וואו, איזה מפגש, פעם ראשונה בשטח אני ותומר אחד על אחד.. 3 בנות הוא, 3 בנות אני.. המטרה: לקבל כמה שיותר דחיות, עד לרמה שפשוט מבקשים אותן, שוב ושוב ושוב, ומדרגים אותן.
אז התחלו ללכת, אני חייב להודות, התחלתי לרעוד עוד בדרך מהאוטו לפגישה, כבר הזעתי.. לא עיכלתי מה הולך לקרות באמת, אני באמת הולך לבקש עכשיו דחייה מבחורות? לא מספיק שאני מקבל את זה 28 שנה? אז תומר התחיל, בצורה טבעית, איכשהו תמיד נובעת מכך שיחה, זורמת, קלילה, כייפית.. ואז תורי, מסתבר שבחורות לא להוטות לאמר לא כמו שהן מציגות את עצמן. נתתי ציונים: "זה היה ממש דחיה קלושה, מה זה? את חייכת תוך כדי, זה לא אמין.. תנסי עוד פעם, מהתירוצים הכבדים הפעם, אני מאורסת, אני לסבית.."
שמעתי המון תירוצים מיוחדים: "אני ממהרת, אני אדחה אותך בהזדמנות אחרת..", "אני בטלפון", והתירוץ הזוכה במקום הראשון: "אני בתולה!". ואז הגיעה המכה.. שתי בחורות הולכות, אני ביקשתי דחייה, וקיבלתי אותה בגדול: "אתה דחוי!" - בלי לדפוק חשבון. נפלתי, הרמזור אדום, והן ממשיכות לעמוד ליידי, ואני התחלתי להזיע רמות על.. וואי, כמה ארוכה יכולה להיות דקה, איפה אני שם את עצמי עכשיו? ביקשתי את זה, קיבלתי את זה - וממש לא בצחוק. הן התכוונו להכאיב, ולא חסכו בתחמושת. לא היה לי משפט המשך, אמרתי תודה וסיימתי.
תומר זיהה את הבעיה, ישבנו, שתיתי, נרגעתי.. ועברנו למצב של לשבת ולעצור בחורות בתנועה. עד שעצרנו עיתונאית מדרום אפריקה, שישבה איתנו 20 דקות, ומחר אנחנו נתראיין אצלה. היה כיף וזרם נהדר ומי יודע לאן זה יתקדם מפה..
המאורסת מבין כל הבחורות שדחו אותי, הסכימה להתראיין לבלוג, והנה מה שיש לה לספר:
זהו בערך.. אני הולך במהלך השבוע לבדוק כמה יצירתיות בחורות יכולות להיות בדחיות שלהן, אחלו לי בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה