ביום שני הלכתי לפגישת הפלייבק השבועית שלי - לפחות לחודש הקרוב נראה שאני אתמיד בעניין. אנשים נורא מעניינים - ומצחיק איך לגלם דמות בסיפור של מישהו אחר, עוזרת לי לגלות דברים על עצמי. מה גם שהמשתתפים האחרים מעניינים ומתעניינים.
בדרך לפגישה קניתי יוגורט - וכשהמשכתי ללכת ברחובות נוה צדק, חשבתי לעצמי: "לעזאזל! אני מטייל פה ועוברות ים בחורות, ואני לא עושה כלום בנידון!" - נכון, זו לא בדיוק היתה המטרה שלשמה התכנסתי, ונכון שתכלס, אני צריך להגיע לאנשהו - אבל וואלה, למה אני צריך להיות מנוכר? בפגישה עם תומר הבהרנו את עיקרון השמש - אני צריך להאיר על העולם תמיד - ולא בשביל צורך בתגובה מסוימת.
ואז מרפי הגיע - לפתע לא היו אנשים ברחוב, די התעצבנתי על המצב, אז חזרתי לחנות היוגורט והתחלתי לדבר עם המוכרת, כמה שהמקום נחמד, ניחשתי שהיא מדרום תל אביב, אז צחקנו קצת על איך זה לגור בתל אביב ושאני עובר לגור באיזור בקרוב.. היא די אהבה את היציאה מהיחס הרגיל מהלקוחות של להיות מוכרת - כלומר אפשר להתחיל איתה חופשי ואין לה ממש לאן ללכת, היא במשמרת. הבנתי פתאום למה הרבה חברים שלי אוהבים להתחיל עם בנות בתפקיד - בעיקר נותנות שירות בצורה כזאת או אחרת - הרי היא לא יכולה לדחות אף אחד.. במקרה הגרוע ביותר, היא פשוט תתן שירות פחות טוב!
לפני הפלייבק בזמן שאני יושב עם המשתתפים בחוץ, התחלתי לדבר עם האנשים, על TED, על אירופה, על החיים. מסתבר שאני איש שיחה לא רע.. איכשהו, כל פעם חוזרים לשאול אותי - מי אני? כל בחורה שפיתחתי איתה שיחה - תמיד הגיע לנקודה של "מי אתה?" - נורא מטריד אותי שאין לי תשובה של משפט אחד לעניין. אני צריך לנסח משהו בעניין.
בשיעור פלייבק עצמו הייתי די פסיבי - לא טוב! - צפיתי בכולם ולא ממש סיפרתי משהו או השתתפתי במשהו, עד שהמנחה פחות או יותר אמר לי "תשחק!", המזל שלי שהוא אמר גם לעוד מישהי חדשה בעניין. ועוד יותר נחמד איך השחקן מושך אליו את הסיפור המתאים. אז מישהי סיפרה סיפור על המשיכה שלה לבחורים בעייתים, ועל הצורך שלה ביציבות - וכמה היא רוצה להתחתן. אז אני ועוד משתתפת חשבנו על רעיון, בו אני אשחק את החנון, והיא את הכוכבת. גם כן משחק - אני משחק בתפקיד הזה רוב חיי.
בתור הדמות הראשית, היא התעניינה בי מאד, כי אני שידרתי יציבות, וכל הזמן שאלה מה עוד יש לי להציע, אני חשבתי איך עוד אני יכול לנסח את המילה יציבות.. אני בטוח! אני נוח! אני יציב! אני אתעניין בך! אני אדאג לך! מצחיק שאיכשהו שאמרתי את זה, הבנתי כמה סתמי ומשעמם זה נשמע.. הרי בעצם בכל מה שאני אומר אני משדר: אין לך זכות קיום בעד עצמך - את לא יכולה לבד - תהיי איתי, אני כבר אדאג להשרדות שלך בעולם. כמובן שהיום אני כבר הרבה יותר מזה - אבל היה ממש שיקוף טוב עבורי לראות למה השתפרתי.
זו היתה הצגה קצרה אבל מאד חזקה - ויחד עם כל השאלות של "מי אתה?" גרמה לי לחשוב איזו דמות אני בחיים שלי? הבחור הבעייתי? הבחור היציב? הבחור המשעמם? הבחורה?! לא יודע.. נזכרתי קצת בסרט שראיתי - הבית הספרדי - על בחור שמספר את הסיפור של כמה דמויות ממדינות שונות והוא בעצם מכיל את כולן. אני צרפתי, אני ישראלי, אני ספרדי, אני יציב, אני מעניין, אני שערורייתי.. אני כולם וכולם אני.
ואחרי פריקת מתח זו - בו נחזור ביחד למציאות.. לנשום :)
אחרי השיעור, דיברתי עם חבר על מישהי שהוא הכיר לי, שהייתי אמור להיפגש איתה, ונורא הזנחתי את העניין.. למרות שהיא הראתה סימני עניין בטלפון, ולא מעט.. לא התקשרתי, לא עשיתי כלום.. פשוט איפשהו אני רוצה שהיא תהיה בסטנד-ביי.. כמו שאני הייתי לכל כך הרבה אחרות. ניבזי? נכון! מתאים לי כרגע.. אני מניח שכל עוד אני מרגיש צורך לפצות על תקופות עבר - אני אהיה נבזי מדי פעם. אני מניח שזה יעבור לי שאני אצא מההורים שלי ואחזור לחיים סדירים עם פרטיות מסוימת.
ושיר שעובר לי בראש עכשיו:
בפוסט הבא - תרגול עם שותף.
שלכם,
ד.
ואחרי פריקת מתח זו - בו נחזור ביחד למציאות.. לנשום :)
אחרי השיעור, דיברתי עם חבר על מישהי שהוא הכיר לי, שהייתי אמור להיפגש איתה, ונורא הזנחתי את העניין.. למרות שהיא הראתה סימני עניין בטלפון, ולא מעט.. לא התקשרתי, לא עשיתי כלום.. פשוט איפשהו אני רוצה שהיא תהיה בסטנד-ביי.. כמו שאני הייתי לכל כך הרבה אחרות. ניבזי? נכון! מתאים לי כרגע.. אני מניח שכל עוד אני מרגיש צורך לפצות על תקופות עבר - אני אהיה נבזי מדי פעם. אני מניח שזה יעבור לי שאני אצא מההורים שלי ואחזור לחיים סדירים עם פרטיות מסוימת.
ושיר שעובר לי בראש עכשיו:
בפוסט הבא - תרגול עם שותף.
שלכם,
ד.
אחלה פוסט , חרא שיר!
השבמחק:)