משבר ביחסים.. חזרתי מחו"ל, תחושת חופש מדהימה, חברים שהתגעגעתי אליהם מאד, ושרון... אני כבר לא עוקב אחרי השמות המזויפים שאני נותן בבלוג, הייתי צריך לחזור לפוסטים קודמים כדי לקרוא את השם שלה --- שרון! אז שרון מרגישה שאני לא משקיע כל כך, ואם להיות ישר עם עצמי - היא צודקת.
הגענו למעין נקודה מוזרה בקשר שלא ברור לי איך להתמודד איתה - אתמול היא באה אליי, ודחתה אותי. דואגת לאמר לי: "תישאר רק מעל קו החגורה" במילים האלו בדיוק. לא ממש הקשבתי, והיא שברה את הכלים וביקשה שאני אקח אותה הביתה. אז שכבתי בלי לדבר - מדהים כמה כוח יש לשתיקה.. היא חזרה והתחילה להסביר מה זה עושה לה, ואני עברתי לקיצוניות של לא לגעת בה בכלל - מעין ריחוק אבסולוטי: "לא לקחתי אותך הביתה, אבל מבחינתי, זה כאילו שאת לא פה."
אחרי שהיא הוציאה את כל מה שהיה לה להגיד, והיה לה מה להגיד.. היא שתקה, ואז ביקשה חיבוק, עם הסתייגות מסוימת הבאתי לה חיבוק, שהיא שמה את הרגל שלי בין הרגליים שלה והצמידה - מאוננת עם הרגל שלי ולי אסור לגעת - מה נסגר?
היא הסבירה לי שהיא מפחדת ממני - שאני לא מתחשב במה שהיא רוצה, שהיא לא מוכנה כל כך מהר, שהיא מרגישה שהיא מאבדת את עצמה. היא התחילה לבכות. ואני כמו שפוט מפגר, חזרתי להרגלים הישנים - מנסה להרגיע אותה, מסביר לה שאני אקשיב לה. זה קצת מצחיק לראות בדיעבד מה עשיתי - בסך הכל לא היתה לי כוונה רעה, אבל זה היה מבחן שלה, ואני נכשלתי. היא שמה אותי בעמדה של "זה שלא יודע לעמוד על שלו", ופתאום התחילה לרדת עליי, אני עליה, מנשק אותה, והיא מספרת לי שאני מקריח בפינות מסוימות בראש.. ההקרחה שלי לא מפריעה לי כל כך, אבל עצם העובדה שהיא מרגישה בנוח לדבר על זה בזמן שאנחנו מתמזמזים הפריעה לי.
לא שכבנו, פתאום הרגשתי שהיא פחות נמשכת אליי, והרגשתי שאני מאבד קצת ביטחון.. זכרתי משהו חשוב: משהו לא בסדר? עצור, נתח, תקן, פעל! הבנתי גם שיש איזשהו דיסוננס מאד רציני שאני צריך לפתור - זו פעם ראשונה שהיא אצלי, היא צריכה להרגיש בנוח - בכל זאת, זו לא הפעם היחידה שהיא תבוא אליי. מצד שני, נוח מדי = לא מושך. זו בעיניי מהות שאלת החיזור: מה האיזון בין נוחות למשיכה?
באתי אליה, הצמדתי אותה אליי, היא שאלה אותי: "מה?", אני רק הסתכלתי - והמשכתי להצמיד אותה אליי, לא הורדתי את הידיים, ולא הורדתי את העיניים. היא הסיטה מבט, וחצי הסתובבה, החזרתי אותה אליי.. רציתי להסביר - "אני מנהל פה את המופע, תני לי להוביל - אל תדאגי, אני לא אעשה משהו שיפגע בך". נראה שהמחשבות שלי עברו אליה בלי שאמרתי אותן, והיא אמרה: "אתה לא מכבד אותי!"
הרגשתי שזה לא הולך לשום מקום, הפסקתי את הדיון, עלינו לגג, שתקנו קצת, רציתי שהיא תרגיש בנוח עם השגרה של להיות בבית שלי - אם לא איתי, אז לפחות עם הבית שלי. אחרי שנרגענו קצת, אמרתי לה שאני רוצה שהיא תישאר, היא אמרה שהיא רוצה אבל אין לה בגדים למחר.. הנסיון שלי אומר שזו תשובה גרועה, עדיף שהיא תגיד שהיא לא בטוחה מאשר שתגיד שהיא רוצה!
החזרתי אותה הביתה, ואני חושב מה לעשות עם זה..
אהלן סטייל,
השבמחקאני קראתי את כל הבלוג שלך ביום אחד, וחייב לציין שני דברים:
ההתקדמות מרשימה.
סגנון הכתיבה מרשים.
לא משנה מה תעשה עם שרון אני ימשיך לפקוח עין על ההתקדמות שלך:) - אני במצב די דומה לשלך: גם בחיים וגם בתחום.
תמשיך לעדכן אותנו אתה עושה עבודה טובה.
נ"ב נראה שה FEED של הבלוג לא עובד, תעיף מבט למה זה קרה - אני רוצה את הבלוג הזה אצלי בריידר.
שלך FIREUP
למה להקשיב לה זה להיות שפוט?
השבמחקמה לדעתך היית צריך לעשות במקום?
אין בעיה עם להקשיב listen, יש בעיה עם להקשיב to obey..
השבמחקאני הגעתי למסקנה שאם בחורה שופכת את כל חוסר הביטחון שלה, הדבר האחרון שהיא צריכה זה איזה מישהו שיציית לה. להיפך, היא רוצה מישהו שיתן לה ביטחון על ידי הכוונה.