אגו

אחרי חודשיים בערך שלא תרגלתי עם תומר לבד, נפגשנו.. הרבה קרה בחודשיים האלו, מצד אחד אני כבר לא יוצא על מנת לתרגל אינטרקציות עם בחורות באופן יזום. אבל מצד שני אני מתרגל המון אינטרקציות בצורה שוטפת, בלי בכלל להשים לב שאני עושה את זה. התחלתי להרגיש שזהו - אני מבין את העניין. אבל מבחינת תוצאות בשטח, אני לא ממש משיג טלפונים - אם להיות כנה, טלפונים לא ממש מעניינים אותי. אני יותר בקטע של היכרות מיידית - ואם לא זורם בחצי שעה הראשונה, אז למה לי לקחת טלפון?

תומר שמע את זה ממני, והחליט שהאגו שלי מנופח משהו, אז החליט להעביר אותי את טיפול הזן: אני חזק, גדול, יכול, וכו' וכו'. במקביל, "מאפר באתי ולאפר אשוב" - אני יכול למות בשניה, אני כלום. הסברתי לתומר שאין מצב שאנחנו מתרגלים בישיבה, כי אני אקפא למוות, היה ממש קר. הוא שאל אם אני במצב לתרגל בכלל, אמרתי לו שלא ממש, אבל אחרי חודשיים, אני חייב מתישהו לעשות את זה, and now it is as good time as any. אני מסוגל לעבד את המצב רוח שלי ולסובב אותו לטובת העניין.

הצבתי מטרה: דייט מיידי. הצבתי אמצעים: להתחמם קצת, ואז להתחיל לרוץ למטרה. אחרי חישוב מאד לא חביב, הגענו ל15 בחורות שאני צריך להתחיל איתן כדי להשיג את המטרה. התחלנו ללכת.. עצרתי מישהי, נגעתי לה בכתף, שאלתי אותה: "מה קורה?" - תוך כדי שאני אומר את זה הבנתי כמה שכחתי את הבסיס: ממתי נוגעים לפני שמדברים? ממתי שואלים שאלה? מה נסגר איתי?

המשכתי, עצרתי מישהי, והפה שלי שתק.. תומר זרק לי: "DM, אותנטיות", המשכתי, עצרתי מישהי שצילמה משהו..

אני: "וואי, אני גם רוצה תמונה."

היא: "לא, אני מחכה פה למישהו."

אני: "בטח לחבר, איך את מפספסת הזדמנות איתי ככה.."

היא: "כן, מתנצלת.."

אני: "אני ד'."

היא: "אני נינה"

אני: "שיהיה בהצלחה.. ואם לא ילך, אני אמצא אותך כבר"

היא: "תודה.." (כולה מחוייכת)

ראיתי מישהי יושבת בתחנת אוטובוס, רציתי להתיישב ליידה, אבל שני זקנים תפסו לי את המקום שממש הגעתי, ונו, כבוד לזקנים לפני הרצון שלי להתחיל עם מישהי. היא הקשיבה למוזיקה בנגן שלה - אז אמרתי לה שתוריד את האוזניות, אמרתי לה שממש רציתי לשבת ליידה, אבל תפסו לי את המקום. היא אמרה: "חבל". שאלתי מה היא שומעת, היא אמרה מוזיקה, אני עניתי: "באמת? חשבתי שאת מקשיבה לחדשות מסומליה.". היא הבינה שהיא יצאה קצת מפגרת ונתנה לי להקשיב למה שהיא שומעת. הבנתי שיותר מדי לא יצא מזה, אז אמרתי לה שיהיה לה אחלה ערב, והמשכתי הלאה.

עצרתי מישהי, ושוב שאלתי: "לאן זה?", היא לא התחפפה, אבל אמרה לי שלא מתאים לה כרגע - תומר העיר לי שאני עומד קרוב מדי. ואני חייב להפסיק עם זה - השפת גוף שלי בעייתית. חשבתי לעצמי: נו בטח! אני בזמן האחרון קרוב מדי לכל בחורה שאני איתה, איך פתאום אני אמור להתרגל לשמור מרחק? אבל אני חייב בכל זאת להתרגל לזה.

תומר היה צריך ללכת לחתום על איזשהו מסמך, בינתיים ניגשתי לשתי בחורות שישבו בבית קפה..

אני: "ראיתי אתכן מחייכות, וחשבתי לעצמי שבא לי גם.. אני אשב איתכן?"

ט': "אנחנו לא ראינו אחת את השניה המון זמן, אז..."

אני: "הא, אתן חברות מהלימודים, ומאז שנגמר אתן כבר לא נפגשות כמו פעם - קטע כזה של פעם בחודשיים.. בדיוק גם את עברת לתל אביב.. הבנתי.."

ס': "לא מהלימודים, מהגן.."

אני: "באמת? אתן לא נראות מאותה עיר, את בטח מהוד השרון.. את נראית דווקא תל אביבית אותנטית - מהבודדות שנולדו פה.. איך הייתן באותו גן?"

ט': "הוד השרון? אני? לא חושבת.."

אני (בזמן שתומר מצטרף): "הא סליחה, עכשיו לפי הטון שאמרת הוד השרון, זה נראה יותר הרצליה.."

ט': "גם לא.."

אני: "נו טוב, כפר שמריהו.. אותו דבר, די לריב על פוזה.."

תומר התיישב, וגם אני - התחלנו לשוחח איתן, הצגתי את עצמי ואותן (בניחוש) לתומר, הן צחקו, היה די מצחיק. בשלב מסוים לזו שרציתי היה טלפון, אז דיברתי עם ט' במקום עם תומר (וכאן הטעות שלי! - תומר, עליתי על זה!), בזמן הזה ט' השתלטה על הזמן שלי, ותומר הניח (בצדק) שאני מעוניין בה. שס' סיימה את השיחה, תומר דאג להמשיך לתת לי זמן לדבר עם ט' ובודד את ס'. האמת שדי זרמתי עם זה, כי גם ט' היתה ממש חמודה.

בשלב מסוים ראיתי טבעת נישואים באצבע המתאימה.. לא יכלתי להתעלם מזה, אז אמרתי: "את נשואה?", היא אמרה שלא אבל היא גרה עם החבר. שידרתי לתומר שהגיע זמן ללכת - דייט מיידי מאפן יצא לי, התברברתי בדרך למטרה.

המשכנו ללכת, ואז תומר שאל: "מה הסיכוי של10 מ10 יהיה חבר? זה לא הגיוני, מה אתה עושה לא בסדר?", אני כבר מספיק מוצלח כדי לעלות על זה לבד, הבנתי שאני מפגין משיכה כלפי הבחורה הרבה לפני שאני נותן לה צ'אנס להימשך אליי.

ראיתי מישהי בלונדינית, רוסיה, לבושה כמו רוסיה, הזכירה לי המון בנות שלמדתי איתן. ביקשתי ממנה לעצור, היא המשיכה, המשכתי לבקש.. שאלתי: "למה את לא עוצרת?", היא אמרה: "למה שאני אעצור?", זה העלה בי כל כך הרבה חרדות ילדות כאלו ואחרות - זה שבר אותי, וזה סוף המפגש. הייתי חייב לתקן את החוויה - להזכיר לעצמי עד כמה אני שווה.

בחור ניגש אליי ושאל באנגלית אם אני יודע איפה יש באיזור פאבים, הסברתי לו את הכיוון, והבנתי שמדובר בקבוצת חילופי סטודנטים (וסטודנטיות) מארה"ב, אמרתי להם שאני מת להצטרף אליהם להיזכר בימים בהם הייתי סטודנט.. אחת הבחורות בקבוצה סימנה לי להצטרף, הלכה לכיווני לחיבוק, אז הרמתי אותה באויר, נישקתי אותה קלות.. לא ממש רציתי ללכת איתם, רציתי יותר לדעת שאני יכול ללכת איתם - שאני לא מיותר להם.

הלכתי הביתה בראש כבד במיוחד - מצחיק שתרגול די כייפי הוציא ממני המון שיט שהצטבר - בעבודה, בלימודים, בבית, בכל תחום. מדהים איך אינטרקציה בסיסית עם בחורות יכולה להוציא את כל הבלאגן שמסתובב לי בראש ולהשאיר אותי נקי יום אחרי.