אוננות והצלחה עם בנות - זה קשור?

חלק מהעניין רישום המטרות הוא גם לענות על השאלה: על מה אתה מוכן לוותר על מנת להשיג את המטרה?

 אז כמובן שרשמתי את הדברים הסטנדרטים: פחות "זמן מת", כלומר פחות טלויזיה, פחות אינטרנט, פחות לבהות בחלל בלי לעשות משהו מועיל. אני מוכן להשקיע בפעילות גופנית - זה חשוב גם לאפקט הפסיכולוגי אצלי. בשלב מאוחר יותר - אני אפסיק לעשן. אבל בנוסף רשמתי שאני מוכן לוותר על אוננות - כאן זה כבר מחיר רציני - כאן זה כבר מחיר אמיתי. הרי הזמן המת הוא מצב שאני לא מעוניין בו גם ככה, אז אין לי בעיה לוותר עליו. אוננות, פאק - מה אני אעשה לפני שינה? תחת ההנחה שאני עדיין מבלה את רוב הלילות לבד.. 

אם להיות כנה, אני עמדתי בעניין בשבוע שעבר - זה היה קל, כי ברוב השבוע לא ישנתי לבד.. ברגע שחזרתי לדירה שלי - חזר הרצון לאונן, לים הפורנו שהאינטרנט מציע - מזל שעדיין אין לי אינטרנט בדירה.. ולא יודע מה לעשות עם זה. הרי אני לא יכול לצאת כל ערב - אני פשוט לא רוצה - אני צריך לתפקד גם בשעות היום. אבל וואי כמה התפרקתי בשבת.. כביסה לסדינים דחוף. וכמה חרא הרגשתי אחרי זה - לא עמדתי ביעד כל כך בסיסי, שלא דרש שום תגובה סביבתית - איך אני אצליח להשיג יעדים שקשורים לבחורות, כשיעדים שלא דורשים אף אחד חוץ ממני אני לא משיג?

אז אני נמצא בשלב האיך - איך מוותרים על הרגל של שנים?

הגישה של תומר לעניין היא קודם לא לוותר על זה לגמרי, כי יכולה להיות לכך השפעה לא רצויה שהדרייב פשוט ירד.. כלומר אוננות במידה - מעוררת דרייב. אוננות יתר על המידה - מורידה דרייב. חוסר אוננות - מעלימה דרייב. הדעה האישית שלי יותר קרובה לגישה הסינית - אוננות היא שפיכה של אנרגיה. זה ממש מורגש אצלי, ביומיים הראשונים אין שום אפקט, אבל אז פתאום אני קשוב יותר לסביבה, אני קשוב יותר לעצמי, אנשים סביבי קשובים יותר לי.

עכשיו כדי לא להיות מאלו שסותמים את הרצונות שלהם לטובת רציונל טהור - חשוב לענות השאלה: למה כן לאונן? 

כי פרשתי מאתגר שיווה באמצע ולא מרגיש הכי שלם עם זה. 

כי הייתי אצל חברה טובה ותיקה והרגשתי רע להוביל את הסיטואציה למצב מיני. 

כי הייתי צריך איזושהי הצדקה מהצד שלי לכך שאני מרגיש חרא, כלומר להגיד שאני מרגיש חרא בגללי ולא בגלל ההיא ממסיבת הבריכה, לא בגלל אתגר שיווה, לא בגלל אף אחד אחר! הרגשות שלי תלויים רק בי.

מעתה אני הולך לספור ימים ללא אוננות בבלוג, וכמו בסרט "לא יכול בלי", וכשאני אגיע ל30 ימים רצוף ללא אוננות, אני מפנק את עצמי בנסיעה לחו"ל - מעין מתנה על a job well done. נכון לעכשיו אני עומד על 2 ימים. אחלו לי בהצלחה.

לסיום, קליפ שאומר הכל.

 

שיתוף בבלוג

קשה קצת לשתף בבלוג מה שעובר עליי, אבל חשוב לי לציין שזה פוסט קשה במיוחד לכתיבה, עם אנשים שאני לא רואה, לא מכיר, לא יודע. נכון שזה בעילום שם, למעט אילו שמודעים למי כותב, אבל בכל זאת, מדובר בזהות שלי. לפעמים יש לי תחושה שאנשים מסתכלים עליי ומזהים אותי. אני חוזר לעצמי אחרי שניה ואומר שאין מצב. כל הבלוג מהווה מבחינתי מעין מבחן הסביבה - לאימות של מה שעובר לי בראש.. לוודא שאני לא מבלף את עצמי.
אני פונה בבקשה לקוראים - אמתו אותי.. זה חשוב לי.