דרך גבר - על הגברים בחיי

אני קורא עכשיו את הספר דרך גבר, מתאר את תהליך המחשבה של רוב הגברים אני חושב. שאני חושב על זה - כל הגברים.. מי הגברים בחיי?

נתחיל מקרוב: אחים שלי, אבא שלי.. אבל זה שקר, אלו לא הגברים שאני רואה ביומיום. הגברים שאני רואה ביומיום הם עובדי ההייטק שאיתי, החברים שעוסקים במטרת הבלוג כמוני, החברים לפלייבק, החברים למועדון קרב, ואולי אפשר להכניס גם את אחיין שלי לפה - למרות שזה לא ממש כל יום.

אנשי ההייטק ובחורות - אני מאד משועשע מהגישה של אנשי הייטק לבנות - מעין אני זקוק לך אבל אני לא צריך אותך. אני לא צריך אותך כדי לחיות, כדי לאכול טוב - יש אחלה מסעדות, כדי לישון בבית נקי - יש לי מנקה, כדי להנות מערב בחוץ - יש אחלה פאבים, כדי להנות מערב בבית - יש לי פלייסטיישן, wii, וכו', כדי שיהיה לי כסף - אני מרוויח מספיק.. לא חסר לי כלום בחיים, ואם חסר - את בטוח לא יכולה לספק אותו. אבל החיים שלי ריקים - אני זקוק לסיבה לקום בבוקר, לחזור מהעבודה מוקדם, לצאת החוצה לעולם ולהתנתק מכל הגאדג'טים בחיים.

אני רוצה שתהיי היופי בחיי, ותתני לי את כל מה שאני זקוק לו - אבל אני מפחד שיחד עם כל זה, תספקי גם מנות גדושות של כאב.. שתתנהגי בצורה לא רציונלית, שתתחילי עם כל מיני קפריזות למיניהן. 

התיאור הזה מאד מתאים לרווקים שעובדים איתי. הרצון הזה בלחדול להיות חסר תחושה, אבל בלי לשלם את המחיר של הכאב שבא עם תחושות. אני מאמין שבסופו של דבר זה מסתיים עם הילד הראשון - לא עם האשה, כי נראה לי שהם מתפשרים - אבל הילד הראשון מביא איתו המון אהבה, המון שמחה, וגם המון כאב, ועצב.. ילד לא דופק לך חשבון לא חשוב כמה תנסה להבהיר לו שלא מתאים לך רכבת ההרים הרגשית שלו.

אני מאמין שלפני כמה שנים, לפני שטיילתי בעולם - גם אני הייתי ככה.. אני בתהליך שינוי, היום אני אומר: אני לא זקוק למישהי כדי להיות שלם, ואני לא צריך מישהי שתשלים את התא הכלכלי שלי.. אני רוצה מישהי שתוכל לצמוח איתי - בטוב וברע.

החברים שעוסקים באומנות החיזור, או הפיק-אפ. חשוב לי לציין את ההבדל כאן. כמעט כל בחורה שאני מדבר איתה בטלפון, בדרך כלל כשהיא מתחילה להוביל את השיחה, אני עוצר אותה ומסביר לה: "הקשיבי מותק, אני מאד בעד התנועה הפמיניסטית, שרואים שאת חלק ממנה, אבל בחיאת, תהני מהנשיות שלך, ותני לי להיות זה שמחזר אחריך..", אני נהנה לחזר אחרי בחורה, והיא נהנית מזה שאני מחזר אחריה, אני לא ממש צריך להסתיר את זה. 

פיק-אפ לעומת זאת... זה סיפור אחר לגמרי: איך אני אוכל להרגיש טוב עם עצמי בסוף הערב גם אם היא לא נתנה לי טלפון, נישקה אותי, או באה איתי למיטה. פיק-אפ סובב סביב איך אני מרגיש עם עצמי, ונעזר בבנות לצורך השוואה. אתה מרגיש רע - מה הבעיה, פשוט רד עליה קצת, שהיא תרגיש נחותה ואז תוכל להרגיש עליונות.

עכשיו אתם בטח שואלים למה בכתובת הבלוג כתובה המילה פיק-אפ. הבלוג הזה כתוב כדי ללמוד, וכשהתחלתי את הלימוד - לא ראיתי את ההבדל. הבלוג נקרא style לא על שם הבחור מהספר, אלא על שמי.

לסיום הפוסט: אחלה ספר, אני ממליץ בחום.. גורם למחשבות רציניות על סוג הבחורות שמושכות אותי, על מטרתי בחיים ועוד המון דברים שהם לכאורה רוחניים וניו-אייג'ים, אבל מקיפים אותנו יומיום.