אחד החברים שלי מפחד שבחורה שהוא פגש במועדון תעיף אותו לפני שהוא יעיף אותה. הוא מעוניין בה, אבל הוא יותר מעוניין בשליטה בקשר ביניהם. כל העניין גרם לי לנתח את עניין הפחד מדחיה - מה היא דחיה?
קרוב לודאי שאתם חושבים על מה זה דחיה, עולה לכם איזושהי סצנה בראש שעברתם - בגלל זה חשוב ההבדל בין "מהי דחיה?" ל"מהי דחיה עבורי?" - יש הבדל בין השניים: דחיה היא בעצם סירוב להצעה שהעלתם, אבל - יש הצעות שאתם מעלים ולא ממש אכפת לכם לקבל דחיות עליהן:
"בוא נלך לאכול פיצה?" - "לא בא לי." - זו דחיה לכל דבר, משום מה לא נראה לי שבגלל זה תפסיק להציע לאנשים לצאת לאכול משהו. לא תרגיש דחוי מכל הסיטואציה.
אז מתי אני ארגיש דחוי מדחיה?
רק אם יש איזשהו קשר אסוציאטיבי בין מה שאני מציע אליי אישית, אני ארגיש שהדחיה היא דחיה עליי ולא רק להצעה. כלומר רק ש"שמתי את האגו שלי עם ההצעה", האגו שלי יפגע. למעשה החלק מהאגו שלי ששמתי יחד עם ההצעה, יהרג לחלוטין - ועל זה בעצם כל הבלאגן והפחד.
מחשבה נחמדה
אני כרגע לבד, אם אני מציע למישהי לצאת איתי והיא מסרבת, שום דבר לא השתנה עבורי.. אם היא מסכימה, מגניב! כלומר או שאני מרוויח משהו, או שאני לא מפסיד כלום. אם רק היינו קצת יותר הגיוניים בעניין הזה - אבל וואלה, כנראה שזה לא הצד החזק של אף אחד מאיתנו. למרות שאני ספציפית מתיימר להיות מאד לוגי.
אפשר לעבור סדרה שלמה של סדנאות על אמונות מגבילות, אמונות מאפשרות, שבירת הקבלה וכו'. בפועל, עזבו אתכם כל החרטא, אם כואב לפעול בסביבה שלכם, ואני מבין טוב מדי את הפחד לשנות משהו בסביבה הקרובה - אז אפשר פשוט ליסוע לעיר אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה