כחלק מהחיים החדשים, יצאנו אני ויאן לדאנס-באר בעיר הילדות שלנו - עכשיו גם העיר בה אני גר. כבר הבנתי שבעיר הזו אני בעצם מעין גרסה של עצמי שהייתי בן 15, רק מבוגר יותר בגיל - כלומר כל הפחדים, כל האמונות, כל ההרגלים הרעים שהיו לי שהייתי בן 15 - קורים כאן! וכאן יתבצע התיקון האמיתי, אם אני אתקן את עצמי פה, אני אתקן את המתבגר המפגר הזה שמנהל אותי שאני פה, ואני מאמין שאז בכל מקום אחר בטוח שכבר לא תהיה בעיה.
אדריאנה
אדריאנה זו לא בחורה - זה מקום באשדוד. דאנס-באר שרוצה להיות תל-אביבי, די נחמד המקום, לפחות מבחינת הפוטנציאל. על כל בחורה במקום, יש שלושה גברים. הבחורות מפולגות באופן שווה מבחינת מראה, חלק נראות טוב וחלק פחות. נכנסתי, האמת הופתעתי מזה שהמון בנות הסתכלו עליי תוך כדי שאני מסתובב במקום - אבל לא פניתי לאף אחת, חייכתי לחלק. יאן הגיע - עשינו עוד סיבוב. סימננו יעד: לדבר עם שתי בחורות. היעד נהיה רחוק יותר מרגע לרגע, נכנסנו עוד ועוד גברים למקום, עטפו כל בחורה מכל כיוון - ממש בלתי אפשרי. ישבנו, שתינו את המשקה שלנו, ועזבנו.
או אלפא - או לבד
בג'ונגל, או שאתה חזק, או שאתה מת. במקום כמו אדריאנה - או שאתה אלפא, או שאתה לבד. אני חושב שהגישה שם צריכה להיות לאסוף שבט בנים לפני שפונים למישהי. ככה שיגיע הרגע לפנות למישהי, לא יהיו עוד עשרה שיפריעו לך. דיברנו עם תומר, ואחרי החגים אנחנו נמצא במבצע "לשרוף את אשדוד בלהבות עם בחורות". אני אעדכן פה איך היה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה