שמתי לב לתופעה מוזרה בשבוע האחרון, המון חברים, בעיקר גברים, רוצים להכיר לי מישהי. הניתוח הפסיכולוגי/סוציאולוגי של העניין אומר שהם בעצם רוצים אותי בסביבה שלהם, ודואגים לכך שאני אהיה מאושר אם אני אהיה שם. אבל נעזוב לרגע אנרופולוגיה בגרוש..
חבר שלי שרוצה לפתוח סטארט-אפ דיבר איתי על הרעיון, ואיכשהו על הדרך עלה העניין של להכיר לי מישהי, אני די זורם בעניין - למרות שאני מעדיף "להשיג את זה לבד", אולי בגלל שלא מתאים לי אחר כך לדווח על הקשר למי שהכיר, אולי בגלל שזה נראה קצת פתטי שיטת השידוכים.. אבל בעיקר כי מישהו אחר עשה בשבילי את העבודה של להביא את המיועדת למצב שהיא מעוניינת בי. שזה בדיוק מה שאני רוצה ללמוד בכל התהליך - איך לגרום לבחורה להיות מעוניינת בי? כל המטרות שלי מדברות על זה.
בעבודה יצא לי להכיר באחת הפסקות הסיגריה בחור מעפולה, נשוי+, שבינתיים לא ממש דיבר על מישהי ספציפית, אבל מעוניין בגדול לשדך לי את אחת החברות של אשתו מהמרכז.
והhighlight, חבר טוב שלי התחתן השבוע, שהוא הזמין אותי לחתונה הוא ציין שיהיו שם המון רווקות, וגם אמר שהוא רוצה להכיר לי מישהי בצורה "מבוקרת", עד עכשיו לא ברור לי כל כך מה הבקרה הזו כוללת, אבל זרמתי עם העניין. שהגעתי לחתונה ישר סרקתי את המקום. היה מאד נחמד, אכן המון רווקות.. משום מה הוא הושיב אותי בשולחן שכולם זוגות, ככה שהבנתי שהיא לא שם. קצת לא ברור - אבל התמודדתי. כל הזוגות דווקא היו סבבה, שותים בכיף, רוקדים בכיף, ומאד להוטים שאני אכיר מישהי.
התחלתי לרקוד עם מישהי מדליקה, אחרי כמה שירים פשוט עזבתי אותה - הזעתי בטירוף וכבר לא ממש היה אכפת לי לחזר אחריה, שהיא תחזר אחריי או כל דבר אחר - עניין אותי להגיע למקום מאוורר ולהתייבש! בריקוד הבנתי שחשוב שאני אוביל, וגם שהיא טועה בהבנה של ההובלה שלי - לתקן אותה! שעזבתי היא די עקבה אחריי, עד שהיה ברור לה שאני לא מעוניין שהיא תעקוב אחריי. ובזמן שהתאווררתי קצת, חשבתי שאולי החתן רצה להכיר לי אותה, הרי הוא מכיר את הטעם שלי בבנות, וממש הגיוני שזו היא. התבדתי...
במהלך החתונה היתה א. לוגיסטיקה שדאגה להושיב את כולם במקום, לדאוג שכולם מרוצים מהאוכל וכו', תיארתי שהיא אחות של הכלה או חברה טובה.. בשלב מסוים החתן הציג לי אותה בתור החברה הכי טובה של הכלה, ואותי לה בתור החבר הכי טוב שלו. אז חשבתי שאולי לזו הוא התכוון. ברגע שזה כל כך מאולץ ומתוכנן, כאילו הוא אמר לנו: "אתם חייבים לאהוב אחד את השניה", כבר לא היה לא לי ולא לה משהו קונקרטי להגיד אחד לשני. אז אחרי שתיקה מביכה, התחלנו לדבר על הזוג המאושר, כמה אנחנו אוהבים אותם, כמה אנחנו רוצים שיהיה להם טוב, וניצלתי את ההזדמנות לזרוק - "וגם לנו" כדי לנטוע איזשהו אלמנט של שיחה בינינו עלינו. עכשיו שכבר פתאום היא הסתכלה עליי, ואני הסתכלתי עליה בעיניים כמו שרק אני יודע.. we had a moment, ואז כמובן שזה היה חייב להיעצר - אחד האורחים הציק לה באיזו שאלה לוגיסטית והיא התנצלה ועזבה כדי להתעסק בענייני החתונה.
בדיעבד חשבתי על כמה משפטים שיכלתי להגיד לה - איך לצאת מהשתיקה המביכה, הרי אני כבר מומחה בעניין, ומשום מה היה לי בלאק-אאוט מוחלט בעניין. כל הערב בכלל רמת התפקוד שלי לא היתה מזהירה, יכול להיות בגלל עודף התרגשות. בכל זאת אחד החברים הטובים שלי מתחתן.
אחרי שהיא עזבה ניגשתי לבחורה שרקדתי איתה קודם, ואמרתי לה: "אל תגידי לי - קטיה.." (זה אחלה דרך לשאול איך קוראים לה, בלי שאלה!) והיא אמרה שלא, אז אמרתי "לנה!", והיא שאלה איך ידעתי - טוב האמת שבחתונה רוסית, מגוון השמות של בחורות מוגבל לxנה או xיה. אבל נורא אהבתי את הפרנציפ, להוביל את השיחה גם שהיא בעלת הידע בעניין. והיא שאלה "ומי אתה?" אז הסברתי שאני ד', וכל דבר שאני אגיד מעבר לזה מסוכן מדי - אז עדיף שנישאר ככה. בדיעבד כנראה שנורא הפחדתי אותה כי היא די הפסיקה עם השאלות. אבל שאלתי אותה "מתי אני אוסף אותך מחר?" - היא ענתה "אבל אני לא מכירה אותך!" ובמקום למנף את כל הסיטואציה, איכשהו זה די התפקשש. באסה!
בסה"כ למדתי שאפשר לגשת לבנות גם בלי שורת התחלה שתגרום לה להישאר לשיחה, אפשר פשוט לרקוד, או פשוט ללכת ביחד לאותו כיוון, מספיק מבט עיניים כדי להגיד מה אתה רוצה ומספיק מבט עיניים שלה להגיד אם היא בעניין או לא.
בין כל ההמולה - לא הכרתי את ה"שידוך המבוקר" - כנראה בקרת יתר מצד הזוג המאושר! טוב - יש עוד זמן לעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה