you look so fine.. i want to break your heart

השבוע יצאתי כמעט כל יום לדייט עם מישהי אחרת.. איפשהו די מיציתי - התחלתי לצמצם ולהתמקד. איך אמרה לי חברה קרובה: "אתה לא מסנן מספיק", וכמובן שכמו בחורה נורמלית - מיד אחרי שאמרה את זה הציעה להכיר לי חברה שלה.. !! אלו מיוחדות בנות המין היפה!

מישהי שהיתה המתרגלת שלי בטכניון אמרה לי שהיא הולכת ללמוד בארה"ב תואר שני במנהל עסקים והיא רוצה להיפגש איתי כדי לשמוע רשמים. היא היתה סקסית בטירוף שאספתי אותה - אז אמרתי לה שנלך לאכול ארוחת ערב. דיברנו על תואר שני בערך עשר דקות באוטו בדרך ואז שאלתי איך ההרגשה לעזוב לשנתיים? (מעבר מפן טכני/מקצועי לפן רגשי). נראה כאילו היא קלטה מה אני עושה, בכל זאת, תואר שני מהטכניון לא בא בלי שכל, היא עצרה לרגע, הסתכלה עליי, חייכה ושאלה אם בא לי להזמין יין. אמרתי לה שאפשר.

הבחורה מדהימה ביכולות האנליטיות שלה, היא פשוט פירקה כל משפט שלי עוד לפני שאני הבנתי למה אני שואל - והיא גרמה לי לא ממש להבין מה אני עושה, כלומר היא האיצה את הקצב חיזור פי כמה, על ידי זה שהיא פשוט ניתחה לעומק כל משפט שאמרתי - אבל באוירה מחויכת. צחקנו על כל נושא ה"להתחיל עם בחורה". שאלתי אותה מאיפה היא מכירה את כל הדברים האלו. היא הסבירה לי שמתחילים איתה לא מעט, וחיפה עיר שצריך לחיות בה עם בדידות (במינון), אז עם הזמן היא פיתחה מודל משלה לעניין.

אחרי שבמשך חצי שעה הבנתי שלא חשוב מה אני אגיד, היא החליטה עוד בתחילת הערב (ואולי לפני) שאני רוצה להיכנס איתה למיטה --- אז אמרתי לה: "אז מה עכשיו?" עם מבט עיניים מסוקרן. היא עצרה שניה ואז היא אמרה לי: "אתה יודע שהייתי נשואה שנתיים? הוא קם ערב אחד באמצע הלילה, אמר שהוא יוצא, והתקשר אחרי שנה כדי להגיד לי לסדר את כל מסמכי הגירושים". הייתי בשוק קצת, לא ידעתי אם היא אומרת את האמת או משקרת, אם היא בוחנת את התגובה שלי או שמצפה לאיזו אמפתיה אמיתית, לא ידעתי איך להגיב לה בלי שהיא תמשיך בקטע של לפרק כל משפט שאני אומר ל"למה אני אומר אותו". שתקתי, היא חיכתה לתשובה. אז עניתי.. "לא ידעתי".

היא סיפרה לי במשך שעה על החיים שלה מאז שהיתה המתרגלת שלי, ואני למעט שאלות ביהור, לא הוצאתי מילה מהפה - לא דעה, לא בדיחה, לא ניתוח.. ישבתי, שתיתי, עישנתי והקשבתי. הסיפור איכשהו נגמר שהגענו בעצם לשבוע הבא שהיא אמורה להתחיל בארה"ב. שאלתי אותה אם היא רוצה עוד משהו - הבנתי שלא והזמנתי חשבון. אני חושב שהתאהבתי בה בשעה הזו שבה היא דיברה - יושבת מולי בחורה מדהימה, חכמה בצורה מיוחדת, חדה בצורה שקשה לתאר, מבינה איך הרגש האנושי עובד, התמודדה עם דברים רבים בחיים, ואיכשהו מצליחה לשמור על רמת פשטות כזו - היא לא יומרנית, היא לא הכוסית התל אביבית הממוצעת שמסתכלת על הגברים בפאב כדי לוודא שהיא נמצאת עם מישהו שווה..

הגענו אליה הביתה למטה, "אז מה עכשיו המתרגלת? כמה קיבלתי?", היא התחילה לצחוק.. הייתי בהלם - פחדתי. היא עוזבת בעוד שבוע - זה לא בדיוק נועד להיות - ישבנו באוטו, חשבתי אם לנשק אותה או לא.. היא פתחה את הדלת של האוטו, ואני חשבתי לעצמי בראש time's up, שיט! ישר שלפתי "תגידי, ככה למדת להיות ליידי? לא מחכה לגבר שיפתח לך את הדלת?", זה התירוץ שהייתי צריך כדי לצאת מהרכב בעצמי. עכשיו עמדנו בחוץ, ואני מרגיש מטומטם לחלוטין - היא לקחה ממני את השליטה בכל הערב הזה. שאלתי אותה "מה את רוצה?" בתחושת חצי עצבים חצי ייאוש. "לא החלטתי" היא אמרה, "ברור שלא - את אשה, למה שתגידי לגבר משהו ישיר שהוא יוכל להבין?", היא צחקה.. הרגשתי חצי בשליטה עוד פעם, באתי לנשק אותה והיא הסתובבה עם הראש - נשיקה בלחי.. הסתכלתי עליה, החזקתי לה את כפות הידיים, אמרתי "ננסה שוב?" ומיד נישקתי אותה, היתה נשיקה בחצי כוח, כאילו היא לא רצתה, אבל עשתה לי טובה. אמרתי "אני מבין שאת לא בקטע.." והיא עמדה ולא הגיבה, התרחקתי ממנה ואמרתי "שאני אלך?", כמעט בכיתי.. הראש שלי התפוצץ מכל העניין.

"זהו, נשברת?" היא שאלה - משום מה המשפט הזה הזכיר לי את הסרט "ירח מר" (שראיתי אי שם מזמן כחלק מהשעורי בית של תומר בפגישות הראשונות). אז באתי אליה בחזרה: "אני מבין שאת פגועה, אני יודע מה זה להיות פגוע, תפסיקי לפגוע בי" החזקתי לה את היד והתחלתי ללכת לכיוון הבניין. איכשהו מה שאמרתי הציף בי דברים שאני רוצה לאמר לאקסית שלי וכמה נפגעתי מהעניין. תוך כדי שאנחנו עולים אליה סיפרתי על האקסית - זה איכשהו נראה כל כך מטומטם - אני עולה לבית של מישהי ומספר לה על האקסית, לא בדיוק משחק מקדים מוצלח - אבל רציתי להוציא את זה..

הגענו אליה הביתה, היא היתה נימוסית ושאלה אם אני רוצה לשתות, שאלתי "מה יש?", היא הרימה בקבוק יין ואמרתי סבבה. הרשתי לעצמי לעשות סיור.. אמרתי לה שהבית שלה ממש יפה, אבל ממש לא משתווה ליופי שלה. היא באה אליי, חיבקה אותי, ואמרה לי שאני גם נראה מצוין מאז הפעם האחרונה שראתה אותי ושהיא מתה לשבור לי את הלב (!?!). הגעתי למסקנה שהבחורה קצת מטורללת - התחלתי איפשהו להבין את בעלה שעזב באמצע הלילה בלי התראה מוקדמת. רציתי מצד אחד לברוח משם, אבל רציתי יותר "להציל" אותה מעצמה - איזו מריטת עצבים, למה היא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת? היא לא רואה שהיא מזיקה לעצמה ולסביבה שלה ככה?

חשבתי על כל הבחורות שאי פעם רציתי "להציל", אלו שלא הבינו שהן צריכות להשתנות כדי להיות פחות פגועות.. שלא הבינו כמה טעויות הן עושות.. איזה בולשיט מטורף - אלו היו בחורות שלא באמת רצו אותי ופשוט לא היה להן משהו טוב יותר לעשות חוץ מלהיות איתי, וכשהיה להן, הן עזבו. יצאתי למרפסת לעשן - חשבתי לעצמי מה אני רוצה? לזיין? להיפגע? לעבור מעין טיפול פסיכולוגי איתה? מה לעזאזל אני רוצה? וחישבתי לעצמי בראש: היא תראה לאן אני מכוון, ותנסה להסיט אותי מזה - אז רצוי שאני אהיה מפוקס.

ברגע שנכנסתי חזרה לבית מהמרפסת, היא כמובן מיד הסיטה את הנושא, והתחילה לשאול שאלות על התואר השני. אני פשוט התחלתי לעשות לה מסאג', היא שאלה אותי מה אני עושה - אמרתי לה שאם היא רוצה שאני אפסיק היא צריכה רק לבקש. הורדתי את הידיים שלי מהכתפיים שלה למטה יותר. היא הסתובבה ונישקה אותי, ואחרי הנשיקה אמרתי לה "שברת לי את הלב, את מרוצה?", היא שאלה "למה?", אמרתי לה שהיא הצליחה ביום אחד לגרום לי להתאהב בה, להיפגע ממנה, להיפגע ממנה, ולהגיע למצב של הרמוניה/אדישות כלפיה - ועכשיו כמו בשיר שהיא ציטטה, הגיע הזמן לסוף השיר: lets pretend, happy end..

היא התנצלה, וחיבקה אותי - לא חיבוק סקסי, חיבוק של אהבה, כמו שילדה מחבקת את אבא, אני מכיר את החיבוק הזה, זה החיבוק של האקסית שלי - הסברתי לה "זה אבוד, שהוא נשבר הוא נשבר - אנחנו חיים בזמנים שלא מתקנים דברים, יותר זול להחליף". איבדתי עניין בה כבת זוג, סתם רציתי לזיין - והייתי בגישה שאם לא אותה, אז אחרת, היא לא תשנה את עמדתי.

היה סקס - די ממוצע - וגם זה פרגון, שנינו לא היינו שם. היא שמה את הראש על החזה שלי ולא דיברנו במשך כמה דקות. אז התחילה שיחה מוזרה:
היא: "אתה ישן?"
אני: "לא, אבל אין לך מה לדאוג - לא חושב שאני אעזוב אותך לבד באמצע הלילה" - זה נאמר בצחוק, אבל תוך כדי שאמרתי את זה רציתי ללכת. הרגעתי אותה שדיברתי בצחוק ואז:
היא: "איך היה לך?"
אני: "סבבה" - למדתי כבר שלא שואלים שאלה כזו, בטוח שלא בפעם הראשונה.
היא: "באמת? לא נראה שהיה לך כיף"
אני: "מה זה משנה עכשיו? את רוצה שנעבוד על הסקס בינינו עד שתטוסי?"
היא התחילה להתגונן על כל האירוע - כאילו בכלל לא רצתה לשכב איתי, ועכשיו מבואסת מזה שלא נהנתי, ושאלה אם אני רוצה ללכת. הסברתי לה שטוב לי איפה שאני. היא רצתה "לפצות" אותי על הסיבוב הגרוע. הסברתי לה שהיא לא חייבת לשכב איתי כדי שאני אשאר.
היא: "לא בגלל זה.. אבל מה, אי אפשר להשאיר את זה ככה.."
אני: "את מה?"
היא: "נו, שכבנו פעם והיה לא משהו - חייבים לתקן את זה, אם לא נזכור שהיה גרוע."
אני: "אז אני מבין שהיה לך לא משהו.."
היא יצאה מהחדר וחזרה עם שפורפרת, נראה כמו שמן מסאג'.. התחילה לעשות לי מסאג', הסברתי לה שזו לא בדיוק הדרך לתקן את מה שהיה.. היא התחילה לדבר בצורה סקסית, מסבירה צעד צעד מה היא רוצה שאני אעשה לה ולמה היא רוצה שאני אעשה לה את זה - אני כבר הייתי מנותק מכל זה, "בכיף" עניתי לה, זרמי עם מה שבא לך לעשות - לא יהיה לי נעים, אני אודיע לך.

הבוקר שאחרי
נורא מוזר לי שהבחורה הצליחה לכבוש אותי לחלוטין - הייתי מאוהב בה, והיא פגעה בי מאד. בעצם היא היתה מעין מודל קצר של כל מערכות היחסים הקודמות שלי: בהתחלה לא חשבתי בכיוון בכלל, ואז שיניתי דעה, מערכת היחסים התחילה וזרמה יפה, התאהבתי, נפגעתי מאד, חתכתי - ואין דרך חזרה. חשבתי לעצמי אם היא מרגישה אליי משהו, או שבעצם היא עברה איזשהו תהליך עם עצמה כל הלילה הזה, או שזו סתם צורת ההתנהגות הרגילה שלה. קמנו, שאלתי אותה אם היא רוצה קפה, והיא שאלה אם אני רוצה לצאת לארוחת בוקר - אמרתי לה שיש לי תכניות (ובאמת היו), אבל אפשר לשבת בבית קפה קרוב.

זו היתה ארוחת בוקר מאד הולמת לסטוץ', עם שאלות של: "אז רגע, מתי בדיוק את טסה?", "מתי אתה טס?", "איזה בחורות אתה אוהב?" וכו' וכו'. נסעתי משם...

שבוע אחרי
אני באירופה, היא באמריקה, ואנחנו מדברים בפייסבוק:
אני: "לא שלחתי לשלוח לך את רשימת הספרים.. שאני אחזור לארץ אני מבטיח לשלוח"
היא: "אני לא מודאגת.. תודה. תבוא לבקר אותי פה?"
אני: "אם תבקשי יפה"
היא: "אני מבקשת"
אני: "היה נחמד להיפגש - אני אבוא לבקר.."
היא: "היה מדהים - חשבתי עליך המון"
אני: "?"
היא: "אני צריכה להתארגן, נדבר כבר.. נשיקות"

נכון זה כיף שבנות עושות דברים כאלו?!

מאתר היכרויות לטלפון, לדייט, למזמוז ו.. זהו?

אני מרגיש מוצלח השבוע. התחלתי לעבוד בעבודה חדשה שנראית לי יותר כמו Calling מאשר סתם עבודה לשרוף בה שעות. אני משדר הצלחה ורואים את זה. פנתה אליי מישהי באתר היכרויות, בדקתי בכרטיס והיא נראית סבבה - עם כל הנתונים שאני אוהב: רותי. התקשרתי אליה, דיברנו בדיוק שלוש דק' בהן לא דיברנו את שיחת הראיון אלא קבענו דייט - פשוט וקל - אני מסיים לעבוד בשעה 19:00 ובא לאסוף אותך. היא הביעה קצת התנגדות כי היא גרה רחוק ומעדיפה להגיע לבד, אבל כבר הייתי בסרט הזה, הסברתי לה בצורה פשוטה: "תקשיבי, אני אחרי תקופה ארוכה שלא היתה לי האפשרות לאסוף אותך.. תני לי להרגיש 'גבר גבר', אני אאסוף אותך.." וזה עשה את העבודה יופי.

אספתי אותה אחרי יום ראשון מדהים בעבודה, נשיקה קלילה, מגע ברגל. היא אמרה שיש בית קפה קרוב אליה ונוכל לשבת שם, הסברתי לה שתיקח את שאר הדייטים שלה לשם - אני רוצה להנות. נסענו להרצליה - דיברנו בדרך, הייתי בHIGH מטורף מהיום שעבר עליי, ואז ישבנו במסעדת בשר.. השיחה היתה מאד קולחת, מאד אהבתי את הפנים שלה, הזכירה לי חשפנית שנישקתי בעבר. בשלב מסוים פשוט עצרתי את השיחה ואמרתי: "תקשיבי, משהו פה לא מסתדר לי.. כיף לי, אני נהנה בדייט בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, אבל אני מרגיש שמשהו לא בסדר --- את עצורה.". היא חייכה, חשבה קצת, שאלה אותי איך אני יודע? הסברתי שמהמבט שלה, היא הסכימה שהיא עצורה. עברתי לשבת ליידה במקום מולה, אמרתי לה שאני מבקש שאיתי היא לא תהיה עצורה, ואם יש לה משהו להגיד שתרגיש חופשי, היא ענתה שהיא לא מכירה אותי עדיין וזה טבעי, אז נישקתי אותה נשיקה ארוכה.

אחרי שהתנשקנו בערך דקה, היא חייכה ואמרה: "אני עדיין לא מכירה אותך", אז אמרתי לה שנראה לי שזה לא המקום לשכב כדי שהיא תכיר אותי יותר תוך כדי שאני נוגע לה בירך - היא חייכה ואני חזרתי לשבת מולה. היא נהייתה פתוחה יותר. הזמנו חשבון, קיבלנו קינוח חינם, שיצאנו חיבקתי אותה.. שאלתי אם היא זורמת למקום הבא - היא אמרה שכן, אחרי שנכנסו לאוטו היא אמרה שהיא עובדת מוקדם מחר ומעדיפה לדחות את זה לפעם הבאה. התבאסתי קצת אבל איפשהו גם התאים לי לסגור את הערב - לא תכננתי על זיון ולא תכננתי על דייט ארוך במיוחד. אז הסעתי אותה הביתה, בדרך מדי פעם הסתכלתי עליה, ראיתי שהיא עדיין עצורה אז ביקשתי שתתן לי יד. שאלתי אותה אם היא אהבה את המסעדה, היא אמרה שכן וזה טוב כי היא לא מבשלת, הסברתי לה שאמהות אומרות שכדי להשיג גבר, צריך לכבוש את הקיבה שלו. היא ענתה יפה שהיא מודרנית והיא תשיג גבר דרך המיטה ולא דרך המטבח.. אז שיבחתי אותה על זה ושאלתי מה היא יודעת לעשות במיטה. "אל תדאג" - שמעתי את המילים האלו, וחשבתי למה לעזאזל אני מחזיר אותה הביתה?

הגענו אליה, התחלנו להתמזמז באוטו, לא נוח בכלל שהיא בצד אחד ואני בצד שני, אז אמרתי לה: "בואי נצא מהאוטו", היא חשבה שאני לא רוצה להתמזמז יותר ואמרה "למה?", הסברתי לה שקשה עם להתמזמז מהצד, אני רוצה לגעת בה בכל הגוף.. היא חייכה, ויצאנו מהאוטו - זכרתי שהיא גרה עם ההורים, הרגשתי לא נעים לאמר לה: "שנעלה אליך?", למרות שכל כך רציתי. אמרתי לה שאני רוצה לבנות איתה קשר ומעדיף שלא נגזים היום כדי שנוכל לצפות לפעם הבאה - התחבקנו. הרגשתי שמשהו לא בסדר, אבל זה היה לא ברור. היא ביקשה שאני אשלח הודעה שאגיע הביתה. "כן אמא, אין בעיה" ונסעתי.

בדרך הרגשתי מעולה עוד יותר - אחלה סגירת יום. יום לאחר מכן דיברנו בהודעות סתמיות - לא הרגשתי שהצלחתי לשמור על רמת משיכה ולא יצא לנו לדבר בטלפון. יום לאחר מכן קיבלתי ממנה הודעה "חשבתי על זה המון והחלטתי לאחל לך בהצלחה בהמשך" - התקשרתי, היא לא ענתה, מחקה אותי מהפייסבוק.. מה לעזאזל קרה פה?

מאד רציתי להמשיך איתה, לא יצא. אבל לפחות אני יכול להגיד שהתגברתי סופסוף על הקשר הקודם.

אהדה לא גמורה

החלטתי לבלות עם עצמי קצת. מצחיק להתנסות במה שלמדתי בויפאסנה אחרי שעזבתי את הסדנה אחרי כמה ימים. חוויית המדיטציה שהיתה לי שם היתה כייפית, אבל הגעתי לתחושת מיצוי מאד מהר... עכשיו נראה, אולי בגלל שאין לי משהו אחר לעשות, שמתאים לי למדוט...

להתמקד בנשימה - רק בנשימה, העקצוצים באף, ברגליים אלו רק התנגדויות של הגוף, עוד כמה שניות הן יעברו, ותכלנה התנגדויות בדרגה גבוהה יותר. המוח מתחיל לנדוד לעבר, אל חוויות ילדות שחשבתי ששכחתי, והוא מצייר אותם כאילו אני צופה מבחוץ. לחזור לנשימה! להתמקד. המוח מתחיל לנדוד לעתיד, אל איך אני מדמיין את החיים בעוד חמש שנים, ואם זה צצים כאבים על איך לא הגעתי לזה כבר היום. לחזור לנשימה! להתמקד. הרבה אנשים משננים מנטרה כדי להעזר בה בהתמקדות בנשימה. אבל בויפאסנה מסבירים שמנטרה תעזור לך להתמקד בנשימה, אבל תוכל לגעת רק בשכבות החיצוניות של הנפש - אז עדיף בלי. תן להתנגדויות לצוץ, ותחזור להתמקד בנשימה - הן יעברו מעצמן.

מדהים איך החיבור הזה לנפש עובד. בשלב מסוים כל ההתנגדויות הופכות לשוליות, כאילו המגנט הפך מדוחף למושך.. ואני מוצא את הראש שלי מנסה לא ליפול לתוך מערבולת רגשות.. מתחיל לחוש את הגוף שלי כבד בצורה בלתי נסבלת וקל כאילו כל נשימה מזיזה את כולו - הגוף שלי אומר: אתה פה, אין לך מה לדאוג, שחרר את עצמך. כל זיכרון שעלה לי לראש העלה רגשות חדשים, והגוף שלי אמר: אלו רק רגשות - שחרר אותם. התהליך הזה מאד מהיר.

ניסיתי להיזכר עכשיו שאני כותב את זה בכל הזכרונות שעלו לי, אבל היו כל כך הרבה, וקשה לי עכשיו להתמקד באחד - אין את החדות הזו שיוצאים מהמצב המדיטטיבי, יש יותר מדי גירויים. לכל זיכרון אצלי מוצמד שיר, ובאופן לא מפתיע, שאני שומע את השיר, הזיכרון צף לו ואיתו הרגשות הנלווים. ניסיתי להשתיק את המוזיקה בראש בזמן המדיטציה. להתנתק מכל מה שלמדתי, מהציפיות של אחרים ממני והציפיות שלי מעצמי - זה אני וזהו, אין עולם מעבר לנשימה שלי.

החוויה נראתה כמו כמה דקות ספורות, בפועל זה לקח שלוש שעות, אני מניח שמתוכן חצי השעה הראשונה נלחמתי בהתנגדויות למיניהן. שהחלטתי לפתוח את העיניים, לנוע באיטיות ובקלילות - חשוב להדגיש שזו החלטה: אני עכשיו מפסיק למדוט, וחוזר לעולם עם אנשים, עם מוסר, עם בעיות, עם כל החדשות שקורות בעולם.. בתחושה של "הכל לא חשוב" קמתי לאט, וגם לרגע זה הצמדתי מנגינה, כאילו כדי להיזכר בשלב מאוחר יותר מה אני עשיתי ולמה.

התחלתי לחייך - זה שיר ישן, ובטוח שכבר מוצמד אליו זיכרון ילדות אחר, החלטתי לבדוק קצת על השיר.. מאיפה אני זוכר אותו, ולמה הצמדתי דווקא אותו למדיטציה - מעבר לעובדה שהשם שלו חצי מתאים לתחושות התקופה האחרונה - אכן יש המון סימפטיה לא גמורה: לקשר שהיה, לאקסית, לקריירה ישנה שהסתיימה, לקריירה חדשה שתתחיל, להורים שרבים בשביל שתהיה להם תעסוקה, לחברים שסובלים מבעיות שנראות לי זניחות, לבחורות שמתקשרות אליי ורוצות דייט נוסף.. ובעיקר עליי, שנראה שאיפשהו שכחתי בדרך את עצמי בנסיון לרצות את כל האחרים.

איפשהו ב1994 - האם זה קרה?

נזכרתי שאי שם שהייתי ילד לומד בכיתה ז' או ח' היתה לנו מסיבת כיתה שראינו את הסרט SLIVER אצל אחד החברים לכיתה שההורים שלו לא היו בבית. כמובן שהבנים בכיתה נורא התלהבו כי בכל זאת - שרון סטון ערומה! חשבתי מה קרה באותו ערב.. אף פעם לא הייתי המקובל של הכיתה, תמיד הייתי מקושר ל2-3 חברים טובים וזהו, והסיבה שהוזמנתי היא כי המארח היה חבר שלי, לא כי ספרו אותי בכיתה. הייתי היחיד שצפה בסרט ברצינות, השאר דיברו ביניהם, צחקקו, כנראה במטרה להקניט את הבנות ולהשיג איזשהו מעמד חברתי. בשלב מסוים בחורה אחת התיישבה על ידי, אמרה לי שאני חמוד, חייכה, בשלב הזה של החיים אני הייתי אדיוט מדי בשביל להגיב - חייכתי אליה בחזרה, וחזרתי לצפות בסרט. שמתי לב שהיא נשארה ליידי, מחכה למעין אישור לשבת ליידי - אני מתקשה לזכור מה אמרתי לה, אבל בסופו של דבר היא ישבה ליידי והחזיקה לי את היד.

נבהלתי מאד מהסיטואציה, פחדתי מה האחרים חושבים על זה שאנחנו מחזיקים ידיים, בטח יחשבו שאנחנו חברים ויתחילו לרדת על שנינו או שירדו עליה על זה שהיא מחזיקה לי את היד, או שירדו עליי שאני רוצה אותה והיא צריכה ליזום כדי שיקרה משהו.. פחדתי! הצורך הזה להיות "נכון" חברתית, שכולם יהיו מרוצים מההתנהגות שלי מלווה אותי שנים ברמה כזאת או אחרת. אני זוכר במעורפל שהרצתי את כל התסריטים של "מה יקרה מחר בבית ספר?" בראש, התחלתי להזיע. אז נשמתי נשימה עמוקה, במטרה לשכוח את כל אלו ולהתמקד בחזרה בסרט, בדיוק כולם גם התמקדו בסרט כי התחילה סצנת סקס.. אני זוכר שהיד שלה עדיין החזיקה ביד שלי, היתה סצנת סקס ברקע, עם השיר הזה, ואני נושם נשימות עמוקות.

בזמן קריאות ה"איזו כוסית!"/"מה הייתי עושה לה?" וכד' של כל הנוכחים הסתכלתי עליה והיא עליי - רציתי לאמר לה משהו, כל דבר, ולא יצא לי כלום.. היא חייכה אליי, אבל חיוך כזה שאומר "תתבגר כבר!", עזבה לי את היד, והתחילה להסתכל על כולם - לחפש מישהו טוב יותר. אני חזרתי לסרט - שהשיר הזה עדיין התנגן לי בראש - לא חשבתי עליה יותר. קשה לי להיזכר איך היא נראתה, איך קוראים לה, אם תקשרתי איתה אי-פעם אחרי כן, לפני כן.. יכול להיות שהכל היה בראש שלי וזה לא באמת קרה?

חוסמת זין בת 50

הייתי באירוע עם המון תיירים, אנשים שלא הכרתי בכלל. הפתעתי את עצמי, בהתחלה הייתי מאד אנטי וחיפשתי מישהו שאני מכיר, אחרי שהבנתי שאני לא מכיר אף אחד התאכזבתי - ואז פשוט חייכתי והתחלתי לדבר עם אנשים. התעניינתי במה אנשים עושים, מה משמח אותם, מה מעציב אותם, מה הם מחפשים באירוע.. ניסיתי להשאיר חותם שיזכרו אותי לטובה. אני חושב שעשיתי עבודה לא רעה בתחום.

יצאתי לסיגריה בשלב מסוים, הצגתי את עצמי לשתי מעשנות, אחת מאוסטריה, ואחת מלונדון במקור אבל גרה בארץ שנתיים. האנגליה ואני התחלנו לדבר על הקריירה שלי, שלה, ומצאנו שפה משותפת די מהר, היה מעין קליק, אבל לא נמשכתי אליה במיוחד. סיימתי את הסיגריה ואמרתי לה שאני חוזר פנימה. מצחיק שפתאום מצאתי את עצמי מציג מאחרים לנמצאים שאני הכרתי כמה דקות לפני כן. צחקנו, שתינו.. היה כיף בשיחת גברים, אבל איכשהו מיציתי. התחלתי לדבר עם בחורה יפהפיה מגרמניה, לא ברור איך קרה שהיא יושבת בדד באירוע. לאחר כמה דקות שיחה, הסתבר שאף אחד לא התעניין בה יותר מדי כי היא עולה על מטוס בעוד שעתיים - אז מעט מאד פוטנציאל למימוש - לי אישית לא הפריע, היתה לנו שיחה מאד נעימה והחלפנו טלפונים. לא למטרת זוגיות, אבל למקרה שנהיה בסביבה :). אחרי שהיא עזבה, גיליתי שסביבי יושבות רק בנות, והן הקשיבו לשיחה.. התחלתי לדבר עם גילי, בחורה קולומביאנית יפהפיה.

הקולומביאנית והאנגליה

התחלתי לפלרטט בצורה מסיבית, לא זכרתי שאני יודע לעשות את זה כל כך טוב - היא סיפרה המון עליה, וצחקנו על כל שטות אפשרית. דאגתי למגע מדי פעם, לצחוק על כל סטראוטיפ אפשרי, לדבר על המשפחה שלה, על גברים שהיא אוהבת ועל כמה גדול הזין שלי --- כן, הנושא עלה בשיחה על הסטראוטיפים, והסברתי שיהודים חייבים לעבור ברית מילה, כי אחרת הוא פשוט גדול מדי.. היא התעניינה בגודל, ואני הסברתי לה שלכל דבר יש מקום וזמן - והסברתי לה שהמקור למשפט הוא המלך שלמה, שהיו לו אלף נשים, אז גם לו היה בטח זין מרשים, כמעט כמו שלי. הכל נאמר ברוח טובה וכייפית וצחקנו על כל העניין. יצאנו לעשן סיגריה --- חשבתי שתהיה לי יותר פרטיות בחוץ!

איזו בחורה אנגליה בת 50 שגרה בארץ כמה שנים שאלה אותי אם אני אוכל לקחת אותה טרמפ אחרי המפגש לבת ים. אמרתי לה בשמחה ופניתי בחזרה לגילי. האנגליה פשוט התחילה לספר לי על כמה לא נוח למצוא טרמפ בתל אביב, וכמה אני משרה אווירת ביטחון ואיזו שמחה היא שפגשה אותי.. ניסיתי להמשיך את השיחה עם גילי, ושוב האנגליה התערבה בשיחה ושאלה איזה יין אני שותה, ומה היין המועדף על גילי, עליי וכמובן שהיתה חייבת לספר על המועדף שלה.

בשלב מסוים בחור אחר פנה אל גילי ואני איכשהו נכלאתי בשיחה עם האנגליה, שסיפרה לי על אוכל, על אסטרולוגיה, על איפה היא רוצה לבקר בארץ ומה לא.. איך איבדתי את גילי!? לפני כמה דקות דיברנו על למה מעשנים סיגריה אחרי סקס, ועכשיו היא מדברת עם בחור אחר --- וזו אשמתי לגמרי! הגשתי לו אותה על מגש של כסף, לא נלחמתי כדי לצאת מהשיחה עם האנגליה, לא סימנתי לו בשום צורה שלא ידבר איתה - וזה קורה לי מול העיניים ואני לא עושה כלום בנידון! הרגשתי פשוט נורא.

האנגליה ניסתה להסביר לי שהיא יכולה להכין לי אוכל בריא, ולפתוח לי בקלפים וכו' וכו'... בשלב מסוים לקחתי את עצמי בידיים - הסברתי לה: "אל תקחי את זה בצורה לא נכונה, אבל אני בסדר עם החיים שלי, ולא צריך עזרה.. אני אשמח לקחת אותך טרמפ, את לא צריכה להחזיר לי טובה בשביל זה, עכשיו ברשותך אני רוצה לחזור פנימה - שאני אלך, אני אגיד לך", חיפשתי את גילי, אבל כבר היו יותר מדי אנשים בחוץ.. איבדתי אותה. חזרתי פנימה, שילמתי את החשבון שלי, נפרדתי מכולם.. ראיתי את גילי, ביקשתי את הטלפון שלה, והיא היססה --- "אין לי מספר ישראלי עדיין, אני אמצא אותך בפייסבוק". בידיעה מוחלטת שהיא לא מתכוונת לזה באמת - קראתי לאנגליה חוסמת הזין (cock-blocker), ולקחתי אותה טרמפ, היא שאלה אותי אם אני מעוניין לעלות אליה לשתות משהו.. רציתי לתת לה סטירה!

ללמוד מחדש

 The illiterate of the future are not those that cannot read or write. They are those that can not learn, unlearn, relearn. (Toffler, Alvin)

אני באירופה, איפה שאני מרגיש שאני יכול להשיג כל מה שאני רוצה, מסתובב לי בחליפות ונהנה מכל רגע. הטיול היה לא בדיוק מתוכנן - סתם בדקתי מי מהחברים שלי מחובר לפייסבוק, וסימנתי מטרה לטוס אליה לפני שאני מתחיל את העבודה החדשה. הגעתי לפה בלי איזשהו מסלול, אנשים לראות, או תכנית פעולה..

אחת המטרות ששמתי לעצמי החודש היא לבדוק עד כמה אני מתחבר לעניין היוגה - בפעמים שהשתתפתי, מאד נהנתי תוך כדי ואחרי, זו אחלה דרך להכיר בחורות, וזה גם ספורט! - אז במהלך החופשה הלכתי כל יום כמעט לשיעור יוגה. המדריכה די זקנה, אבל השקיעה בי המון. הייתי גם בכמה מסיבות סלסה/בצאטה ודומיהם.. ממש כיף שעדיין יש לי את היכולת הזו. אני עדיין יודע לאתר מסעדות שוות באיזורים לא קשורים, וליצור חברים איפה שאני נמצא. יחד עם זאת - אני עדיין מדי פעם מוצא את עצמי חושב על הקשר, מעניין כמה זמן זה ימשך.

הגישה שלי להתחיל עם בחורות השתנתה. אני עובד בגישת "מגיע לי!": ישבתי בבית קפה כמה שעות לפני שיעור היוגה, וראיתי בחורה נכנסת, היא הזמינה קפה, אז הסתכלתי עליה, שהיא החזירה מבט, סימנתי לה שתיגש אליי.. אמרתי לה שאני רוצה שהיא תשב איתי לקפה לפני שאני עולה ליוגה. היא אמרה שהיא מחכה לחברה שלה. אז אמרתי לה שבינתיים היא תוכל לשבת איתי, ושהחברה שלה תגיע, אולי גם היא תצטרף אלינו. מאד ישיר, מאד פשוט, בלי הרבה חשבון לכל השאלות שפעם היו מטרידות אותי לפני שאני ניגש למישהי. היא אמרה שהיא לא יודעת, במעין מבט של "אבל אני לא מכירה אותך!", אז אמרתי: "אני ד', מישראל, ואת?" וכאילו תוך כדי השיחה היא התיישבה.  אחרי כמה דקות החברה שלה הגיעה והיתה לנו שיחה ממש נחמדה.. הפעם היא הציגה אותי, ונראה שהחברה די התלהבה ממני. הייתי צריך ללכת ליוגה, ואני לא באמת חיפשתי את הטלפון שלהן כי לא הייתי מתקשר.. אז קבעתי להיפגש איתן עוד שעתיים באותו מקום. 

שחזרתי, החברה היתה שם, אבל זו שהתחלתי איתה במקור נעלמה. היא שאלה אותי מה אני רוצה לראות בעיר.. אמרתי לה שאני כבר מכיר את הדברים הרגילים, ואני רוצה שהיא תיקח אותי למקום שהיא הכי אוהבת. זה נורא מאתגר לקחת מישהו למקום כזה, בדרך כלל אנשים לא חושבים "מה המקום האהוב עליי בעיר?", רק מישהי עם ביטחון עצמי גבוה תוכל לענות על זה, ואז לקחת אותי לשם - הבקשה הזו העלתה את השאלה גם אצלה.. שהבנתי שאין לה את הביטחון העצמי לעניין, לקחתי צעד אחורה, ואמרתי לה שאני רוצה שתצטרף אליי לערב מיוחד שאולי יעזור לה למצוא מקום כזה שהיא הכי אוהבת בעיר שלה. 

ככה עושים דייט

טוב, אין טעם לספר שדייט ראשון צריך להיות מיוחד, שונה, מרגש, וכו' וכו'.. אבל כיוון שאני תייר, והבטחתי לה שתחווה את העיר שלה בצורה שהיא עוד לא חוותה - חשבתי לאיפה אני יכול לקחת אותה.. וכמו תמיד, עם הצורך מגיעה הישועה - ראיתי פרסומת לתערוכת עולם העיוורים. לחוות את העולם בחושך, לזהות דברים ממגע, מריח, ושמיעה - חוויה שווה במיוחד גם בלי קשר לדייט. היתה לנו הזדמנות לזהות פסלים מפורסמים רק ממגע, לזהות פירות לפי הריח שלהם, לזהות משקאות לפי הטעם שלהם בלבד, לזהות את המיטה בחדר שינה, אחרי ששמנו מפת שולחן בתור מצעים :)

אחרי הדייט החוויה נשארה איתנו, הלכנו לפארק, ופתאום שמנו לב לכל הדברים שאפשר לשמוע בפארק: הציפורים, זרימת המים.. המודעות לסביבה עלתה פלאים. הרגישות למגע השתנתה, פתאום נגיעה קלה של האצבע שלי באצבע שלה הפכה להיות משהו מיוחד - אני מוכן להישבע שעמד לי מלהריח משב רוח. היא היתה באותה תחושה, פתאום כל דבר שלפני כן היה חסר משמעות עבורה הפך להיות ייחודי. מבט עיניים של רבע שניה נראה כמו מבט חודר של שעה. התמזמזנו בפארק, עם העצמה של כל החושים. היא הזמינה אותי לבוא אליה.. שהגענו אליה אחרי שהיא שאלה את שאלות הנימוסין (משהו לשתות?) היא התיישבה ליידי ושאלה איך חשבתי על הרעיון? הסברתי לה שזה היה צירוף מקרים, קמתי, חיטטתי במוזיקה שלה, בספרים שלה, היא שאלה מה אני מחפש. אמרתי לה שאני רוצה לשמוע את depeche mode, משום מה התחשק לי, רקדנו והדגשתי את המילים - כאילו אני שר לה: don't say you love me, don't say you need me, it's understood.

התחלנו להתמזמז בספה והיא התחילה לספר לי על החיים שלה בצורה מאד עמוקה, היא היתה ממש צריכה לשחרר כאבים מאהבות נכזבות, מבדידות יתר ותחושה שהיא מעניינת גברים רק לסקס. אני התחלתי לצחוק - אמרתי לה שעד לאותו רגע לא חשבתי על סקס בכלל, אבל עכשיו שהיא אמרה את זה, חשבתי איך הסקס יהיה. היא לא הבינה בהתחלה, אז הסברתי לה שאני אחרי קשר ובתקופת ביניים מוזרה. השיחה נהייתה חופרת מאד, והתאים לי --- לא רציתי סקס, רציתי אותה שלי. ראינו ביחד את הסרט great expectations, למי שלא ראה, מומלץ בחום. נרדמנו מחובקים.

באמצע הלילה התעוררתי, התפשטתי, חזרתי למיטה, היא התחילה לגעת בי לכיוון סקס וחשבתי "איפה הלכה השיחה העמוקה שהיתה לנו לפני כמה שעות?!", הסברתי לה שאני מעדיף שנהיה קרובים, נראה לי שהיא הזניחה את מה שאני אומר כי עמד לי. מדהים כמה פלאש-בקים מהקשר הקודם עלו לי לראש תוך כדי שהיא ירדה לי - בשלב מסוים הייתי חייב לבחור בין לעצור אותה או לשחרר. ביקשתי שתפסיק, היא שאלה אם זה לא נעים לי, הבאתי אותה אליי, נישקתי אותה כדי שתבין שהיא בסדר גמור, אמרתי לה שאני תכף חוזר.. הלכתי לשטוף פנים, להסתכל רגע במראה ולהבין מי אני, איפה אני ומה אני רוצה - מדהים כמה המשפט get it together you pussy מול עצמי במראה עוזר לי להתמקד (נלקח מהסרט משחקי פיתוי שהשפיע לי מאד על החיים).. חזרתי אליה והיה סקס מדהים, לא כי היא יזמה, כי אני רציתי!

The morning after

היא העירה אותי מוקדם יחסית ואמרה שהיא צריכה ללכת לעבודה, פתאום הבנתי שאין לי מושג מה היא עושה בחיים ודילגתי על שאלות הראיון איכשהו. היא הכינה ארוחת בוקר די מרשימה, והרגשתי שחיכתה שאני אשאל מתי ניפגש שוב - שאלתי אותה מה עם החברה שהכירה בינינו אתמול (טמטום שלי - עד עכשיו אני לא מבין מאיפה הבאתי את השאלה הזו), ואז איכשהו יצאתי מזה ואמרתי לה שהיה לי ממש כיף ואשמח לראות אותה שהיא תסיים לעבוד אם היא לא עסוקה - מעין אלפא מהול בנחמדות יתר. היא הביאה לי את הטל' שלה ואמרה אם זה בסדר שניפגש בשש בערב - עניתי שכן. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו מהבית ביחד, מחויכים ומרוצים. נפרדנו לשלום שמחכה לנו דייט שני בערב. הייתי עמוס במחשבות, מנסה לעכל את כל החוויה.

מסקנות

התחלתי את הפוסט בציטוט שאני מאד מאמין בו.

היה לי קשה והצלחתי ללמוד מחדש איך להתמודד עם סקס - אחרי שנה וחצי של סקס עם אותה בחורה, לא פשוט לשכב  עם מישהי אחרת. אחרי יותר משנה שלא התחלתי עם בחורות, אני למדתי מחדש איך להיות נוכח ברגע ואותנתי לרצונות שלי. אני מחובר מאד לרצונות שלי, לצרכים שלי ולחוויה האישית שלי. יש תקווה! עכשיו נותר לראות אם אני אוכל ליישם בארצנו המדהימה.