יאן ואני מכירים כמעט מהיום הראשון שהתחלתי להתעסק בתחום החיזור. היום גם הוא עובר שיעורים עם תומר, וגם הוא היה בסופ"ש פלייבק איתי. ומדי פעם אנחנו מתרגלים. אני מאד מתחבר אליו מכל האנשים שאני מכיר בתחום הפיק-אפ/חיזור מהמון סיבות: כי וואלה, נראה שהוא מחפש להשתפר, ולא להוריד את הרמה של אחרים. הוא מוכן לעשות מה שצריך - ולא רק לדבר על זה. הוא משתף בצורה כנה. ואני עוד מחכה לפוסט אורח שהוא צריך לכתוב בבלוג :)
ליאן היה יומהולדת, והוא קרא לי להצטרף אליו ולחברי ילדות שלו. שכמובן כמעט בשניה הראשונה שאלו מאיפה אנחנו מכירים - זו תמיד שאלה בעייתית בהתחשב בתשובה של: "אנחנו מתחילים עם בחורות ביחד".. לא בדיוק התשובה הכי מוצלחת. אבל הוא מספיק קרוב אליהם והם הבינו כמעט מיד מאיפה אנחנו מכירים ברגע שלא עניתי על זה מיידית. למדתי גם שאין טעם ממש להסתיר את זה - כל פעם שאמרתי את זה, זה נתפס כדבר חיובי.
מבנה ה"חבורה": יאן. אלירן - דו מיני שלא ממש נסגר על עצמו בעניין. אורון - הומו מוצהר, שנראה שעבר בגילו מה שרוב האנשים לא עוברים בחיים שלמים, לא מבחינת מראה חיצוני, מבחינת קבלה של הסביבה. ובוני (כמו ב"בוני וקלייד") - הבחורה היחידה בקבוצה, גרה עם אלירן ואורון באותה דירה.
אחד הדברים שאני אוהב בלצאת עם יאן, הוא שאני מרגיש רצוי, בלי קשר למה אני עושה או לא עושה. שאנשים מקבלים אותי בלי לשפוט, אני מתנהג בטבעיות.. ווואלה, הטבעיות שלי שווה! אני מצחיק, אני מעניין, אני מתעניין.. אני כוכב! הייתי כוכב הערב, השיחה הסתובבה סביבי תמיד, הם סיפרו לי חוויות שלהם, שאלו עליי, היה ממש כיף. כמובן שבוני רצתה את אותה תשומת לב. אחד הדברים שהבנתי הוא שלא צריך להיות הבדל בין "יציאת תרגול" ל"יציאה". אני יוצא כדי לבלות, לא כדי לתרגל.. אני מדבר עם כל אחת שאני מכיר באותה צורה, לא רק עם בחורות שאני מתרגל עליהן. ואוהבים אותי ככה. הפכתי להיות אלפא חברתי. עכשיו אני רוצה להפוך להיות כזה גם בעבודה.
בעבודה יש את הפחד הזה מליצור תדמית אגרסיבית מדי. אני מקובל ומקצועי, ונתפס כאחד שאפשר להיעזר בו. לא רוצה להרוס את זה בכך שאנשים יחשבו שאני אגרסיבי מדי. אבל נחזור לנושא הפוסט. יצרתי חברים חדשים, שמתקשרים אליי כל יום. לבוני יש חבר, היא זרקה כמה פעמים במהלך הערב שהיא אוהבת אותי. מעניין לראות איך הדברים נראים מבחוץ.
המטרה שלי לא היתה להתחיל איתה, היא חברת ילדות של יאן, ואיכשהו ההתנהגות הטבעית שלי עבדה יופי. אני מתחיל להפנים את זה. לא לדפוק חשבון - לפנות לבחורה עם מה שיש לי בראש תוך 3 שניות, ולא רק במשפט הפתיחה. אם זה לא יהיה טבעי בשניות הראשונות להיכרות, אז זה לא יהיה טבעי איתה לאורך כל הדרך גם ככה - ואז אני לא אהנה איתה.
סתם מתגעגעת...
השבמחקשבת שלום
"אם זה לא יהיה טבעי בשניות הראשונות להיכרות, אז זה לא יהיה טבעי איתה לאורך כל הדרך גם ככה" - זה צריך להיות טבעי, אבל לדעתי הצהרת כוונות מוקדמת מדי רק עלולה להזיק.
השבמחקהתזמון הוא קריטי.
מתי אומרים לבחורה שמחבבים אותה, שמעוניינים בה בצורה רומנטית? כשרק רואים אותה חולפת ברחוב? שמכירים אותה לך בפעם הראשונה? כשאתם נפגשים עם חברים בפעם השנייה? השלישית?
האמת - שבשבילי זה מאד מסובך ותלוי סיטואציה - אבל הכי חשוב, לפי דעתי - אם קלטת סימנים של משיכה או התעניינות מבחורה - לא לגרום לה להרגיש שאתה להוט מדי = צריך מדי. זה משדר חולשה במקום כוח. גם כשאתה מתחיל עם בחורה, אתה חייב לשדר כוח, נינוחות. קשה להסתיר משיכה, יכול להיות שזה אפילו ביולוגי. אפשר להיות מודע לה, להיות מודע גם לכך שהצד השני מודע, אבל לשווק אותה בצורה רגועה. להגיד לעצמך (ולגרום לעצמך ממש להרגיש): "אני מעוניין בך, כמו שאני מעוניין בהרבה דברים אחרים. אני לא אתרגש אם אני לא אשיג אותך. אני לא אשליך את זה על עצמי - כאילו יש לי בעיה. לא, אז לא. כנראה שאין התאמה. וזה בסדר..." וזה חשוב שזה לא יהיה רק בגדר אמירה רציונאלית, אלא גם ממש יופנם פנימה בצורה רגשית.
ברגע שאני חושב שהקרס נתפס, ואני גם מרגיש שזה בסדר לבקש טלפון או להצהיר יותר בגלוי את הכוונות - אז אני עושה את זה. אם אני בטוח ששידרתי עוצמה וחוסר תלות כבר במפגש הראשון - אז כבר אז זה אפשרי. אם לא - אני מחכה...