בסופ"ש האחרון הכרתי בחורה גרמניה במפגש אצל חבר. היא נתנה לי סימנים מאד חזקים שהיא מעוניינת - הוסיפה את עצמה בפייסבוק בטלפון שלי, ורשמה את הטלפון הישראלי והגרמני שלה. אחרי הדייט ההזוי שהיה לי בשבוע שעבר - לרגע התעניינתי אבל חשבתי שהיא עם איזה בחור גרמני כי הם לא הפסיקו להתחבק.. אבל היא כל הזמן חיפשה לדבר איתי..
בעוד אנחנו מדברים גיליתי שהיא גדלה ברוסיה עד גיל 10, ושהיא יודעת רוסית, צרפתית וספרדית (בנוסף לגרמנית ואנגלית שאת זה כבר הבנתי מראש) - ידיעת שפות עושה לי את זה! ביקשתי ממנה שנתאמן קצת ברוסית בwhatsapp. יום אחרי זה התקנתי מקלדת רוסית באייפון והתחלתי לשלוח לה הודעות סתמיות כדי להתאמן ברוסית. שאלתי אם היא בלימודים? (היא עושה תואר שני במנע"ס) והיא ענתה שהיא אמורה ללמוד אבל במקום היא בחוף ושהיא ילדה רעה... פשוט הרמה להנחתה כמו שאומרים בעולם הכדורגל! עניתי לה שמגיע לה עונש - ושאלתי אותה מה עונש מתאים לדעתה? היא ענתה "ארוחת ערב לאור נרות?", חשבתי לעצמי שהבחורה פשוט פלרטטנית סדרתית. הרגשתי בנוח לשאול שאלה מאד ישירה: "את לא עם פיטר?" (הבחור הגרמני שהיתה איתו). היא: "אנחנו חברים טובים, אבל לא זוג" ומיד אחר כך הוסיפה: "אתה בחור יצירתי, אני בטוחה שתחשוב על משהו" עם כוונה לעונש.
קבענו להיפגש ביום שני בערב.. ביום שני עבר עליי יום ארוך ולא התאים לי כל כך, היא שלחה לי הודעה שאומרת שאין לה הרבה זמן ביום שני.. אז ניצלתי את ההזדמנות ודחיתי ליום שלישי! "אני אאסוף אותך מחר ב20:07, תתלבשי יפה" - יש לציין שהרוסית שלי השתפרה פלאים תוך יומיים.
ביום שלישי, שעתיים לפני שאני אמור לאסוף אותה היא התקשרה - פעם ראשונה שאנחנו מדברים בטלפון. אני הייתי בעבודה ולא ממש יכלתי לדבר. רציתי לבטל, אבל הרגשתי איזושהי חובה לעמוד במילה שלי ולצאת איתה. בינתיים פיטר פירסם תמונה שלו איתה בפייסבוק והרגשתי רע שאני יוצא עם בחורה שמישהו אחר רוצה. אמרתי לה שאני עסוק ושאני אאסוף אותה כמו שקבענו. היא שאלה אם הזמנתי מקומות לאיפשהו כי יש מסיבת דוגמניות שהיא מוזמנת אליה. אמרתי לה שתתן לי להוביל את הערב ושתהיה מוכנה בשעה שאמרתי.
יצאתי לכיוון שלה והלכנו לקורדליה - אני פשוט נהנה מהמסעדה הזו בכל פעם מחדש שאני מגיע לשם. במקרה יצא שהיו נרות בשולחן - אז צחקתי ואמרתי שזה לא העונש האמיתי. התחלתי להרגיש טוב עם עצמי ועם הדייט. אכלנו קצת.. השיחה היתה קצת צולעת ולא ממש רציתי לדבר איתה.
אני: "ספרי לי משהו על עצמך.." - משפט מטומטם ברמות, אבל הוא רק הבהיר לי כמה אני לא מעוניין בה.
היא: "אני שונאת את המשפט הזה, שאל אותי שאלה ואני אענה"
אני: "את יודעת מה, ספרי לי חמישה דברים על עצמך, כאשר אחד מהם שקר ואז אני אגלה לך מה השקר" - משחק מטומטם של דייטים שלמדתי בכל החומר שקראתי על חיזור/פיתוי.
היא: "טוב..." - ראיתי שאין לה את היצירתיות
אני: "אני רואה שאין לך את היצירתיות, אז אני אתחיל.."
שיחקנו במשחק הזה קצת.. ואז יצאנו לעשן. נישקתי אותה. היא לבשה עקבים של 15 ס"מ ולכן היתה גבוהה ממני. אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מנשק מישהי גבוהה ממני - זה מוזר.
חזרנו לארוחה. אני לא זוכר מתי הייתי כל כך לא מעוניין בשיחה - כאילו יצאתי לדייט כדי להגיד שיצאתי לדייט, אבל אני לא באמת רוצה להיות פה. ניסיתי לעצור ולחשוב מה עובר עליי? הגעתי למסקנה שאני פשוט יודע שמולי יש שחקנית רצינית בתחום הדייטים שמשחקת לה עם כמה גברים וזה הוריד לי לגמרי את החשק להיות אחד מאלף. היא ניסתה להמריץ קצת את השיחה ודיברה על ילדים, על אמונה, ודברים כבדים.. אני ביקשתי את החשבון ואמרתי לה שנצטרף לחברים שלה במועדון.
בזמן שהיא הלכה לשירותים המלצרית ניגשה אליי ושאלה אותי עם אני חיפאי במקור - מסתבר שאירחתי חברה טובה מאד שלה מאיטליה בזמן שגרתי בחיפה. השיחה עם המלצרית העלתה בי המון זכרונות טובים מהימים שגרתי בחיפה. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה שחייכתי במהלך הערב!
בזמן שנסענו באוטו לחברים שלה שלחתי ידיים קצת והיא התנגדה, אבל לא באמת - היא הצמידה את הרגליים שלה כדי שאני לא אוכל להזיז את היד ובמקביל חייכה אליי. איזו שחקנית.. הגענו למסיבה, היא כתבה לאחת החברות שלנו שתכניס אותנו ובינתיים אמרה לי: "אני מבקשת שלא נהיה ככה (נתמזמז) במועדון, כי יש אנשים שיכולים להיפגע". חייכתי ואמרתי לעצמי בלב "כמה אתה מטומטם להיכנס לשטות הזו איתה - הרי אתה יודע כבר איך זה נגמר"
נכנסנו פנימה ומבחינתי "נפרדנו". אמרתי היי לכולם בקבוצה, וגם למישהי שלא הכרתי קודם - סינתיה - אורחת של סטף מהולנד. בחורה עם חיוך כובש. בינתיים סיון, הבחורה שבעצם הציגה לי את מיקה שאלה איך היה בדייט ואם יש סיכוי שמיקה תישאר בארץ.. אמרתי לה "בטח, מחר אנחנו הולכים לרבנות" בציניות מוגברת. היא ביקשה ממני לדאוג לסטף - לא הבנתי כל כך מה היא רוצה כי הבנתי שהם יוצאים. ואז היא הבהירה: "תארגן לו עבודה בארץ כדי שגם הוא ישאר". הרגשתי סוג של כבוד והערכה מהנוכחים. פתאום הבנתי שאני עובד בעבודה שכולם שם חולמים עליה - וחי חיים שכולם היו רוצים. אריק, חברי הטוב מהעבודה, הצטרף לקבוצה..
בזמן שדיברתי עם פיטר ומיקה, פיטר שאל איפה היינו, אז סיפרתי לו על קורדליה, הבת של המלך ליר - שאהבה אותו יותר משאר הבנות שלו אבל סירבה להשתתף בתחרות הבעת האהבה ובגלל זה הפסידה את כל הממלכה לבנות האחרות של המלך. איזו מטאפורה מדליקה למצב שאנו נמצאים בו. הוא מאוהב במיקה, אבל לא מביע את זה. אני סולד ממנה אבל מראה לה מעט אהבה ומקבל ממנה את כל מה שאני רוצה. היא כל כך משופשפת בדייטים שכבר לא יודעת לזהות חיבה אמיתית ומזויפת. WELCOME TO TLV!
חתכנו מהמועדון שהיינו בו לחתול והכלב.. אוי החתול והכלב.. אני לא מתחבר להרבה דברים שסטס סגין אומר, אבל התיאור שלו של המועדון הזה מדויק להפליא בעיניי: "אם לא הלך לך כל הערב לסגור עם מישהי, לך לחתול והכלב ב2-3 לפנות בוקר ותאסוף את הזבל". הזמנתי משקאות לעצמי, לפיטר ולסינתיה. מיקה דיברה עם אריק אז לא הרגשתי צורך להזמין לה משקה גם כן. דיברתי עם פיטר ורציתי לשאול אותו אם זה בסדר מבחינתו שיצאתי עם מיקה - אבל פשוט ראו עליו שהוא לא מרגיש טוב עם זה והוא אמר לי כמה פעמים במהלך הערב שהוא "שיכור" - בכוונה שאני לא אמור להתייחס למה שהוא אומר ברצינות למקרה שיפלט לו משהו לא במקום.
רקדנו קצת, שתינו קצת, באתי למיקה ואמרתי לה: "את באה הביתה?"
היא: "אני לא יכולה לבוא איתך, אני לא מכירה אותך מספיק.."
אני: "לא אליי הביתה, אני לא מכיר אותך מספיק כדי שתבואי אליי.. הביתה הכוונה לסיים את הערב, אני אחזיר אותך אליך"
היא: "אני מעדיפה להישאר, אתה יכול ללכת, נדבר מחר"
חשבתי לעצמי --- מה?! אני עד כדי כך גרוע? בחורה יוצאת איתי ופשוט "נוטשת".. אחרי הסגפנות העצמית הבנתי שזה מה שהיא מכירה. באתי אליה ואמרתי לה: "באת איתי - את חוזרת איתי, מבחינתי אחר כך את יכולה לחזור לפה. אבל תכבדי אותי מספיק כדי לסיים את הערב איתי"
תוך כדי זה שאני אומר את זה הרגשתי זלזול רב בה.. הבנתי שאין לנו עתיד אפילו בתור ידידים. היא אמרה שהיא מעדיפה להישאר.. אמרתי לה: "טוב, ביי.." במעין נפנוף יד, התחלתי לעבור בקבוצה ולאמר להתראות לכולם עם חיבוקים ונשיקות. הגעתי לסינתיה..
אמרתי לסינתיה: "יש לך חיוך מדהים, שמרי על עצמך.."
סינתיה: "אני טסה חזרה להולנד עוד כמה שעות - אולי תישאר?"
אני הייתי קצת שיכור ולא ממש הבנתי את הרמז אבל יצא לי: "נשבר לי קצת מהרעש ומהמקום, את מוזמנת להצטרף אליי" - תוך כדי זה שאני אומר את זה הבנתי מה היא אומרת ואז הוספתי: "בואי נלך למקום אחר ואני אקח אותך אחר כך לשדה תעופה"
היא התחילה לאמר שלום לכולם - וגם למיקה.. מיקה נתנה לי מבט קודר של "איך אני מעז לעשות דבר כזה?" ואני הסתכלתי בחזרה במבט ילדותי שטותניק. חיבקתי את סינתיה, ויצאנו החוצה מהחתול. הלכנו אליי הביתה, צחקנו בדרך המון. הגענו אליי הביתה ומזגתי לה כוסית ויסקי.
היא חייכה ואמרה שהיא צריכה להיות בשדה תעופה ב3 בבוקר. הסתכלתי בשעון ואמרתי שיש לנו עוד שעתיים. היא ציפתה שאני אנסה לקדם מהלך מיני לדעתי. אבל לא ממש רציתי - אחרי ערב כל כך מזויף רציתי להרגיש משהו אמיתי. ישבנו בסלון, דיברנו קצת על כל מיני דברים תוך כדי חיבוק אמיתי וחם.. ואז לקחתי אותה לשדה תעופה. היא נתנה לי את הנשיקה הכי אמיתית שקיבלתי בחודשים האחרונים. היא הציפה אותי בחום ועדיין הרגשתי מזויף. היא אמרה שהיא תשמח לראות אותי שוב ואמרתי לה שגם אני. החלפנו טלפונים, פייסבוק וכו' וכו'. ונפרדנו.
קמתי בבוקר בתחושת גועל עצמי, התקלחתי וניסיתי להסיר את החותמת של החתול והכלב מהיד שלי.. ללא הצלחה!
בעוד אנחנו מדברים גיליתי שהיא גדלה ברוסיה עד גיל 10, ושהיא יודעת רוסית, צרפתית וספרדית (בנוסף לגרמנית ואנגלית שאת זה כבר הבנתי מראש) - ידיעת שפות עושה לי את זה! ביקשתי ממנה שנתאמן קצת ברוסית בwhatsapp. יום אחרי זה התקנתי מקלדת רוסית באייפון והתחלתי לשלוח לה הודעות סתמיות כדי להתאמן ברוסית. שאלתי אם היא בלימודים? (היא עושה תואר שני במנע"ס) והיא ענתה שהיא אמורה ללמוד אבל במקום היא בחוף ושהיא ילדה רעה... פשוט הרמה להנחתה כמו שאומרים בעולם הכדורגל! עניתי לה שמגיע לה עונש - ושאלתי אותה מה עונש מתאים לדעתה? היא ענתה "ארוחת ערב לאור נרות?", חשבתי לעצמי שהבחורה פשוט פלרטטנית סדרתית. הרגשתי בנוח לשאול שאלה מאד ישירה: "את לא עם פיטר?" (הבחור הגרמני שהיתה איתו). היא: "אנחנו חברים טובים, אבל לא זוג" ומיד אחר כך הוסיפה: "אתה בחור יצירתי, אני בטוחה שתחשוב על משהו" עם כוונה לעונש.
קבענו להיפגש ביום שני בערב.. ביום שני עבר עליי יום ארוך ולא התאים לי כל כך, היא שלחה לי הודעה שאומרת שאין לה הרבה זמן ביום שני.. אז ניצלתי את ההזדמנות ודחיתי ליום שלישי! "אני אאסוף אותך מחר ב20:07, תתלבשי יפה" - יש לציין שהרוסית שלי השתפרה פלאים תוך יומיים.
ביום שלישי, שעתיים לפני שאני אמור לאסוף אותה היא התקשרה - פעם ראשונה שאנחנו מדברים בטלפון. אני הייתי בעבודה ולא ממש יכלתי לדבר. רציתי לבטל, אבל הרגשתי איזושהי חובה לעמוד במילה שלי ולצאת איתה. בינתיים פיטר פירסם תמונה שלו איתה בפייסבוק והרגשתי רע שאני יוצא עם בחורה שמישהו אחר רוצה. אמרתי לה שאני עסוק ושאני אאסוף אותה כמו שקבענו. היא שאלה אם הזמנתי מקומות לאיפשהו כי יש מסיבת דוגמניות שהיא מוזמנת אליה. אמרתי לה שתתן לי להוביל את הערב ושתהיה מוכנה בשעה שאמרתי.
יצאתי לכיוון שלה והלכנו לקורדליה - אני פשוט נהנה מהמסעדה הזו בכל פעם מחדש שאני מגיע לשם. במקרה יצא שהיו נרות בשולחן - אז צחקתי ואמרתי שזה לא העונש האמיתי. התחלתי להרגיש טוב עם עצמי ועם הדייט. אכלנו קצת.. השיחה היתה קצת צולעת ולא ממש רציתי לדבר איתה.
אני: "ספרי לי משהו על עצמך.." - משפט מטומטם ברמות, אבל הוא רק הבהיר לי כמה אני לא מעוניין בה.
היא: "אני שונאת את המשפט הזה, שאל אותי שאלה ואני אענה"
אני: "את יודעת מה, ספרי לי חמישה דברים על עצמך, כאשר אחד מהם שקר ואז אני אגלה לך מה השקר" - משחק מטומטם של דייטים שלמדתי בכל החומר שקראתי על חיזור/פיתוי.
היא: "טוב..." - ראיתי שאין לה את היצירתיות
אני: "אני רואה שאין לך את היצירתיות, אז אני אתחיל.."
שיחקנו במשחק הזה קצת.. ואז יצאנו לעשן. נישקתי אותה. היא לבשה עקבים של 15 ס"מ ולכן היתה גבוהה ממני. אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מנשק מישהי גבוהה ממני - זה מוזר.
חזרנו לארוחה. אני לא זוכר מתי הייתי כל כך לא מעוניין בשיחה - כאילו יצאתי לדייט כדי להגיד שיצאתי לדייט, אבל אני לא באמת רוצה להיות פה. ניסיתי לעצור ולחשוב מה עובר עליי? הגעתי למסקנה שאני פשוט יודע שמולי יש שחקנית רצינית בתחום הדייטים שמשחקת לה עם כמה גברים וזה הוריד לי לגמרי את החשק להיות אחד מאלף. היא ניסתה להמריץ קצת את השיחה ודיברה על ילדים, על אמונה, ודברים כבדים.. אני ביקשתי את החשבון ואמרתי לה שנצטרף לחברים שלה במועדון.
בזמן שהיא הלכה לשירותים המלצרית ניגשה אליי ושאלה אותי עם אני חיפאי במקור - מסתבר שאירחתי חברה טובה מאד שלה מאיטליה בזמן שגרתי בחיפה. השיחה עם המלצרית העלתה בי המון זכרונות טובים מהימים שגרתי בחיפה. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה שחייכתי במהלך הערב!
בזמן שנסענו באוטו לחברים שלה שלחתי ידיים קצת והיא התנגדה, אבל לא באמת - היא הצמידה את הרגליים שלה כדי שאני לא אוכל להזיז את היד ובמקביל חייכה אליי. איזו שחקנית.. הגענו למסיבה, היא כתבה לאחת החברות שלנו שתכניס אותנו ובינתיים אמרה לי: "אני מבקשת שלא נהיה ככה (נתמזמז) במועדון, כי יש אנשים שיכולים להיפגע". חייכתי ואמרתי לעצמי בלב "כמה אתה מטומטם להיכנס לשטות הזו איתה - הרי אתה יודע כבר איך זה נגמר"
נכנסנו פנימה ומבחינתי "נפרדנו". אמרתי היי לכולם בקבוצה, וגם למישהי שלא הכרתי קודם - סינתיה - אורחת של סטף מהולנד. בחורה עם חיוך כובש. בינתיים סיון, הבחורה שבעצם הציגה לי את מיקה שאלה איך היה בדייט ואם יש סיכוי שמיקה תישאר בארץ.. אמרתי לה "בטח, מחר אנחנו הולכים לרבנות" בציניות מוגברת. היא ביקשה ממני לדאוג לסטף - לא הבנתי כל כך מה היא רוצה כי הבנתי שהם יוצאים. ואז היא הבהירה: "תארגן לו עבודה בארץ כדי שגם הוא ישאר". הרגשתי סוג של כבוד והערכה מהנוכחים. פתאום הבנתי שאני עובד בעבודה שכולם שם חולמים עליה - וחי חיים שכולם היו רוצים. אריק, חברי הטוב מהעבודה, הצטרף לקבוצה..
בזמן שדיברתי עם פיטר ומיקה, פיטר שאל איפה היינו, אז סיפרתי לו על קורדליה, הבת של המלך ליר - שאהבה אותו יותר משאר הבנות שלו אבל סירבה להשתתף בתחרות הבעת האהבה ובגלל זה הפסידה את כל הממלכה לבנות האחרות של המלך. איזו מטאפורה מדליקה למצב שאנו נמצאים בו. הוא מאוהב במיקה, אבל לא מביע את זה. אני סולד ממנה אבל מראה לה מעט אהבה ומקבל ממנה את כל מה שאני רוצה. היא כל כך משופשפת בדייטים שכבר לא יודעת לזהות חיבה אמיתית ומזויפת. WELCOME TO TLV!
חתכנו מהמועדון שהיינו בו לחתול והכלב.. אוי החתול והכלב.. אני לא מתחבר להרבה דברים שסטס סגין אומר, אבל התיאור שלו של המועדון הזה מדויק להפליא בעיניי: "אם לא הלך לך כל הערב לסגור עם מישהי, לך לחתול והכלב ב2-3 לפנות בוקר ותאסוף את הזבל". הזמנתי משקאות לעצמי, לפיטר ולסינתיה. מיקה דיברה עם אריק אז לא הרגשתי צורך להזמין לה משקה גם כן. דיברתי עם פיטר ורציתי לשאול אותו אם זה בסדר מבחינתו שיצאתי עם מיקה - אבל פשוט ראו עליו שהוא לא מרגיש טוב עם זה והוא אמר לי כמה פעמים במהלך הערב שהוא "שיכור" - בכוונה שאני לא אמור להתייחס למה שהוא אומר ברצינות למקרה שיפלט לו משהו לא במקום.
רקדנו קצת, שתינו קצת, באתי למיקה ואמרתי לה: "את באה הביתה?"
היא: "אני לא יכולה לבוא איתך, אני לא מכירה אותך מספיק.."
אני: "לא אליי הביתה, אני לא מכיר אותך מספיק כדי שתבואי אליי.. הביתה הכוונה לסיים את הערב, אני אחזיר אותך אליך"
היא: "אני מעדיפה להישאר, אתה יכול ללכת, נדבר מחר"
חשבתי לעצמי --- מה?! אני עד כדי כך גרוע? בחורה יוצאת איתי ופשוט "נוטשת".. אחרי הסגפנות העצמית הבנתי שזה מה שהיא מכירה. באתי אליה ואמרתי לה: "באת איתי - את חוזרת איתי, מבחינתי אחר כך את יכולה לחזור לפה. אבל תכבדי אותי מספיק כדי לסיים את הערב איתי"
תוך כדי זה שאני אומר את זה הרגשתי זלזול רב בה.. הבנתי שאין לנו עתיד אפילו בתור ידידים. היא אמרה שהיא מעדיפה להישאר.. אמרתי לה: "טוב, ביי.." במעין נפנוף יד, התחלתי לעבור בקבוצה ולאמר להתראות לכולם עם חיבוקים ונשיקות. הגעתי לסינתיה..
אמרתי לסינתיה: "יש לך חיוך מדהים, שמרי על עצמך.."
סינתיה: "אני טסה חזרה להולנד עוד כמה שעות - אולי תישאר?"
אני הייתי קצת שיכור ולא ממש הבנתי את הרמז אבל יצא לי: "נשבר לי קצת מהרעש ומהמקום, את מוזמנת להצטרף אליי" - תוך כדי זה שאני אומר את זה הבנתי מה היא אומרת ואז הוספתי: "בואי נלך למקום אחר ואני אקח אותך אחר כך לשדה תעופה"
היא התחילה לאמר שלום לכולם - וגם למיקה.. מיקה נתנה לי מבט קודר של "איך אני מעז לעשות דבר כזה?" ואני הסתכלתי בחזרה במבט ילדותי שטותניק. חיבקתי את סינתיה, ויצאנו החוצה מהחתול. הלכנו אליי הביתה, צחקנו בדרך המון. הגענו אליי הביתה ומזגתי לה כוסית ויסקי.
היא חייכה ואמרה שהיא צריכה להיות בשדה תעופה ב3 בבוקר. הסתכלתי בשעון ואמרתי שיש לנו עוד שעתיים. היא ציפתה שאני אנסה לקדם מהלך מיני לדעתי. אבל לא ממש רציתי - אחרי ערב כל כך מזויף רציתי להרגיש משהו אמיתי. ישבנו בסלון, דיברנו קצת על כל מיני דברים תוך כדי חיבוק אמיתי וחם.. ואז לקחתי אותה לשדה תעופה. היא נתנה לי את הנשיקה הכי אמיתית שקיבלתי בחודשים האחרונים. היא הציפה אותי בחום ועדיין הרגשתי מזויף. היא אמרה שהיא תשמח לראות אותי שוב ואמרתי לה שגם אני. החלפנו טלפונים, פייסבוק וכו' וכו'. ונפרדנו.
קמתי בבוקר בתחושת גועל עצמי, התקלחתי וניסיתי להסיר את החותמת של החתול והכלב מהיד שלי.. ללא הצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה