טוב, אני מניח שרוב הקוראים שמעו על ההפגנה שהתארגנה נגד מאפ"י, ועל התגובות של חלק מהקורסים בעניין. שמעתי כל כך הרבה דעות לגבי זה, והחלטתי להביע את דעתי. חשוב לי לציין לפני כן: אני אף פעם לא כפיתי את עצמי על בחורה, ולמעשה הפסדתי המון חוויות בחיים בגלל חוסר יכולת להביע את הרצונות שלי. אחרי חצי שנה בערך שאני לומד אצל תומר קורון - שמלמד בגישה הוליסטית שונה מאומנות הפיתוי: למדתי קצת על נשים, למדתי קצת על חיזור, למדתי שתמיד בחורה צריכה להיפרד ממך שהיא מרגישה טוב יותר ממה שהרגישה לפני שנפגשה עמך, למדתי להיות "שמש מאירה" בלי תלות בתגובת הסביבה, ולמדתי הרבה איך להביע את עצמי, אז יאללה.
עולה לראש הבקשה לי לבחורות להתכוון למה שהן אומרות - אחרת, לפחות אותי הן הפסידו. אני לא מתכוון לשכנע בחורה שכדאי לה להיות איתי, והאמת, כל המשחק הזה של "אני לא יודעת מה אני רוצה.. (תדע בשבילי)" - קצת עייף אותי לאחרונה, אני מחפש מישהי שיהיה לה רצון משלה, ואם יש אחת כזו שמסוגלת גם לפעול בהתאם לרצון שלה ולא בניגוד לרצון שלה - וואלה, אני מתחתן איתה! פסיביות אני מבין, זה איפשהו אפילו גורם לי להרגיש "גבר גבר", אבל מישהי שמחבלת במה שהיא רוצה - לא בא לי טוב. אחרי שחרור העצבים הרגעי, שיכול להיות שנבע מהסופשבוע הארוך ונטול הסקס..
על מנת שלא יתפסו אותי כאחד שאין לו כוח להתמודד עם נשים, חשוב להדגיש את המקום ממנו זה נכתב - אני מתמודד עם נשים, אני לומד מכל אחת בכל רגע משהו חדש - אני חושב שאני מספק לבחורה את אותה חוויה.
נעבור לנושא לשמו התכנסנו:
עולה לראש הבקשה לי לבחורות להתכוון למה שהן אומרות - אחרת, לפחות אותי הן הפסידו. אני לא מתכוון לשכנע בחורה שכדאי לה להיות איתי, והאמת, כל המשחק הזה של "אני לא יודעת מה אני רוצה.. (תדע בשבילי)" - קצת עייף אותי לאחרונה, אני מחפש מישהי שיהיה לה רצון משלה, ואם יש אחת כזו שמסוגלת גם לפעול בהתאם לרצון שלה ולא בניגוד לרצון שלה - וואלה, אני מתחתן איתה! פסיביות אני מבין, זה איפשהו אפילו גורם לי להרגיש "גבר גבר", אבל מישהי שמחבלת במה שהיא רוצה - לא בא לי טוב. אחרי שחרור העצבים הרגעי, שיכול להיות שנבע מהסופשבוע הארוך ונטול הסקס..
על מנת שלא יתפסו אותי כאחד שאין לו כוח להתמודד עם נשים, חשוב להדגיש את המקום ממנו זה נכתב - אני מתמודד עם נשים, אני לומד מכל אחת בכל רגע משהו חדש - אני חושב שאני מספק לבחורה את אותה חוויה.
נעבור לנושא לשמו התכנסנו:
פמיניזם בעולם ובארץ
נתחיל דווקא במאמר שאני מסכים איתו מאד, שבן כתב, מי שלא מעוניין לקרוא אותו, אז תמצית המאמר היא בעצם לבדוק את תופעות הלוואי השליליות של המהפכה הפמיניסטית בתל אביב - ויש כאלו! ולפי דעתי לא רק בתל אביב.המהפכה הפמיניסטית התחילה, לפחות לפי מספר בנות שאני מכיר, עם הספר "פחד גבהים" של אריקה ג'ונג. בספר זה נפתחה לנשים האופציה של "זיון לשם זיון" (zipless fuck), בהגדרת הספר:
The zipless fuck is absolutely pure. It is free of ulterior motives. There is no power game . The man is not "taking" and the woman is not "giving." No one is attempting to cuckold a husband or humiliate a wife. No one is trying to prove anything or get anything out of anyone. The zipless fuck is the purest thing there is. And it is rarer than the unicorn.
כלומר לבחורות יש אופציה להנות מסקס, וסקס זו לא פעולה בה הגבר לוקח מבחורה משהו. עכשיו כאן ישנו אלמנט חשוב שגם גברים צריכים להבין: סקס עם מישהי לא אומר שהיא שלך! זה אומר שהיא איתך - או לפחות היתה איתך רגעית. לשכב עם מישהי זה לא הישג משמעותי, הרי בסופו של דבר אני מאמין שרוב הבחורות איפשהו מצפות שתנסה לשכב איתן - בדגש על "תנסה", אבל כאן נשאלת השאלה האמיתית - האם יום אחרי ששכבת עם מישהי, היא עדיין תרצה להיות איתך? האם היא תזכור אותך לחיוב? אם כן - שיחקת אותה!
אירופה מול ישראל
אני הסתובבתי לא מעט באירופה, שם הדברים הרבה יותר ברורים בתחום החיזור, הבחור מחזר - מישהי שלא מעוניינת, תמיד תמציא תירוץ: "אני רוקדת עם מישהו אחר, אולי אחר כך", "אני שיכורה קצת, נדבר בפעם אחרת", "תודה לך על המשקה, היה כיף". זו אחת הסיבות שאני אוהב את אירופה - מישהי שדוחה אותי, יש סיכוי שאני אחזור לדבר איתה בשביל הכיף. אין את הפחד לגשת, כי אין פחד מדחיה. הדחיה היא כמו ליטוף מרחיק ולא כמו מכונת ירייה שצועקת "שמור מרחק אחרת אני אנפץ לך כל חלקיק ביטחון עצמי שאחרות השאירו בטעות". ככה גם בנות לא צריכות להתמודד שם עם מצבים כאלו:
בישראל... המצב שונה, אבל לא ממש. יש תכונה נורא מעניינת בישראלים - גברים ונשים כאחד, הם מאד אוהבים לחנך אחרים, ומאד לא אוהבים שמחנכים אותם. פעם ניסיתי פתיח הזוי למדי: "סליחה, אני לא רוצה להראות מוזר אבל ..." ופשוט הפסקתי לדבר, ובחורות עמדו דקות שלמות, ופעם אחת מישהי ממש מצאה את הזמן להסביר לי את ההשקפה שלה לכל נושא החיזור, כי נתתי לה הזדמנות לחנך.. ולא סתמתי לה את הפה ברגע שהתחילה לדבר.
דחיה בארץ
אני מאמין שההבדל העיקרי בין רוב הנשים בארץ לשאר חלקי העולם נובע בעיקר מהשירות הצבאי. בימים הראשונים של השירות, בחורה מקבלת עוזי, מגיעה למטווח, מתחילה לבכות - חלקן יותר, חלקן פחות - הפחד הזה מהרעם של הירייה מעלה כל מיני חששות מאד פרימיטיבים - אצל גברים אגב, לרוב, זה מעלה גם חששות פרימיטיבים, שנוגעות יותר לעולם החייתי הלוחם.
אז בחורה מתחילה לקבל חינוך קצת סותר - פתאום היא צריכה לפתח צדדים של "לוחם", שאין ספק שזה מועיל מאד לחברה שלנו. אבל יחד עם זה היא מאבדת מעט את הילדה הקטנה שדמיינה את עצמה בשמלה לבנה כמו בכל הסרטים והסיפורים שהיא שמעה מגיל אפס בערך.
אז רוב הבחורות הישראליות שבוחרות לדחות מישהו- הן חיות את הרעיון של "אני יכולה להסתדר לבד!" - כמובן שהמחשבה של "אני עצמאית, חזקה, יכולה..." היא חזקה, וגבר שינסה לערער אותה עם איזושהי מחשבה של "אתה יכול לספק לי משהו?" - דמו בראשו - ואז נוצר פחד מדחיה אצל הרבה גברים, שבסך הכל מנסים להגיד בפתיחת שיחה: אולי אני יכול לתת לך משהו בחיים ולקבל משהו ממך בחיים? אז נוצרה מערכת שלמה של הסתרת המסר הזה, עם שאלות לגבי דעות, ועוד כל מיני הסוואות במקום אותנתיות. הרבה בוחרות בגברים שהן יכולות "לגדל" ולספק להם משהו במקום שזה יהיה הדדי.
מהנסיון שלי, קשר שמסתיים, מסתיים לרוב כי הבחורה אהבה מדי, יותר מדי - מספיק כדי לשנוא. עד היום אני זוכר את הקשר הראשון שלי, עם ענת - היא התקיפה אותי שעות על זה שבחרתי ערב אחד להיות בבית לבד - ועד היום היא זוכרת לי את זה. איפשהו אני מודה על כך שאני לא בקשר יומיומי יותר.
יחד עם זאת, מנסיוני האישי, המרחק בין הסיפור בראש של גבר, לסיפור בראש של בחורה, למה שקרה בפועל - גדול מאד :) לכן אני חושב שהבחור לא בדיוק פירט את כל מה שהוא אמר לה בדרך, ואיך היא הגיבה בדרך. דברים לא קורים ב"בום, זה קרה".
זוכרים בחברים את הפעם הראשונה של רייצ'ל ורוס? זוכרים מה היא סיפרה לבנות ומה הוא סיפר לגברים אחרי?
הנורא יותר הוא להכליל את הבחור שכנראה עבר טראומות קשות בילדותו ל<ככה כל הגברים שלומדים חיזור> הוא קשה ביותר - ככלל אני יכול להגיד, גברים שמגיעים לתחום החיזור, מגיעים בגלל שהם מכבדים נשים, ורוצים להיות יותר בחברתן - ורוצים ללמוד על הדבר המופלא הזה שנקרא אשה. אז בחיאת, אתן רוצות שנעשה את זה בדרך אחרת, תראו לנו איך - אם גבר מוכן לשלם 3000 שקל בשביל קורס של סופשבוע עם גברים בלבד - אז תאמיני לי, הוא מוכן להקשיב לך.
אז לבוא ולהגיד לגברים אל תשקיעו - אל תפתחו כל גישה לנשים, אל תלמדו, תבואו לבחורה שאתם "טבולה רסה" בלי שום יכולת - זה פשוט לירות לעצמכן ברגל!
ברגע שנשים יהיו חשופות לתחום, וזה יהפוך להיות לנחלת הכלל, אז בנות תחלנה להיות מודעות יותר לעצמן, ולהפסיק להגיד לגברים דברים כמו: "תהיה עצמך" או "אני לא יודעת למה אני לא נמשכת אליך" ותוכלנה לעזור לגברים להוביל - "אם הייתי רוצה להיות היום בשליטה-הייתי יוצאת עם חברות שלי, אני איתך, אז תחליט אתה מה עושים!" אבל מדובר בחזון אחרית הימים, בינתיים יש לנו עוד הרבה שלבי כעס והכחשה לעבור.
רוב המדריכים פשוט מעבירים את המידע הלאה, בדרך הכי טובה ללמידה - על ידי יישום בשטח. אני עוד זוכר תרגול עם תומר, בוא הוא היה בקשר רציני, אז אחרי עשר דקות שהוא דיבר עם מישהי, הוא הסביר לה שהוא לא פנוי רגשית - היא קצת התאכזבה מזה, אבל אני מקווה שגם כיבדה את זה שהוא בקשר.
אז מה צריך להיות? אם אני בקשר, אסור לי לדבר עם בחורות? בחורה שבקשר צריכה ללבוש איזשהו סימן שאומר שהיא בקשר ואסור להתקרב אליה? אני התחלתי עם המון בחורות שהיו בקשר, מאד כיבדתי אותן על זה שהן לא בוגדות, ועוד יותר כיבדתי את אלו שנשארו כמה דקות לספר לי על הקשר.
אני מציע לכל אחת לכבד כל גבר שפונה אליה - להבהיר לו מראש את הרצונות שלה, אם הספיקה לגבש כאלו, וכמו שאף אחת לא היתה משאירה ילד קטן להסתובב לבד ברחוב - לנסות להשאיר את הבחור עם טעם טוב, ככה שפעם הבאה שהוא יראה אותך או אחת אחרת - הוא יחייך, ולא יחשוב "היא תדחה אותי!"
באותה מידה בדיוק, אני מציע לכל גבר שיכבד כל בחורה שהוא פונה אליה כאילו היא עולם ומלואו, לא בגישת "היא לא יודעת מה היא רוצה" - אם היא עצרה והקדישה לך זמן (קצר או ארוך) - תודה לה על כך! ההקשבה שלנו צריכה להשתפר כפליים.
אז בחורה מתחילה לקבל חינוך קצת סותר - פתאום היא צריכה לפתח צדדים של "לוחם", שאין ספק שזה מועיל מאד לחברה שלנו. אבל יחד עם זה היא מאבדת מעט את הילדה הקטנה שדמיינה את עצמה בשמלה לבנה כמו בכל הסרטים והסיפורים שהיא שמעה מגיל אפס בערך.
אז רוב הבחורות הישראליות שבוחרות לדחות מישהו- הן חיות את הרעיון של "אני יכולה להסתדר לבד!" - כמובן שהמחשבה של "אני עצמאית, חזקה, יכולה..." היא חזקה, וגבר שינסה לערער אותה עם איזושהי מחשבה של "אתה יכול לספק לי משהו?" - דמו בראשו - ואז נוצר פחד מדחיה אצל הרבה גברים, שבסך הכל מנסים להגיד בפתיחת שיחה: אולי אני יכול לתת לך משהו בחיים ולקבל משהו ממך בחיים? אז נוצרה מערכת שלמה של הסתרת המסר הזה, עם שאלות לגבי דעות, ועוד כל מיני הסוואות במקום אותנתיות. הרבה בוחרות בגברים שהן יכולות "לגדל" ולספק להם משהו במקום שזה יהיה הדדי.
"בשני תחומים הנשים יותר פראיות מהגברים-אהבה ושינאה" - ניטשה
הכרתי כמה זוגות שהבחור עבר קורס חיזור/פיק-אפ כזה או אחר. זוגות כאלו היו מודל לחיקוי אצלי - הבחור, כמו האריה בשבט: שקט, שליו, צופה, הוא יודע שהוא מנהל את העניינים, ולכן הוא עסוק בלנהל את העניינים - ונותן לדברים לזרום איך שהם, עד שהוא מוצא לנכון להתערב - ושהוא מתערב, הוא יתערב בצורה טוטלית. הבחורות בקשר כזה מרגישות בעננים, הן יעשו הכל בשביל הבן זוג שלהן, כי הוא שלהן - וזה לא מובן מאליו, כמו שמישהי תעשה הכל בשביל הילד שלה, היא תעשה הכל בשביל הבן זוג שלה - כי הוא שלה.מהנסיון שלי, קשר שמסתיים, מסתיים לרוב כי הבחורה אהבה מדי, יותר מדי - מספיק כדי לשנוא. עד היום אני זוכר את הקשר הראשון שלי, עם ענת - היא התקיפה אותי שעות על זה שבחרתי ערב אחד להיות בבית לבד - ועד היום היא זוכרת לי את זה. איפשהו אני מודה על כך שאני לא בקשר יומיומי יותר.
אינדוקציה, רדיקליות, וחיות אחרות
לרגע אגיב נקודתית לפוסט של רוסו לגבי הצ'כית: אני לא רוצה לעשות את העבודה של מערכת החוק, אבל לעניות דעתי, אם הוא מסתכל על הפוסט כתצהיר משפטי, הדבר היחיד שעומד להגנתו הוא זה שהיא הסכימה לבוא איתו הביתה - וגם זה מוטל בספק. הבחור פשוט מפגר בכל הגישה שלו לנשים - ולפי דעתי צריך להוקיע התייחסות כזו לנשים.יחד עם זאת, מנסיוני האישי, המרחק בין הסיפור בראש של גבר, לסיפור בראש של בחורה, למה שקרה בפועל - גדול מאד :) לכן אני חושב שהבחור לא בדיוק פירט את כל מה שהוא אמר לה בדרך, ואיך היא הגיבה בדרך. דברים לא קורים ב"בום, זה קרה".
זוכרים בחברים את הפעם הראשונה של רייצ'ל ורוס? זוכרים מה היא סיפרה לבנות ומה הוא סיפר לגברים אחרי?
הנורא יותר הוא להכליל את הבחור שכנראה עבר טראומות קשות בילדותו ל<ככה כל הגברים שלומדים חיזור> הוא קשה ביותר - ככלל אני יכול להגיד, גברים שמגיעים לתחום החיזור, מגיעים בגלל שהם מכבדים נשים, ורוצים להיות יותר בחברתן - ורוצים ללמוד על הדבר המופלא הזה שנקרא אשה. אז בחיאת, אתן רוצות שנעשה את זה בדרך אחרת, תראו לנו איך - אם גבר מוכן לשלם 3000 שקל בשביל קורס של סופשבוע עם גברים בלבד - אז תאמיני לי, הוא מוכן להקשיב לך.
נשים שמחבלות במטרות שלהן
זה מוביל אותי לנקודה חשובה יותר - מה נשים רוצות? "לא טוב היות האדם לבדו" נאמר - אני לא מאמין שיש אשה או גבר שרוצים להיות לבד כל חייהם, אנחנו לא בנויים לזה. אז הדרך פעולה שגברים מסוימים בחרו היא ללמוד קורסים כאלה ואחרים. לנשים יש את הדרכים שלהן - איפור, בגדים, נושאי שיחה מסוימים, בחירת מקצוע מסוים וכו' - ואלה שיגידו שהמחשבה של "מה יהיה שאני אהיה אמא?" לא עברה להן בראש בזמן בחירת המקצוע שלהן - משקרות, או שהן פשוט טפשות.אז לבוא ולהגיד לגברים אל תשקיעו - אל תפתחו כל גישה לנשים, אל תלמדו, תבואו לבחורה שאתם "טבולה רסה" בלי שום יכולת - זה פשוט לירות לעצמכן ברגל!
אבולוציה של חיזור
דיברתי על העניין עם המון אנשים, גברים ונשים, עוסקים בחיזור/פיק-אפ וכאלו שלא, ישראלים ואירופאים. עלה בי איזשהו רעיון של "לאן מועדות פנינו כחברה ישראלית?" - יש בי איזושהי תקווה שההפגנה הזו לא היתה יוזמה נקודתית, ובאמת נשים תחלנה להיות מודעות לתחום החיזור, ותהיינה מעורבות יותר בו - בכל הרמות, מהלמידה ועד לניסוי השטח - לא רק במבחן הסופי של גבר שניגש אליהן, ומקווה מאד שהיא תבין שהוא רוצה בטובתה, אבל איך שהוא אומר את זה יוצא לו לא בדיוק לטובתה - אז היא מכשילה אותו.ברגע שנשים יהיו חשופות לתחום, וזה יהפוך להיות לנחלת הכלל, אז בנות תחלנה להיות מודעות יותר לעצמן, ולהפסיק להגיד לגברים דברים כמו: "תהיה עצמך" או "אני לא יודעת למה אני לא נמשכת אליך" ותוכלנה לעזור לגברים להוביל - "אם הייתי רוצה להיות היום בשליטה-הייתי יוצאת עם חברות שלי, אני איתך, אז תחליט אתה מה עושים!" אבל מדובר בחזון אחרית הימים, בינתיים יש לנו עוד הרבה שלבי כעס והכחשה לעבור.
שביתת נשק?
אני, כמו המארגנת של ההפגנה, לא אוהב אלימות - ולפי הבנתי ההפגנה היא נגד העקרונות והמדריכים ולא נגד הגברים הלומדים. הגברים שמלמדים את העקרונות, להלן המדריכים, מבססים את זה על ניסוי ותעיה של שנים, חפשו באינטרנט, כמות המידע היא אינסופית! חלק מהמידע גם סותר, כמו שיש המון ניסויים במדע שסותרים.רוב המדריכים פשוט מעבירים את המידע הלאה, בדרך הכי טובה ללמידה - על ידי יישום בשטח. אני עוד זוכר תרגול עם תומר, בוא הוא היה בקשר רציני, אז אחרי עשר דקות שהוא דיבר עם מישהי, הוא הסביר לה שהוא לא פנוי רגשית - היא קצת התאכזבה מזה, אבל אני מקווה שגם כיבדה את זה שהוא בקשר.
אז מה צריך להיות? אם אני בקשר, אסור לי לדבר עם בחורות? בחורה שבקשר צריכה ללבוש איזשהו סימן שאומר שהיא בקשר ואסור להתקרב אליה? אני התחלתי עם המון בחורות שהיו בקשר, מאד כיבדתי אותן על זה שהן לא בוגדות, ועוד יותר כיבדתי את אלו שנשארו כמה דקות לספר לי על הקשר.
אני מציע לכל אחת לכבד כל גבר שפונה אליה - להבהיר לו מראש את הרצונות שלה, אם הספיקה לגבש כאלו, וכמו שאף אחת לא היתה משאירה ילד קטן להסתובב לבד ברחוב - לנסות להשאיר את הבחור עם טעם טוב, ככה שפעם הבאה שהוא יראה אותך או אחת אחרת - הוא יחייך, ולא יחשוב "היא תדחה אותי!"
באותה מידה בדיוק, אני מציע לכל גבר שיכבד כל בחורה שהוא פונה אליה כאילו היא עולם ומלואו, לא בגישת "היא לא יודעת מה היא רוצה" - אם היא עצרה והקדישה לך זמן (קצר או ארוך) - תודה לה על כך! ההקשבה שלנו צריכה להשתפר כפליים.
סיכום
היה שבוע תוסס במיוחד בקהילה, שאני מקווה שעקב זה תפרוץ את הגבולות של "גברים בלבד". אולי ככה נלמד לתקשר טוב יותר את הרצונות שלנו - את השאיפות שלנו - אולי ככה, נעבור קצת פחות כאב בחיינו.אני מניח ומקווה שהתקופה הקרובה תהיה תוססת - אני אשמח להתראיין בפני כל אחת שתרצה לשאול שאלות.
