במהלך השבוע השתתפתי בערב אחד ב׳שבט המובחר׳ - קבוצה של גברים שתומר מנחה, כל פעם בנושא אחר הקשור לחיזור. בערב שהשתתפתי הנושא היה ׳מבט׳.. אוי, ברגע שראיתי את הנושא עלו לי כל כך הרבה זכרונות מהדרך שעברתי. נזכרתי בשיעור שעברתי עם תומר על מבט עיניים. עכשיו שאני כותב על זה עשיתי חיפוש למילה מבט בבלוג - ומסתבר שאני משתמש בה די הרבה.
בחו״ל, בעיקר במדינות בהן לא מדברים אנגלית כל כך, מרגישים את החשיבות של מבט הרבה יותר מפה.. פה בארץ, יש מעין נטייה אוטומטית לברוח לדיבור, ואז להשתמש בכל הפתיחים וכו׳.. אבל המבט הוא מה שקובע בסופו של דבר אם היא בקטע או לא. כל המילים הם סתם ממלאי שתיקה כדי שזה לא יראה מביך מדי.
תומר הציג בפני המשתתפים שמונה סוגי מבטים שהוא מגדיר כבסיסיים - ובמהלך הערב התאמנו עליהם בצורות שונות. בסה״כ נחמד מאד. התחוור לי ש... אני סוג של סלב בקהילת התלמידים של תומר. כולם מכירים את הבלוג שלי ודי הרבה קראו אותו.
בעוד נהנתי מאד מהערב, מהאנשים ומהעובדה שהייתי סוג של סלב.. הרגשתי איכשהו קצת לא במקום שלי. אני בזוגיות, אני כבר לא עוסק בשאלה המתמדת של ״איך לעשות?״ אלא יותר בשאלה הפילוסופית של ״למה לעשות?״ מתוך ניסיון להגדיר מטרה נעלה - לרוב ללא הצלחה מרובה.
פתאום נזכרתי למה בעצם רציתי להתחיל עם כל המסע הזה, וכמה המסע הזה נראה קצר לעומת הדרך שעשיתי כבר. נזכרתי במטרות שלי מהפוסטים הראשונים: ״אני רוצה שבכל רגע נתון שלוש בחורות ירצו אותי״ - פתאום זה נראה לי כל כך פשוט וכל כך סתמי.. אפילו needy. אני זוכר כמה היה לי קשה לנסח את המטרות - ועכשיו פתאום אני חושב ״זהו?! באמת? זה מה שרציתי?״.
אני כותב את זה ממקום אוהד ומנסה להסביר כמה שווה המאמץ: היום אני מאונן על אקסיות ולא על פורנו. היום אני מסנן בחורות שכותבות לי בפייסבוק (לעיתים רחוקות אבל קורה). היום אני בונה מערכת יחסים עם מישהי מתוך בחירה בה מתוך די הרבה אפשרויות ולא מתוך חוסר אפשרויות. היום סקס הוא לא המדד היחיד שלי לאמוד בחורה.
בקיצור, שבט יקר... המסר שלי הוא תמשיכו! כן, זה מרגיז, זה מתסכל לפעמים שהשינוי לא בא בקלות, אבל הוא כל כך שווה את זה!
בחו״ל, בעיקר במדינות בהן לא מדברים אנגלית כל כך, מרגישים את החשיבות של מבט הרבה יותר מפה.. פה בארץ, יש מעין נטייה אוטומטית לברוח לדיבור, ואז להשתמש בכל הפתיחים וכו׳.. אבל המבט הוא מה שקובע בסופו של דבר אם היא בקטע או לא. כל המילים הם סתם ממלאי שתיקה כדי שזה לא יראה מביך מדי.
תומר הציג בפני המשתתפים שמונה סוגי מבטים שהוא מגדיר כבסיסיים - ובמהלך הערב התאמנו עליהם בצורות שונות. בסה״כ נחמד מאד. התחוור לי ש... אני סוג של סלב בקהילת התלמידים של תומר. כולם מכירים את הבלוג שלי ודי הרבה קראו אותו.
בעוד נהנתי מאד מהערב, מהאנשים ומהעובדה שהייתי סוג של סלב.. הרגשתי איכשהו קצת לא במקום שלי. אני בזוגיות, אני כבר לא עוסק בשאלה המתמדת של ״איך לעשות?״ אלא יותר בשאלה הפילוסופית של ״למה לעשות?״ מתוך ניסיון להגדיר מטרה נעלה - לרוב ללא הצלחה מרובה.
פתאום נזכרתי למה בעצם רציתי להתחיל עם כל המסע הזה, וכמה המסע הזה נראה קצר לעומת הדרך שעשיתי כבר. נזכרתי במטרות שלי מהפוסטים הראשונים: ״אני רוצה שבכל רגע נתון שלוש בחורות ירצו אותי״ - פתאום זה נראה לי כל כך פשוט וכל כך סתמי.. אפילו needy. אני זוכר כמה היה לי קשה לנסח את המטרות - ועכשיו פתאום אני חושב ״זהו?! באמת? זה מה שרציתי?״.
אני כותב את זה ממקום אוהד ומנסה להסביר כמה שווה המאמץ: היום אני מאונן על אקסיות ולא על פורנו. היום אני מסנן בחורות שכותבות לי בפייסבוק (לעיתים רחוקות אבל קורה). היום אני בונה מערכת יחסים עם מישהי מתוך בחירה בה מתוך די הרבה אפשרויות ולא מתוך חוסר אפשרויות. היום סקס הוא לא המדד היחיד שלי לאמוד בחורה.
בקיצור, שבט יקר... המסר שלי הוא תמשיכו! כן, זה מרגיז, זה מתסכל לפעמים שהשינוי לא בא בקלות, אבל הוא כל כך שווה את זה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה