מכירים את תוכנית הטלויזיה סיימון? פעם לפני שהעניין הפך למסחרי, משתוללים בפארק היו מארגנים משחק סיימון כל חודשיים, עם 50 צוותים שצילמו את עצמם מבצעים את כל המשימות (הרוב בעירום). אז תחת איזו מסגרת שאני חבר בה, חבר שלי הזמין אותי, והקים צוות של 4 גברים ובחורה - אוטו אחד - צוות אחד.. ערום ומנצח!
שם הכרתי את דודו, בחור מקסים, נחמד, עדין, נראה טוב, ומוכן לעשות כל משימה שיתנו לו, מופע סטריפטיז במייק'ס פלייס, ללקק גב של כלב, לשחות ערום במזרקה בכיכר רבין. במבט ראשון דודו נראה כמו בחור ממוצע, עם עודף אנדרלנין, שהולך לו עם בחורות בעיקר כי הוא נראה טוב. דודו הצטרף אלי לפרוייקט באירופה, שם הכרנו עוד יותר..
הוא עכשיו עבר לתל אביב. אחרי ארוחת הערב אצלו, יצאנו ללילינבלום, נכנסנו לאיזה דאנס בר. דודו הוא אלפא רציני, נחמד באחד על אחד, עם חברים קרובים, אבל שזה מגיע לסביבה חדשה. הוא יודע לדאוג שידעו שהוא שם, הוא התחיל לרקוד בצורה מאד יחודית, מזכיר את תרגילי ההשטתות בלילה הלבן, רק אני והוא, ובדאנס-באר. אין מישהי שלא שמה לב שאנחנו שם. עכשיו המשחק שלנו - יש סביבנו כמה בנות, התחלתי לרקוד עם מישהי, היא זרמה איתי.. אבל יש לי באג נורא רציני - פתאום לא ידעתי מה להגיד! כלומר משפט פתיחה לא תופס פה כי אנחנו כבר רוקדים. תיאור הרגע (DM) לא תופס כי אנחנו חולקים את הרגע, ואנחנו לא צוות חדשות שמדווח על מה שקורה לנו לעצמנו. אז מה אומרים? וחזרתי להיות רגיל - "איך קוראים לך?" רציתי לבעוט בעצמי, ועוד המשכתי עם השטויות, כמה קל להתדרדר, "את רוקדת הרבה?", אחרי שכמובן היא הלכה לרקוד בפינה רחוקה אחרת במקום, עצרתי, ישבתי, וראיתי שדודו התחיל עם מישהי, יפהפיה, התבוננתי בה ובו.. הוא היה איתה, אבל לא באמת, הוא רקד עם עצמו, צחקק עם עצמו, לא ביקש אישור ממנה שהוא רוקד יפה, לא יפה, מצחיק, לא מצחיק.. סתם, היה בכיף שלו, אם היו מכבים את המוזיקה - הוא היה ממשיך לרקוד!
דודו תופס ממני בתור קורא אנשים טוב, הוא בא אליי, אמרתי לו "סחטיין עליך, היא ממש בקטע שלך", והוא שאל איך אני יודע.. אני עפתי עם הדמיון שלי לסיפור החיים שלה, שהיא נפרדה לפני יותר מחודש מחבר שלה, היא היתה מאד פגועה ביחסים האלו, ועכשיו חברות שלה לקחו אותה החוצה פעם ראשונה מזה הרבה זמן -מעין שיקום מיחסים קשים. אמרתי לו שיתייחס אליה יפה, כי היא גם ככה שברירית, ושלא יהרוס לה את היציאה החוצה אחרי חודש שהיתה סגורה. הוא התרשם ואמר: "איך אתה יודע את כל זה?", אמרתי לו כי היא לא מחייכת, ולא בגלל שהיא לא רוצה, בגלל שהיא שכחה איך, הפנים שלה היו ממש נעולות על חוסר חיוך.
הוא חזר אליה, רקד איתה, נישק אותה, ואני נהנתי להתבונן בהם, הוא יודע לאהוב. הוא היה איתה, שלה, והיא היתה שלו לגמרי. גם אם זה רק להלילה, זו עדיין אהבה קצרה. אני התחלתי עם מישהי שישבה שם, הרגשתי צורך להוכיח יכולת אחרי שראיתי את הביצוע שלו. עם בחורה יושבת הרבה יותר קל לי, כי אני יודע איך להתמודד עם זה כבר.. דיברתי איתה, קצת מגע, ומשהו אמר לי ללכת על הנשיקה - הלכתי על זה, היא זרמה איתי, בערך.. תוך שניה וחצי חברה שלה באה ולקחה אותה. היא אפילו לא הסתכלה עליי שחברה שלה לקחה אותה. נו טוב, היתה דווקא ממש נחמדה.
סימנתי לדודו - אני עף מפה, תבלה, הוא יצא איתי החוצה, אמר לי: "אל תקנא", אמרתי לו שאני מקנא ביכולת, לא בהישג. משהו שתמיד נכון, אני תמיד רוצה את כל היכולות של כל האנשים. אף פעם לא קינאתי בהישגים של אחרים, רק ביכולת. אמרתי לו שיהיה בכיף, שיש לי המון מה ללמוד ממנו, ושאני ממש שמח שהוא עבר לתל אביב ונוכל להסתובב ביחד. חבר אמיתי בכל הבלאגן בעיר הזאת.
כן, יש לי שרירים כמו בתמונה.. האלמנט המצחיק הוא שדודו לא נראה ככה - הוא נראה טוב, בפשטות, יש לו כובע מדליק שהוא גם מעיין סימן הכר שלו.. אז אולי התמונה של גבר אלפא תהיה כך:
גם אני חבר של דודו, ואני חייב להגיד שאני מסכים עם כל מילה. האיש הזה הוא ההוכחה לכך שאם רק תחייכו העולם יחייך אליכם בחזרה. או לפחות רק דודו.
השבמחקאני אישית לא מכיר את הדודו הזה אבל לפי איך שספרת את הסיפור, דודו נראה טוב ומצליח עם בנות בקלות..
השבמחקייצגת אותו בתור אלפא מן, והראת מנקודת המבט שלך שאתה PUA שמסתכל וקורא מהצד, והוא פשוט לוקח את מה שאמרת לו ומיישם בתור אלפא מן (מיישם את זה שהבחורה רצתה אותו, הולך ועושה עם זה משהו..), וכאן הראת שהאלפא מן מצליח בקלות עם בנות, ולפי דעתי האלפא מן לא חייב להיות אחד שמצליח רק בגלל שהוא נראה טוב, אלא איך שתיארת אותו בסיפורך - בולט בשטח.
אבדתי את הפואנטה של התגובה שלי באמצע כי אני דסלקט אבל שיהיה.. סיפור יפה :)