יצאתי לתרגל עם יאן ותום, שהוא תלמיד נוסף של תומר. אני ויאן חברים קרובים, אנחנו לא ממש צריכים את התירוץ של להתחיל עם בחורות כדי לצאת - אבל חשבנו שיהיה נחמד לקרוא לאנשים חדשים ולתרגל קצת עם אחרים. יצאנו לדיזינגוף. בהתחלה חשבנו שהבחור הבריז לנו, אבל שאנחנו כבר ישבנו הוא הגיע.
אני ויאן ישבנו בדיזינגוף, הוא לא תירגל המון זמן, אז אני הייתי צריך להיות המדגים - עצרתי כמה בנות, הרוב בשעות הערב לא עוצרות מסיבות כאלו ואחרות - יש יותר תחושת "מהירות" בערב, בחורה בטח חושבת: "התלבשתי יפה, השקעתי בעצמי, כדי לשבת ברחוב עם איזה בחור? ממש לא!"
יאן התחיל עם מישהי נחמדה מאד, אבל לא ממש המשיך בשיחה, חבל!
תום הצטרף אלינו - כמו רוב חברי הקהילה, הדבר הראשון שהוא אמר זה שהוא על תקן "צופה", הסברתי לו שהוא יכול לצפות בטלויזיה בבית - אנחנו לא צוות בידור. זו תכונה נורא מוזרה של האנשים בתחום, הרצון לצפות, כדי לא להיפגע, ואם יש הצלחה לאחד מאלו שעשו משהו, אולי היא תידבק איכשהו גם אליהם. אני מנסה לחשוב אם גם אני הייתי כזה בשלב מסוים.
עם תומר ויאן ביחד, אנחנו שלשה, אבל מתנהלת שיחה זורמת, ואנחנו יכולים לתפקד יופי ולפתוח שיחה עם כל בחורה שעוברת - אנחנו לא משדרים "אנחנו בנו להתחיל עם בנות". תומר מצליח להשרות איזו אנרגיה חיובית עלינו. עם תום ויאן לא הצלחתי להשרות את אותה האנרגיה.
יש לי ניסוי חדש להתעסק בו - יצירת האנרגיה הנכונה לחיזור. אשמח אם תעזרו בעניין.
אותנתיות בפעולה
יאן תקף אותי שאני לא אותנתי באמת, אלא אותנתי עם חומר מוכן מראש - ניסיתי להסביר לו שזה הגיוני שאם דיברנו על משהו מסוים, האותנתיות תהיה לדבר עליו, כי הוא עדיין במחשבות שלי. פתחתי את החלון באוטו בדרך, אמרתי לזו באוטו ליד שתפתח את החלון, שאלתי אותה "לדעתך אני אותנתי?", היא ענתה: "הכי אותנתי שיש" - אמרתי לה תודה רבה, וליאן עשיתי סימן של "אמרתי לך!".אני ויאן ישבנו בדיזינגוף, הוא לא תירגל המון זמן, אז אני הייתי צריך להיות המדגים - עצרתי כמה בנות, הרוב בשעות הערב לא עוצרות מסיבות כאלו ואחרות - יש יותר תחושת "מהירות" בערב, בחורה בטח חושבת: "התלבשתי יפה, השקעתי בעצמי, כדי לשבת ברחוב עם איזה בחור? ממש לא!"
יאן התחיל עם מישהי נחמדה מאד, אבל לא ממש המשיך בשיחה, חבל!
תום הצטרף אלינו - כמו רוב חברי הקהילה, הדבר הראשון שהוא אמר זה שהוא על תקן "צופה", הסברתי לו שהוא יכול לצפות בטלויזיה בבית - אנחנו לא צוות בידור. זו תכונה נורא מוזרה של האנשים בתחום, הרצון לצפות, כדי לא להיפגע, ואם יש הצלחה לאחד מאלו שעשו משהו, אולי היא תידבק איכשהו גם אליהם. אני מנסה לחשוב אם גם אני הייתי כזה בשלב מסוים.
אנרגיה גברית מוקצנת
כל הדיון הזה על צפיה מול עשייה די שאב ממני את כל האנרגיה, מה גם שנראנו חבורה נורא מוזרה, כאילו שכל מטרתנו היא להתחיל עם בנות - לא היתה שיחה בינינו - רק על שורות התחלה. ניתן להרגיש בזה. כמובן שלא היתה לנו שום הצלחה. אז ניתחתי את המצב:עם תומר ויאן ביחד, אנחנו שלשה, אבל מתנהלת שיחה זורמת, ואנחנו יכולים לתפקד יופי ולפתוח שיחה עם כל בחורה שעוברת - אנחנו לא משדרים "אנחנו בנו להתחיל עם בנות". תומר מצליח להשרות איזו אנרגיה חיובית עלינו. עם תום ויאן לא הצלחתי להשרות את אותה האנרגיה.
יש לי ניסוי חדש להתעסק בו - יצירת האנרגיה הנכונה לחיזור. אשמח אם תעזרו בעניין.
אחלה רעיון לבלוג הרבה הרבה בהצלחה
השבמחק