לחזור לנורמות

אני באמצע שבוע מטורף - כמות הנשים בחיי גדלה יותר מדי לאחרונה, ואני כבר לא מצליח לתמרן. אני מאבד מדי פעם את "מה אני רוצה?" בכל העניין הזה. ואני מרגיש שכל אחד מושך אותי לכיוון אחר. זה כיף להיות רצוי, חשוב, מעניין, מצחיק, משמעותי - אבל אני רוצה בין כל אלו, גם להגשים את הרצונות שלי.

יום הולדת לעינב

ביום שישי עינב, שהיתה שותפה שלי לדירה/אימפריה שלי בחיפה במשך תקופה קצרה לפני כמה שנים, חגגה יומהולדת.. ואלרי הצטרפה אליי - הרגשתי נורא מוזר עם זה שהיא רוצה לבוא. אנחנו עדיין לא בשלב של להכיר חברים - מה את נדחפת? אבל לא ראיתי אותה כל השבוע, והיה איזשהו צורך כן להיפגש. 

אורית, חברה טובה מפולין נחתה באותו יום בארץ, היא באה לטיול עם חברה שלה ל10 ימים בארצנו. אספתי אותה מהשדה תעופה, הגענו למלון שלה, וכמעט מיידית שכבנו, אפילו לא היה משחק מקדים. הידיעה שאני הולך ממנה לאסוף את ואלרי, ואז לחזור לאסוף את אורית כדי ללכת למסיבת היומהולדת --- אבל לא לפני שנעצור אצלי בבית לאיזה קוויקי --- השאירה אותי במצב הזוי. לא הרגשתי רע, לא הייתי בסרט, לא הרגשתי כלום. נעשתי ריקני במהלך הדרך.

הגענו ליומהולדת, הצגתי את ואלרי, הצגתי את אורית, הצגתי את עינב.. חשבתי לעצמי מה יקרה אם עכשיו הן תחלנה לדבר עליי? נניח ועכשיו כל האמת תתגלה, אז מה? והבנתי שלא אכפת לי, אני מעוניין בזה. דאגתי להשאיר אותן לבד, לצאת לסיגריה ולדבר עם אנשים אחרים. כל פעם שחזרתי ואלרי נישקה אותי וחיבקה אותי -- ואני התבאסתי, מתי יהיה הבלאגן? הרי ברור שיהיה מתישהו! אז למה אני צריך להתחיל אותו?

שליטה על ידי שחרור

ביום ראשון הגיעה אנג'לה מבלגיה לחבורה - היא החברה הקרובה של אורית. אנג'לה רקדנית יפהפיה, וכמה שהיא יפהפיה, ככה היא מעצבנת באופי - קטרנית נוראית. פעם הייתי מנסה לרצות בחורה כמוה, בימינו אמרתי לה: "את יודעת, אני ממש רוצה להתחתן איתך --- כי אחרי שנתגרש, אני אהיה כל כך מאושר ואעריך כל רגע מחיי". ביום שלישי יצאתי עם שלוש בחורות, ואלרי, אורית ואנג'לה, יצאנו לרקוד סלסה. אני רקדתי ברואדה משלי, ואם הן ידברו, שיהיה להן בכיף, ואם הן יגלו אחת על השניה, שיהיה בכיף.. אני לא מסתיר את מי שאני. חשבתי על זה בסוף הערב - יצאתי לעשן סיגריה עם אורית והתמזמזנו, רקדתי ריקוד סקסי בטירוף עם אנג'לה, ובסוף הערב חזרתי עם ואלרי הביתה. שליטה מוחלטת במצב - ואפילו לא ניסיתי.

עייפות החומר

הגעתי הביתה עם ואלרי, עייף.. היא רצתה סקס, ואני לא הייתי במוזה אחרי הערב הזה - רציתי לישון, להתעורר, ולסיים את מערכת היחסים איתה. לא מגיע לה שאני אשכב עם אחרות, היא רוצה יותר מזה - ואני כרגע קופצני מדי במחשבות שלי.

היא התעוררה לפניי, ואמרתי לעצמי "נו טוב, ניפרד בפעם אחרת - אני עייף". אבל שדוחים דברים, יש להם נטייה לרדוף אותי מיד אחר כך. במהלך כל היום הודעות בטלפון - והרגשתי לא בנוח להיפרד בהודעות. אז אני ממשיך בהצגה.

מה יותר קשה? ללמוד לפגוע או ללמוד להיפגע

בלי קשר לכל ההתפתחות הזו - קיבלתי טלפון מדורית: "נעלמת לי, לא התקשרת..", חשבתי לעצמי מה לעזאזל? את לא מבינה את הרמז? היא החליטה שמגיעה לי עוד הזדמנות ושאני צריך לפצות אותה - נו בטח, פעם ראשונה פיציתי אותה בספא, עכשיו היא בטח מצפה לכרטיס טיסה - אחרי שהיא כבר המריאה גבוה גבוה בשיחה, הייתי חייב להנחית אותה בחזרה לכדור הארץ. "מותק, היה לי נחמד איתך, אבל לא חושב שאנחנו מתאימים כזוג. את ילדה טובה, טובה מדי, ואני... לא כזה!". היא הסבירה לי שהיא ראתה בעיניים שלי שאני טוב, ושמגיע לי מישהי טובה, ושאלה איך זה שאני לא מעדיף מישהי טובה.. איזו שטיפה!

אני לא הטיפוס הפוגע, לפחות לא בכוונה. שהייתי בצבא מישהי אמרה לי שנראה שלמדתי להיפגע יותר מדי בחיי, והגיע הזמן שאני אעלה שלב ואלמד לפגוע --- זה הרבה יותר קשה, כי שאני נפגע, אז תמיד הצדק איתי, אני הקורבן, ושאני פוגע, אז אפילו את הקורבנות שלי אין לי, אני סתם חרא!

"אם אי פעם נשכב, אולי אני אכתוב עליך"

חברת ילדות הכירה לי את חברה שלה יונית. יצאנו ביום שבת, והסתבר שהיא מכירה את אלירן, שכמובן נדלק עליה. אני קלטתי אותה די מהר.. היא מתמרנת גברים במגע והתנהגות גופנית, אבל תמיד שומרת את כולם על אש קטנה. אמרתי לה שקשר לא יהיה בינינו - היא משחקת עם גברים יותר מדי וקשה לי להעריך אותה כבחורה ככה. כמובן שיצרתי משיכה בזה, אבל משיכה ידידותית, היא לא באמת יודעת איך לתמרן סיטואציה כזו. אני מהצד שלי התנהגתי כאחד שלא מעוניין בה, סיפרתי לה על דייטים אחרים, על האקסית שלי, על הצרות שלי - ידידה או לא?! רצית להיות ידידה, אז תהיי ידידה!

סיפרתי לה שיש לי בלוג שמתעד כל מיני חוויות, אבל הוא אנונימי ואין מצב שהיא תקרא אותו, היא ניסתה להוציא את זה ממני. אמרתי לה: "אם אי פעם נשכב, אז אולי אני אכתוב עליך ואני אתן לך לראות אותו - אבל לא באמת רואה את זה קורה". היא שתקה, כדי לייצר מצב של אפשרות שהראש שלי יחשוב על זה. אני אמרתי לה שתפסיק לפלרטט איתי, זה לא באמת ילך לה. אמרתי לה שאני יוצא עם שתי בחורות הערב (הבלגית והפולניה) והיא מוזמנת להצטרף. היא אמרה שהיא יוצאת עם ידיד - אמרתי לה שהוא גם מוזמן, אולי גם הוא יתחבר לאחת מהן ואז בכלל עשינו מצווה. היא פוחדת מתחרות - ברור שהיא סירבה. ידיד ידיד, אבל וואלה, חשוב שהוא ימשיך להיות מעוניין. 

והשיט שוב חוזר

יצאתי עם הבלגית והפולניה, ששילמו עליי (איזה כיף!), ואז יצאתי עם בחור מבוגר ושלושת הבנות שלו, דיברתי רק איתו, איזה כיף היה לדבר עם גבר לשם שינוי.. עבודה, שאיפות, מטרות, איך לקדם את העולם.. איכשהו האקסית שלי חזרה לי לראש - חשבתי על זה, שהייתי מובטל לא יצאנו כמעט. התבאסתי להכיר אנשים חדשים. לא פלא שהיא נפרדה ממני. מפתיע שהיא חיכתה כל כך הרבה. אבל היתה בינינו הבנה שאני אעבור תקופה קשה, והיא תתמוך בי - והיא אכזבה. למה אני יכול לספר את זה לגבר ולא לבחורה?

fuck it! אני מכיר בחורות בקלות, משיג בדיוק מה שאני רוצה - אף אחת לא מתמרנת אותי לעשות משהו שלא מתחשק לי. חשבתי על הבחורה שעכשיו נמצאת בארה"ב, איפה היא הלכה? ומתי היא תחזור? איך מישהי הצליחה ביום אחד להשפיע עליי יותר מכל הבחורות האחרות? חשבתי אם אני השפעתי עליה באותה צורה או בכלל..נראה לי שכן.

חופש

הצהרת מטרות לשבוע הקרוב, החל מיום ראשון, במשך שבוע, אני לא מתחיל עם אף אחת, אני לא יוצא עם אף אחת. שבוע חופש! אני רוצה לקרוא ספר, לראות סרט, לצאת עם גברים - לדפוק את הראש. אני צריך לכייל את עצמי להתמודד עם תקופה של רווקות תל אביבית ולהבין איך אני רוצה שהתקופה הזו תראה --- בטוח שזה לא כמו השבוע האחרון.