להחזיר את החשק לחיים...

כבר הרבה זמן שאני מרגיש ׳תפל׳ - אין לי מילה יותר טובה לזה. אני עושה המון דברים, אבל לא באמת נהנה מהם.אני פועל, ועושה המון - אבל בלי חשק! הפקתי אירוע ולא התרגשתי מהעניין. נסעתי לחו״ל ולא התרגשתי.. ראיתי צי של בחורות יפהפיות במוסקבה ולא ממש הזיז לי! פעם היה נתפס לי הצוואר עם כמות בחורות סקסיות כאלו.

אני מתחיל עם בחורות - אבל אין אפילו את ההתרגשות שבלגשת לבחורה, הפחד העתיק שהיה לי של ׳איך היא תגיב ואיך אני אגיב למה שהיא תגיב?׳. אני שוכב עם בחורות אבל גם מתוך מקום של ׳שיהיה!׳. פעם בחורות הצליחו לגרום לי לרצות לעשות להן דברים הזוים. היום זה יותר בגישה של ״הא טוב, הוא עומד.. יאללה בואי..״ ואז בוא נירדם לנו. התחלתי לחשוש שזו בעיה פסיכולוגית קשה! אני איבדתי את החשק לפעול.

עכשיו אני בעיצומו של פרוייקט הקמת עסק משלי חדש - ובאופן מפתיע, אני לא מתרגש.. אני מנהל את השותפים, את ההתקלות למודל העסקי שלנו, את היחסים עם רוב גורמי החוץ.. ואין! ניטש! נאדה! אין פחד.. אין שמחה.. אני שואב קצת מהרגשות של השותפים שלי, אבל אין לי באמת משלי..

בחרתי לסייע בסדנת סיוע לסדנה שהשתתפתי בה בעבר כדי לראות אולי משם תגיע הישועה! מה גם שהרבה שאלו אותי על הסדנה הזו לאחרונה. הגעתי לערב הראשון של היכרות עם המסייעים וסבלתי!!! אבל ממש ברמות! רציתי לצעוק על המשתתפים שיתחילו להקשיב לדברים שאומרים להם, למנחה שיפסיק להיות צוות בידור, ולהפקה שיפוצצו את הענן שהם חיים בו וירדו אל העם.. ערב של חמש שעות, לפי חישוב מהיר שלי, היה שם בערך חמישה עמודי תוכן - אני קורא חמישה עמודי דוח פיננסי של חברה ב10-15 דקות. נשער שהתוכן יותר מורכב (והוא לא!) אז חמישה עמודים זה בערך 20 דקות.. למה לעזאזל לבזבז חמש שעות מהחיים על ... לא ברור מה אפילו?!@

זו המסגרת שתלמד אותי להשיג משהו? רציתי לצרוח על אחראית הסדנה שפשוט ׳קיבלה׳ את הבינוניות של חלק מהמשתתפים.. ״אתה לא מתחייב לתוצאות, רק לעשייה״ - מה זו הפיקציה הזו?! אם אתה לא עושה בשביל תוצאות, עדיף שלא תעשה בכלל ותשמור את האנרגיה למקומות אחרים! אפילו המשפחות שאני מדריך בפרוייקט פעמונים (מסגרת הדרכת ניהול פיננסי) מראות יותר נכונות.

אבל בזמן שיתוף של אחד המשתתפים, שאני כולי אומר לעצמי בראש: ״באמא שלך --- הוא אמר לך את התשובה!!! תקשיב!!!״ ומוצא את הדיאלוג בין המנחה למשתתף מרטיט עצבים שכבר מזמן לא נגעו בהם.. נפל לי האסימון...

we are the people

אני בקצב כל כך מסחרר בחיים שלי שלרגע לא חשבתי איפה אחרים? מה הקצב שלהם? אני מתאים להם? בסופו של יום - אנשים מאושרים יותר ממני.. אז כנראה שאני לא מאוזן בקצב שלי ואני צריך לעצור מדי פעם ולהריח את הפרחים - אולי לקצת יותר משניה.

עכשיו מחלק מהדברים שקורים שם מעוררים בי סלידה: אם מישהו בעבודה מצטט לי איזה משפט אני מיד מוציא אותו מאיזון על ידי שאלה מפגרת כדי שיתחיל לחשוב. לצערי בסדנת הסיוע הזו יש המון ״בוגרים״ שלמדו טוב מדי את הכלים שנתנו להם - טוב כל כך שהם איבדו קצת את האישיות שלהם לטובת הצדקנות שהכלים האלו מאפשרים.

במסגרת העבודה האחרונה שלי, אם יש יכולת שלמדתי היא להקשיב - להקשיב למילים, לקול, לשפת גוף, לסביבה, לחדר ישיבות, למעלית בבניין, לתחושה האישית שלי. למדתי לקלוט מידע מהאלמנטים הזניחים ביותר. במסגרת העבודה הקודמת תפקידי היה למנף את כל המידע הזה לצורך יצירת ערך ללקוח. במסגרת הסדנה הזו, כיוון שהמקום לא באמת מעוניין לעבור תהליך ייעול וגם אם כן, אין לי את המנדט לבצע זאת --- החלטתי להנות מהמצב!

חשבתי אפילו להקים קבוצת ׳בוגרי סדנה עילאים ומתנשאים׳ בפייסבוק, סתם כדי להנות מהתהליך. במקום לקחת נשימה עמוקה בכל פעם שמשהו מרגיז אותי - אני פשוט צוחק מבפנים.. ואחר כך משתף את המסגרות האחרות שלי - בהן אנשים באמת חושבים!

ובחורות --- יש?

אז רוב המשתתפים בסדנת הסיוע הם מהמין היפה. נראה שאיפשהו במהלך השנים שאני לא הייתי חלק מענייני הסיוע, זה  הפך להיות ברובו סוג של קבוצת ׳שומרי משקל׳ - חלק מאד גדול של המשתתפים שמו לעצמם מטרה לרדת במשקל.. כל כך מוזר והזוי - בא לי לשלוח את כולם לפסטיבל פשוט.

יש בחורות יפהפיות בסדנת הסיוע - לצערי איני רואה את עצמי בונה זוגיות עם מישהי מהן. היום ברור לי מאד מה אני רוצה בזוגיות, וברור לי שלא כל אחת יכולה לספק את הסחורה.

המטרות שלי בסדנה

אז אחרי החפירה הנ״ל, מה אני בעצם רוצה להפיק מהסדנה הזו? בעיקר את הסבלנות שאין לי כרגע! היכולת להנות בקצב שלא אני מכתיב.

אני חשבתי שאם יש מקום שבו הקצב לא מוכתב על ידי, אבל אני עדיין איכשהו מוביל - זה בריקוד.. אז אני צריך לחזור לרקוד! לפחות אחת לשבוע. בנוסף שמתי לעצמי להיפגש עם חברים שאינם קשורים לעבודה אחת לשבוע לפחות.

בנימה אופטימית להמשך הסדנה:

ובקרוב אני אפרסם את אחד הפוסטים היותר חושפניים בבלוג הזה - שלקח ארבעים יום לכתוב :)