בפורים הייתי במסיבה שהעבודה שלי ארגנה. חשבתי רבות למה להתחפש ולא מצאתי כלום - לא קניתי כלום, לא תכננתי כלום - מאיפה לעזאזל אני אמור להקריץ עכשיו תחפושת? ואז חשבתי - אני אשדודי, אני מזרחי, ואני לפחות נראה במבט ראשון ערס - אז אימצתי, שמתי מכנס, חולצת מכופתרת שקטנה עליי באיזו מידה ופתחתי כפתור שיראו את השערות בחזה. לא היה לי שרשר - התקשרתי לבחורה מעבודה ואמרתי לה שתארגן לי משהו - היא זרמה. תחפושת - יש!
כרגע אין לי בת זוג קבועה, נורמלית, או משהו שאפילו אפשר לקרוא לו סביל. אני מסתייג מלדבר עם בחורות - אין לי כוח לדבר איתן, "ספר לי על עצמך?" מוביל אצלי בראש למחשבה: "לכי תזדייני! שלמי לי לפי דקות ואני אספר לך מה שבא לי! אם יבוא לי! ואם לא - אז תתמודדי!" - כמובן שבפועל מה שאני אומר זה: "זה לא באמת משנה, לא חושב שזה עובד בינינו.. שיהיה המון בהצלחה" - נכון שזה נשמע הרבה פחות ערס מהמחשבה בראש?
אורית, שהיתה איתי כשהתחלתי עם הלנה מטרויה התקשרה לשאול מה שלומי.. שאלה מה אני עושה ואיכשהו יצא שאמרתי לה לבוא איתי. תוך כדי שאני אומר את זה אני מבין את ההשלכות: כל הקולגות שלי יחשבו שהיא בת זוגי! ישאלו אותי עליה וכל החבילה - כאילו הצעתי חברות למישהי בתיכון ועכשיו כל התיכון ידבר על זה. אבל שיהיה... בת זוג - יש! (בערך)
הלכתי לאסוף אותה ברגל, איזה הבדל מהותי מבדרך כלל - אני מרגיש סוג של נכות בלי הרכב שלי, אבל רציתי לשתות. עליתי אליה הביתה, מה שבדרך כלל אני לא עושה - לפחות לא לפני הערב - ואז יצאנו ולקחנו מונית. הגענו למקום, נכנסנו, שכחתי לציין שהיא איתי.. ואז שראיתי שלא נותנים לה להיכנס נזכרתי - "אחי, היא איתי!"
מה הנוהל? בת זוג הייתי מציג לכולם תוך כדי שאני מחובק איתה - אמרת לי שלום אז תאמר גם לה שלום. אבל זה לא המקרה, היא לא בת זוג.. היא הצטרפה - לא בקטע רע! נחמד שהיא באה, אבל לא רוצה להיות משויך אליה בכל פעם. רצו לצלם אותנו - קראתי לכמה קולגות שיהיו באמצע. בסופו של דבר היא הכירה לאט לאט את רוב הנוכחים. חלק דרכי וחלק לא. קולגה וחבר טוב שאל אם אני ואורית ביחד, אני אמרתי לו: "אני רווק!".
מעטים אלו ששמו לב שהתחפשתי. אני מניח שבא לי בטבעיות להיות ערס. ואז הדיג'יי קרא לי לבמה - ונזכרתי שהבטחתי למארגנת לשיר את "אחלה חמודה" בקריוקי.. אוי אלוהים - כמה זה היה מביך.. בחור מזרחי חנון ברמות קיצוניות שמתחפש לערס ושר פרודיה על שיר פרודיה לשיר מזרחי - זה משפט מורכב!
יצאתי לסיגריה, רקדתי, נהנתי - איפשהו שכחתי בדרך שבאתי עם מישהי.. תוך כדי שחבר מארה"ב מסתכל על בחורות מחופשות ל____ סקסית (השלימו את החסר) הוא אמר לי שהוא ממש נהנה פה ומתגעגע לחברה שלו בארה"ב. "יש לך חברה?" שאלתי והוא סיפר לי בקצרה את הסיפור שלהם. נזכרתי תוך כדי באורית - שבזמן הזה כבר יצאה החוצה.
הסתכלתי עליה, חשבתי מה אני רוצה להשיג - עצוב, אני לא רוצה כלום. הרגשתי סוג של שלמות בערב הזה. הנה אני, מחופש למקורות שלי בסצנה של מי שאני היום ומקבלים את זה! אני, בלי מסכות, בלי התאמות - מקובל! חזרתי למסיבה - ומפתיע, היתה מוזיקה מזרחית.. בדרך כלל הייתי מגחך וצוחק. אבל במקום אני רקדתי בטירוף.
חזרנו הביתה - ברגל. בדרך כלל הייתי מנצל את הדרך לקדם קצת מגע, נשיקה, משהו.. ואני בשלי - בראש שלי עדיין רוקד למוזיקה מזרחית וברקע כל ההצלחות שלי בחיים. הגעתי הביתה, חוויתי שיחת טלפון מטרידה משהו עם חברה אחרת מהעבר והלכתי לישון לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה