תומר שלח לתפוצה שלו את הסרטון הזה, ורציתי להביע את דעתי בעניין. לי יש בלוג שמתעד את חווית הלימוד שלי, כלומר יש לי תיעוד עם תאריכים לגבי מתי היה לי טוב ומתי היה לי רע ומתי חל שיפור. אני גם בא עם רקע בקאוצ'ינג, ולפי דעתי המודעות שלי לא רעה, למרות שאין ספק שתמיד טובה נקודת מבט מבחוץ.
אכן, אני מסכים עם הדעה שכל התחלה עם תרבות הפיק-אפ נובעת באיזשהו אירוע מכונן, בשפה של קאוצ'רים זה נקרא "בום", משהו שמזעזע את השגרה ומכניס למצב חדש, ואיתו באים תחושות של תסכול, כאב, ועוד תחושות לא נעימות במיוחד. אגב, באירוע המכונן הזה, יחד עם התחושות הנלוות, יש שתי אפשרויות, האפשרות שהציגו בסרט היא של לגשת ללמוד משהו חדש כי לא עובד המצב הנוכחי. תמיד קיימת האפשרות לאמר: "הגעתי למצב הזה כי סטיתי מהשגרה שלי! אם הייתי נשאר בשגרה, לא הייתי מגיע למצב הזה." - הצדקת השגרה והנצחה שלה - פשוט מדהים איך זה עובד.
אבל לרגע נניח שכולנו חזקים ואכן פנינו לפיק-אפ, אני רק מבקש לזכור את האפשרות שזה קיים, כי תכף זה יחזור שוב. אז פנינו לעולם הפיק-אפ כמו שאופיר קורא לזה, קראנו, תרגלנו, אפילו נהיינו מוצלחים בזה, זה הופך למשהו שגרתי, שגרתי. רגע, אבל כבר היינו בשגרה אחרת, לא?!
אז בעצם מה שקרה הוא ששינינו את השגרה שלנו לשגרה טובה יותר, אבל עדיין שגרה, ואדם לא יכול לחיות בשגרה לאורך זמן - הוא צריך "בומ"ים מדי פעם. וה"בום" הנורא מכל, הוא הנצחה לשגרה - כי אז בעצם באה המחשבה שאופיר מדבר עליה של נידוי הפיק-אפ מהחיים: "רבאק, כבר לא כיף לי עם זה, וזה לוקח המון אנרגיה, אולי עדיף לחזור לשגרה הקודמת שלקחה פחות אנרגיה?" ואז אנשים מורידים קצת את הגז, ולמעשה עוצרים לגמרי - הייתי במצב הזה בספטמבר.
את כל הניתוח מצב אפשר לראות בתרשים הזה, שאגב, לקוח מסדנת מהות של הומניקשיין. הניתוח בתרשים מלא יותר, תכף נגיע לשם..
עכשיו הצעה מעניינת, מה שבעצם אופיר מנסה להגיד ב"לרדת מהפיק-אפ ולהתחיל בדרך משלך", זה בעצם להגיד: תהיה עצמך - רק ערני יותר, תדע להיות קשוב לעצמך, ולסביבה. רובנו נופלים בזה, יודעים להיות קשובים לסביבה בקושי. אני יודע שלקח לי שנים להיות קשוב לעצמי.
בן הציג את זה בצורה יפה מאד, תתחיל עם מי שאתה רוצה להתחיל איתה, ורק עם מי שאתה רוצה להתחיל איתה. תגיד לה מה שאתה רוצה להגיד לה, ורק מה שאתה רוצה להגיד לה. שמתם לב כמה פעמים הרצון שלי, שלנו, שלכם, חוזר בפוסט הזה. ואז נשאלת שאלת הקצה:
מה אני רוצה?
אני כבר לא בשלב שחשוב לי ההכרה בזה שאני טוב עם בנות, או בשלב שאני רוצה להשיג X מספרי טלפון בערב. לי חשוב להנות ברמה האישית, לדעת שאני יכול להיות עצמי ליד כל אחת, בלי להיכנס לאיזשהו אפקט עקב זה שהיא אמרה לי משהו או לחשוב על מה שאני אמרתי יותר מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה