סיכום שנתי בבלוג

לכבוד סיום 2012 - לאלו שלא מכירים - להלן חמשת הפוסטים הנצפים ביותר בבלוג:

במקום החמישי - הפגישה הראשונה שלי עם תומר - בעצם הפוסט הראשון בבלוג, המבוא לכל מה שקורה בבלוג הזה.

במקום הרביעי - נשים נגד אומנות הפיתוי - בתקופה בה נשים יצאו נגד כל התהליך שעברתי ולמדתי. והיום אני בגישה אחרת: אם לנשים יש את הקסמים שלהן - ויש להן ארסנל די רציני - אז לגברים צריכים להיות כלים כדי להתמודד עם תהליך החיזור בארצנו הקטנטונת והלפעמים מפחידה בענייני חיזור.

במקום השלישי - הקשר בין אוננות והצלחה עם נשים - זה אולי הפוסט החביב עליי, אולי בגלל החשיפה שאני נותן פה לעולם שלי, והיום אני מניח שלעולם של כל גבר. לספר על אוננות זה לא פשוט - ועוד בבלוג לאנשים זרים... ועדיין הקליפ בסוף עושה לי את זה.

במקום השני - איך תומר משיג טלפון ממישהי תוך 20 שניות - ללא ספק יכולת מרשימה. איך אפשר להתנתק מהסביבה לרגע ולהביא מישהי לעולם הפנימי שלך בזמן שממתינים לרמזור שיתחלף.

ובמקום הראשון - דודו האלפא-מן - האמת שלא ברור לי איך זה דווקא הפוסט הזה במקום הראשון כי הוא לא מספר עליי או על תומר אלא על מישהו אחר. כנראה שהצלחתי לתאר משהו שהרבה קוראים היו רוצים להיות והתחברו לזה. דודו המלך!

סיכום 2012

ניסיתי לחשוב על איך אני מסכם את 2012.. ובשורה התחתונה - לא משהו! ניסיתי להוציא במילים את תערובת הרגשות שהשנה הזו הוציאה ממני.. כל כך הרבה טוב מהול בכל כך הרבה רע שאי אפשר לנתק ביניהם אפילו לרגע. אני חושב שאני די מוצלח ביכולת הפרדת הרגשות שלי - עשיתי רשימה של הדברים שאהבתי ב2012 ורשימה של הדברים שלא אהבתי - והיש כל כך הרבה אירועים שאני משייך לשתי הרשימות. קראתי בפייסבוק את התסכול של קארין ארד על 2012 ואני חייב להודות - אני איתה! אני כל כך איתה שאני אצטט אותה פה..

לכי תזדייני 2012, לכי תזדייני, את, וכל מה שהבאת איתך. לכי תזדייני, 2012, עם הטילים שלך שכבר חוזרים על עצמם, שתזדיין גם כיפת ברזל. לא רוצה לשמוע עליה יותר. שיזדיינו הערבים, והיהודים, והאמריקאים. שיזדיינו גם הבחירות, כאילו זה משנה במי נבחר, כאילו שלמישהו שבכנסת שלנו אי פעם היה מרחב פעולה, כאילו שלא כולנו עושים מה שאובמה אומר לנו. לכי תזדייני, 2012, עם הטלפונים מהבנק, עם החוב בביטוח לאומי ועם התביעה של הוט. לכי תזדייני הוט- הלוואי שתתפרקי ובמהרה בימינו. שיזדיינו כל התל אביבים שחושבים שהם מגניבים ולא מבינים שהם משעממים את התחת. שיזדיינו כל אחלה שעפים על עצמם וטוענים שהם נורא מיוחדים וחדשניים ורק מצטטים דברים שקראתי כבר בשנות השמונים, שיזדיינו השקרנים, החארות, כל האנשים עם הלב הסגור, וכל אלה שמפחדים לחיות, ולאהוב, ולדבר. כולכם, לכו תזדיינו. לכי תזדייני 2012, והדירה שהבאת איתך, עם הדליפה מהגג והשכנים שעושים על האש כל ערב. לכי תזדייני 2012, שלא הבאת איתך שום דבר טוב מהרגע שהתחלת ועד עכשיו. לכי תזדייני עם הבאסות שהבאת, עם המפגשים המיותרים, הצינונים הבלתי פוסקים, האכזבות, הפרידות, והחרטות שהבאת איתך. הדבר היחיד שעשה אותך שווה משהו היה הציפיה ל- 21.12. זה היה הצ'אנס שלך לכפר על זה שהיית כל כך מיותרת. ובגלל שאת כזאת עלובה לא הבאת כלום חוץ מערימת קשקשנים שחשבו שסוף העולם מגיע, ואחרי שלא קרה כלום אף אחד מהם לא כתב בשום מקום "סליחה, הייתי דביל, החלטתי להשתנות"- רק כאלה שאמרו שתמיד היה ברור להם שזו תהיה "קפיצה במודעות". שיזדיינו. לא היתה להם שום קפיצה במודעות. כי הם מטומטמים. לכי תזדייני 2012, היית שנה מזעזעת, אני שמחה שנגמרת, ואני מקדמת בברכה את 2013, רק בגלל שהיא לא את.