בילוי עם חברים

ביום שישי יצאתי לעיר הגדולה, יחד עם קבוצה של אנשים, שלא בתחום החיזור - לפחות לא באופן שגלוי לי. הגענו לפאב, נכנסתי ראשון, הזמנו שולחן על שמה של דנה, אז שאלתי את המלצרית איפה השולחן של דנה, והיא כיוונה אותי - כבר היו שם אנשים, שאני לא מכיר! הצגתי את עצמי בצורה הכי טבעית בעולם, מישהי שאלה אותי איך אני קשור לדנה - אמרתי לה שאנחנו חברים ועוברים סמינר יחד. היא לא הבינה כל כך מה אני רוצה.

אחרי 10 דקות שישבתי עם הקבוצה שכבר היתה שם, הבנתי שמדובר בקבוצה של דנה אחרת שחוגגת יומהולדת ובעצם אין לי מה לחפש שם - הדבר המרשים הוא שהיה מאד פשוט "לחדור" לקבוצה, עשיתי זאת בצורה לא מכוונת בכלל, והפכתי להיות חלק אינטגרלי מהקבוצה. בהמשך הערב הקבוצה הזו יהפכו להיות חברים טובים שלי שיעזרו לי.

הגענו כולם, התחלנו לשתות, לשמוח, המון אנרגיות טובות.. הלכתי לבאר, ביקשתי משקה, ודיברתי עם מישהי, רחל. רחל צעירה, בת 20, וזרמה איתי בשיחה, הייתי מאד אמיתי, בלי יותר מדי משחקים, ואמרתי לה שתצטרף אליי החוצה. היא שאלה עם מי אני יושב, הסברתי לה בחצי חיוך: "עם מי שאת רוצה לשבת, נשב, כולם פה חברים שלי.". היא ניסתה להעמיד את זה למבחן, ושאלה אם אני מכיר את האנשים שחוגגים יומהולדת לדנה - אז הלכנו אליהם ביחד, הצגתי אותה לשתי בנות, חשוב לציין שלא הצגתי אותה לבנים. הבנות שיתפו פעולה, ושאלו מאיפה אני ורחל מכירים, וזרקו כמה מילים טובות עליי, כל זה בזמן שאני ישבתי ודיברתי עם כמה מהגברים בקבוצה.

אחרי כמה דקות קמתי אליה, חיבקתי אותה, ואמרתי לה: "טוב, לא יצא לנו לדבר עם נישאר כאן - צריך מקום יותר שקט, בואי נלך למקום אחר. ", אני עד עכשיו לא בטוח אם זה היה דבר חיובי או לא לעזוב את המקום, אבל היא זרמה איתי, יצאנו, טיילנו קצת, רקדנו קצת בדיזינגוף בלי מוזיקה, הגענו לפאב מוכר בדיזינגוף - שאלתי אותה מה היא שותה.. טעות קלה, אבל לא קריטית, היא אמרה שהיא לא מבינה באלכוהול והיא שותה וודקה רד-בול. אז התחלתי להסביר לה שבחורה לא צריכה לשתות וודקה רד-בול, גם גברים לא, אבל זה כבר סיפור אחר, בחורה צריכה לשתות משקה נשי, אני אזמין לה מרטיני ביאנקו. היא פתאום לא רצתה לשתות... התחילה לשיר לי שירים שהיא כתבה, ישבה עליי, התחלנו להתמזמז מעט.

אחרי כמה דקות היא אמרה שלא נעים לה לעזוב את חברות שלה במקום שהתחלנו בו ורצוי שנחזור. אני מנסה לחשוב אם מדובר במבחן עבורי, או שהיא באמת רצתה לחזור, או שממש ירד לה ממני. חזרנו אליהם - התרחקתי קצת, דיברתי עם אנשים אחרים, גם היא דיברה עם איזה בחור אחר.. ואז היה לי טלפון מחבר, אז יצאתי החוצה לדבר. היא הסתכלה עליי מהפאב, אמרה לי שאני אחזור ונדבר, אמרתי לה שאני פורש - שתבוא איתי.. הימרתי די גבוה - היא אמרה שהיא מעדיפה להישאר ולדבר עם כולם, אז אמרתי לה שתבלה. היא התעקשה שאני אשאר.

אני בחרתי לפרוש לאותו ערב, התבאסתי קצת מהמצב - הייתי בטוח שהעניין סגור איתה, ואיזה בחור הרס לי. אני עדיין מרוצה מאד מהעובדה שאני כבר לא מתפשר לגבי עם מי אני מתחיל, ולא מתפשר לגבי מה אני רוצה, אם פעם הייתי הולך אם מישהי שרוצה אותי, בלי לברר אם אני רוצה אותה - היום אני כבר הרבה יותר מודע למה אני רוצה מבחורה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה