ושוב התקופה הזו..

דצמבר אצלי הוא מעין חודש של תחיה מחדש. אני מבטל את כל הדברים שאיני רוצה בחיי, לפעמים גם במחיר של לבטל דברים שאולי אני מעוניין בחלקם - לדוגמה ניתקתי קשרים שהיו בסה״כ די מוצלחים בגלל שלא עברו אצלי קריטריון מסוים. השנה הזו תירשם כשנת ההכלה העצמית עבורי. קיבלתי את היכולת להכיל את עצמי ללא עזרה חיצונית. להבין שאני מוצלח בלי סמלים חיצוניים. ולהתפתח פיזית, מקצועית וזוגית בלי מסגרת שתדחוף אותי.

אז מה קורה השנה בדצמבר? האמת שאני לא רואה דבר אחד שנותר מדצמבר הקודם. עברתי דירה, החלפתי רכב, החלפתי חברים כמעט לחלוטין, החלפתי קריירה, ופתחתי עסק משלי, ולגבי מערכות יחסים..

שנת 2013 תירשם בתור השנה בה מיציתי סופית. אני שלם עם עצמי שאני אומר ׳מאסתי!׳ - הגיע הזמן למצוא את האחת ולא את האלף. כן - אפשר להימשך לאחרות, אפשר אפילו לפלרטט עם אחרות, כל עוד זה לא עוצר אותי מהחיפוש של האחת.

הבחורות בחיי (הידידות שלי)

במהלך השנה ניתקתי את כל ׳הידידות׳: עינב, ר׳, אורית ועוד.. עשיתי מעין ניתוח של מערכת היחסים שלי עם כל אחת והשורה התחתונה: אני לא בקשר זוגי איתן, ואני לא בקשר מיני איתן, ואני לא מפיק מהקשר תועלת אישית - אז מה הטעם בקשר? בחורות זקוקות לקטרזיס, לפורקן, לאינטרקציה עם עוד אנשים על מנת לקבל גירויים ואנלוגיות מבחוץ. את הגירויים שלי אני מקבל ממקומות אחרים ולא משיחות עם בחורות - אז חתכתי!

במהלך השנה חזרה לחיי פ׳יית - חברה טובה מימי התיכון. אני רואה בה כאחות. אני לא בקשר זוגי איתה (ולא אהיה). אני לא בקשר מיני איתה (ולא אהיה). אבל אני מפיק מהקשר המון תועלת. פתחנו עסק יחד! ואנחנו עוברים תהליך צמיחה משותף - הזוי ככל שיהיה. אני מניח שאמצא מישהי אני אאלץ להתמודד עם קנאה כלפי פ׳יית.

בכל הזדמנות שהחברות מהעבר ניסו לחזור לקשר קטעתי את הנסיון עוד לפני שבאמת התחיל. ר׳ עוד ניסתה בטובה לגשת לצד הרגשי שלי ולהודיע לי שאקסית שלי התארסה.בעוד שעניין האקסית כן נגע לליבי, חשבתי לרגע: ״לא דיברת איתי שלושה חודשים והדבר הראשון שמצאת לנכון להגיד זה ׳נו, אז איך ההרגשה שהאקסית שלך מתחתנת?׳?!@״ - מה נסגר איתך לעזאזל?

הבחורים בחיי

מדהים לראות שיש לי קבוצת קשרים עם גברים שמלווה אותי כבר שנים. הם לא שם על בסיס יומי או אפילו שבועי. אבל הם שם! תמיד מודעים לקיומי.. דואגים לשלומי. לאחרונה ניסיתי לפתח קשרים חדשים כאלו והגעתי למסקנה שאני לא ממש זקוק לזה. אני רווי בעשיה ואין לי מקום להכיל עוד חברים קרובים.

תחומים וכו'

השנה גם הגעתי לשיאים חדשים מבחינה גופנית. אני מודע למה אני מכניס לגוף ולמה אני עושה איתו יותר ויותר. למדתי להכיר אותו, להתבונן במדדים, ולתקן.. השנה הצלחתי לעשות מתח בפעם הראשונה בחיי, הצלחתי לבצע עמידת ראש ביוגה, הצלחתי להגיע למשקל הכי נמוך שלי בחיי הבוגרים, הצלחתי ללבוש בגדים במידה מדיום!

השנה גם השקעתי בעבודה התנדבותית די הרבה.. הפקתי אירועים, הדרכתי בסדנאות שונות.. קשה לי להצביע במדויק למה זה נותן סיפוק - כי זה לא תמיד מספק. זה יוצר תחושה של קהילתיות שנגרמה בזכותי, גם אם לזמן קצר - אני משער שמכאן נובע הסיפוק.