השבוע היה לי נוראי מבחינה חברתית. איכשהו כולם רצו פיסת זמן ולי לא היתה אנרגיה לתת. נפגשתי עם מיקה כדי ליישר את ההדורים בינינו - מסתבר שגם היא נפגעה ממני ומכל הסצנה שקרתה. היא רצתה לתקן את זה ולהתחיל מחדש, האמת שאחרי כל השיחה עדיין הרגשתי פגוע - הגעתי למסקנה שאני פשוט לא מאמין למה שהיא אומרת!
באותו ערב רציתי לתקן את תחושת הגועל שהרגשתי - אבל אין לי כל כך את הארסנל החברתי כדי להתמודד עם הבעיה הזו. פילחתי את החברים שלי לפי ההרגשה שאני חווה איתם - זה ממש מצחיק איך שאני משליך את העבודה שלי לכל דבר אחר בחיים - השלב הבא הוא להכין מצגת על הפילוחים השונים :)
שמתי לב לנטייה מאד מעניינת שלי - שאני לא יכול להגיע להרגשה מסוימת, התגובה המיידית שלי היא לחפש את הרגשת החוזק כתחליף. אז התקשרתי ליזיזה שלי שלא דיברתי איתה כחודש. אין כמו זיון עם בת 20 כדי להרגיש חזק... שאלתי אותה למה היא באה אליי (מבית שמש!)? היא אמרה: "אתה ביקשת..". היא גרמה לי להרגיש שמגיע לי כל מה שאני מבקש.. ותחושת הגועל של השבוע התערבבה לה עם תחושת הסיפוק הזו - ביקשתי וקיבלתי.
לין הבינה שמשהו רע עובר עליי ושאלה אותי איך היא יכולה לעזור.. חיבקתי אותה - היא ממש מותק! אבל הבנתי שמה שעובר עליי לא ממש תלוי בה ואין לה שום יכולת להשפיע עליו.. אבל היא כן שמחה אותי.
חשבתי איך נעשתי מניאק כל כך? בחורה מדהימה שבאה אליי סתם כי ביקשתי - ואז התעלמתי ממנה, והיא עדיין היתה נחמדה אליי. לא מגיע לה שיתייחסו אליה ככה, וזה לא משנה מה מערכת היחסים בינינו... באותו רגע התאהבתי בה - נכון שזו התאהבות נקודתית שלא תימשך מעבר לכמה דקות הבאות, אבל בנקודת הזמן הזו, בספה שלי - הייתי איתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה