טוב, לשם שינוי אני אציג פה תזה שלי לגבי המין היפה (פרוייקט סמסטר שכזה), פייסבוק..
כיוון שאני נוסע לא מעט לחוץ לארץ, ומייצג את ארצנו הקטנטונת שם, אספתי לי לא מעט חברים בפייסבוק, קרוב ל1000, ואני יכול להגיד שאת כולם אני מכיר פנים מול פנים, אוהב ומעריך, על הרוב אני סומך בעיניים עצומות. כדי לשמור על קשר עם קבוצה כזו של אנשים - מזל שיש פייסבוק!
אבל הרי בימינו ידוע לי שפייסבוק הוא גם אתר ההיכרויות מספר אחד בארץ, ובעולם. אני אישית מעולם לא ניסיתי להכיר דרך שם, נראה לי קצת הזוי להתחיל להסתכל על תמונות של אנשים שאין לי שום קשר אליהם. כמובן שכשנתקלתי באיזה תמונה של חבר שבתמונה יש מישהי פוטנציאלית, ביקשתי לעשות את השידוך המתאים. לרוב זה לא הגיע אפילו לשלב הטלפון.
היום בעבודה דיברתי בפייסבוק עם מישהי (ואם הבוס שלי קורא: זה לא פוגע בעבודה בכלל, זה היה בזמן סנכרון שגם ככה לקח מלא זמן :) ), ובמשך חצי שעה דיברנו על כל נושא שבעולם. הייתי צריך ללכת לישיבה וסגרתי את השיחה. בעבודה שלי אני משתתף בהמון ישיבות - חצי מהיום שלי מבוזבז על לדבר, להתווכח ולקבל החלטות - כלומר שאני די מוצלח בעניין. אבל נחת לי איזשהו אסימון: השיחה איתה זרמה כי היא היתה בעצם המון שיחות במקביל. הישיבות משעממות כי הן ממוקדות לגמרי!
השיחה איתה התחילה ב14:00: (אני אתן את תמצית השיחה - נראה לי שהמסר יעבור)
אני: "בוקר טוב, התעוררת? ארוחת בוקר? תכיני גם לי.."
היא: "למעשה ארוחת צהרים - בהפסקה בעבודה"
אני: "טוב, אז אני אקח קינוח, איך בעבודה?"
היא: "עוד לא אכלת?"
אני: "יום קצת הזוי, בקושי קמתי בבוקר - ועד עכשיו לא ממש התעוררתי.."
היא: "וואלה? אני גם רוצה לרצוח מישהו!"
אני: "למה לרצוח?"
היא: "אנשים פוגעים לי במשכורת, זה כבר לא לעניין"
אני: "זה מאד חשוב לאהוב את העבודה שאת עושה, ולעשות אותה מכל הלב.."
היא: "אני מאד אוהבת מה שאני עושה"
אני: "אם כבר לרצוח, לרצוח באהבה, או לא לרצוח בכלל - כמו חומוס!"
היא: "חחחח" (כמה מטומטמת הגרסה הישראלית לlol)
אני: "אני צריך ללכת לישיבה"
היא: "עשית לי את היום"
אני: "שיהיה בכיף, ביי.."
מה היה פה? לא נשארנו על נושא אחד יותר מ3 שורות.. איכשהו הייתי עקבי בערך, אחרי שתי דקות קיבלתי הודעה לטלפון: "עשית לי את היום.. מתי אני רואה אותך?". התחלתי לדבר ככה גם בישיבה, להתעלם מהנושא של הישיבה ולדבר על הנושאים של כל הישיבות של כל היום, השבוע.. שמתי לב שהישיבה נורא התארכה - אבל היתה ממש כיפית. לשם שינוי אנשים לא מיהרו ללכת לישיבה הבאה!
כלומר עיקרון הסטנד-אפ (שם שאני המצאתי עכשיו) עובד! אותו נושא לאורך זמן, כמה שיהיה נושא מרתק - משעמם! אנחנו כבר לא חיים בעולם של ספרים.. היום מעטים האנשים שקוראים יותר מעמ' בויקיפדיה גם אם הנושא מעניין אותם. כולם רוצים הכל תמציתי, ורצוי כמה שיותר חוויתי. זו לא ביקורת על העולם - זה פשוט מצב קיים. כל המידע זמין לעת שאנחנו צריכים אותו - אז למה להתעקב עליו כשהוא לא מעניין?
אם אני נזכר בדייטים מוצלחים, הם היו כאלו שלא היה בהם שום רצף.. השיחה פשוט גלשה לשיחות אחרות, לא קשורות, חזרה לנושא המרכזי, ושוב גלשה, ובסוף הדייט, שהיה כבר מאות דברים לדבר עליהם, לא ממש דיברנו!
שלכם,
ד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה