היה לי לאחרונה זמן להתבוננות בקשרים היותר רציניים שהיו לי בשנה האחרונה, וגם הקשרים שרציתי שיהיו ולא הצלחתי להתניע... הגעתי לתובנה מעניינת על חיי הרווק התל אביבי. יש המון סיבות למה לא להיקשר מדי, בין אם מדובר בשפע הקיים וחוסר היכולת להתמקד בדבר אחד או בפחד להיפגע מהצד השני במידה והיא פחות מחויבת.. יש גורם נוסף, שנוגע לעניין הפחד להיפגע אבל הוא קצת שונה.
במערכת יחסים, מהי באמת פגיעה? מערכת יחסים כשמה היא, היא מכילה בתוכה פוטנציאל לכל הכוחות הפועלים עלינו - מן הראוי שיהיו בסה"כ יותר אלמנטים חיובים ממנה.. אבל בסופו של דבר, כולם נפגעים גם במערכת יחסים - השאיפה היא לא להפוך את ההרגל.
האלמנט הנוסף הוא פחד מזיוף.. בשתיים ממערכות היחסים שהיו לי בשנה האחרונה חשתי מעין פחד לא ברור כאילו בת זוגי יכולה בכל רגע לשמוט את הרצפה שאני עומד עליה מתחת לרגליי ואני אתרסק. חלק מזה ודאי קשור לכך שסיימתי לפני שנה קשר אינטנסיבי שלא נגמר חביב עבורי וכנראה השליך על מערכות היחסים אחריו - אבל היה משהו מעבר לכך.
ואלרי אהבה אותי מאד, אבל לא באמת הרגשתי ככה ולכן מאד נזהרתי לא להיקשר אליה. הסיבה שלא הרגשתי ככה נבעה בעיקר מהסקס בינינו. הוא היה מאד פתוח.. אבל מאד יבש! אם לא יזמתי, שום דבר לא קרה. עם אורנה הרגשתי בעיקר תסכול כי היא היתה מעין טיפוס סגור וסיפרה לי דברים בכותרות והשאירה לי מקום "להשלים את החסר".
הסיבה שנפרדתי משתיהן היא שהרגשתי שהן מזייפות - לא מזייפות אורגזמה או סקס אלא מזייפות שהן אוהבות אותי. מצד אחד גרמו לי להרגיש נאהב בגדול, מצד שני היו נפילות בדברים הקטנים - ויש משפט ידוע שאומר: "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".
באופן לא מפתיע, הקארמה כנראה גרמה לכך שתוך כדי כתיבת הפוסט הזה ראיתי סרט בדייט עם מישהי שאני מרגיש שהיא די מזייפת.. הסרט הוא "ההצעה הטובה ביותר". אני ממליץ בחום לראות את הסרט וללמוד את הניואנסים הקטנים בו..
ציטוט מהסרט: "Human feelings are like works of art, they can be faked"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה