סגרתי את שבוע הטירוף בדייט עם אורנה. את אורנה אני מכיר שנים. היא היתה נשואה שרק הכרנו, ועברנו מעין תהליך אינטימי יחד כחלק מסדנה. מאז שנינו עברנו הרבה.. היא התגרשה, ואני... טוב, כל הבלוג מתעד מה שעבר עליי :). תמיד ראיתי בה כמישהי מיוחדת - כאילו מרמה אחרת, מסוג הבחורות שהזקנים העשירים יוצאים איתן, כי אף אחד אחר לא יכול לרסן כמות כוח כזו - היא הולכת והעולם נעשה איטי יותר כדי שהיא תספיק מה שהיא צריכה. אז כמובן שהייתי חייב לאתגר את עצמי ולהזמין אותה לדייט. דייט עם בחורה מבוגרת ממני ב7 שנים - ונראה כאילו בוגרת ממני ב20 שנים בנסיון החיים שלה.
והפאשלות החלו..
אספתי אותה אחרי יום הולדת של חבר, שהייתי כבר קצת שיכור משתי כוסות בלו-לייבל - שאגב, ממש לא מצדיק את המחיר! - שהיא ירדה למטה, איכשהו יצא שהייתי בטלפון עם מישהי אחרת - פאשלה מספר אחת! חשבתי שנצא לשתות יין באחד הבארים בבן-יהודה, מצאתי חניון, וביקשו שאני אשלם במזומן, ולא היה לי - פאשלה מספר 2. היא שילמה, והבחור בחניון שאל: "אתם בדייט? זה לא נראה כמו דייט!" - פאשלה מספר 3. ראינו את המקום, שקלתי אם לשבת בחוץ (לעשן) או בפנים (מזגן) - שאלתי אותה איפה היא מעדיפה - פאשלה מספר 4. הושיבו אותנו בחוץ בפינה לא קשורה.. שאלתי אם היא זורמת איתי על יין, היא אמרה שהיא רוצה יין לבן --- אמרתי, מה לבן? ניקח בקבוק של אדום, אז היא אמרה: "אם בקבוק, אז ברור שאדום".
התחלנו לדבר על הכל.. היא בחורה מדהימה. אחרי כוסית וקצת, הדלקנו סיגריה ואמרתי לה: "אני רוצה אותך", היא היתה קצת בהלם. "מה זאת אומרת? אני מבוגרת בשבילך.. אני לא מחפשת קשר סתמי, אני רוצה משפחה בזמן הקרוב". שתקתי, הסתכלתי לה עמוק בעיניים, חשבתי שאין טעם לשקר פה, אבל אני לא רוצה שישמע שהיא מנהלת את מה שאני אומר.. אני: "מה את חושבת שאני רוצה?"
היא: "לא יודעת, מה אתה רוצה?"
אני: "תראי, זה לא כל כך פשוט. קודם כל אני רוצה לברוח מהסצנה התל-אביבית כי היא מקלקלת את הערכים שלי. מעבר לכך אני רוצה משפחה, רצוי בכמה שנים הקרובות. אבל אני באמת לא יודע אם אני רוצה משפחה איתך -- אני צריך להכיר אותך יותר, לראות איך תהיי בתור אמא, בתור מאהבת, בתור חברה - לפני שאני אוכל להגיד שאני רוצה להקים איתך בית"
היא: "לא יודעת, מה אתה רוצה?"
אני: "תראי, זה לא כל כך פשוט. קודם כל אני רוצה לברוח מהסצנה התל-אביבית כי היא מקלקלת את הערכים שלי. מעבר לכך אני רוצה משפחה, רצוי בכמה שנים הקרובות. אבל אני באמת לא יודע אם אני רוצה משפחה איתך -- אני צריך להכיר אותך יותר, לראות איך תהיי בתור אמא, בתור מאהבת, בתור חברה - לפני שאני אוכל להגיד שאני רוצה להקים איתך בית"
וזה רבותיי - אומנות החיזור, תוך כדי זה שכתבתי עכשיו מה עניתי לה חשבתי כמה פעולות חיזור עשיתי במשפט אחד --- ובאמת שזה יצא לי טבעי.
באתי לנשק אותה והיא דחתה אותי ונתנה תירוץ: "אני לא יכולה לקבל החלטות אחרי חצי בקבוק יין", אני חייכתי. דווקא נראה שהיא שקולה מאד בהחלטה שלה לדחות אותי תוך כדי נגיעה בחזה שלי. התחלנו לדבר על מה אני מחפש בקשר, מה היא מחפשת בקשר. כמובן שהיא מחפשת קשר רציני, עם אופק.. מצחיקה ההגדרה של בחורות ל"קשר רציני".
קשר רציני מהו?
מעולם לא פגשתי את הבחורה שאמרה לי: "לא מתאים לי קשר רציני כרגע, סתם בא לי להעביר את הזמן". אבל שבחורה אומרת לי שהיא מחפשת קשר רציני - וזה קורה די הרבה, אני תמיד שואל: "למה את מתכוונת?". האבסורד בהגדרה של בחורות לקשר רציני הוא שהן מדברות על הבחור, ולא על עצמן. קשר רציני => אתה תהיה מחויב, אתה תשקיע, ואני, כמו שבחורה צריכה להיות, אני אהיה מחוזרת ואחליט אם אתה מחויב מספיק ומשקיע מספיק.איפה בדיוק החלק האקטיבי של הבחורה בקשר הרציני שהיא מחפשת? איפה היא מקבלת איזשהי בחירה של "אני בקשר רציני"? אבל אני מתוחכם בימינו. שאלתי אותה: "אני מבין שאת מחפשת קשר רציני, מה תעשי שתמצאי אחד כזה?". זה בדרך כלל מראה את הפנים האמיתיות של בחורה. בחורה שלא מתכוונת לזה, בדרך כלל תהיה נבוכה, תחייך ואז תמציא איזשהם תירוצים. קרה לי מקרה אחד (יחיד) בו בחורה אמרה לי: "אאמץ אותו לחיים".
קשר רציני עבורי הוא עניין של כוונות, לא מה אני עושה, אלא מה אני מתכוון.. שהרי מה אני עושה תלוי בהמון גורמים, בעוד שהכוונות שלי הן בלתי תלויות, ועבורי קשר רציני, הוא קשר שהוא בלתי תלוי בדברים אחרים. עבור אורנה קשר רציני הוא: "להכניס מישהו לחיים שלי", אחרי חפירה ממושכת הבנתי שהיא טיפוס מאד דיסקרטי, ולהיכנס לחיים שלה זה להיכנס לקבוצה מצומצמת של אנשים שמכירים אותה לעומק.
סיום הדייט הראשון
לא התנשקנו במהלך הדייט, זו נקודה לרעתי. לקחתי אותה הביתה, ידעתי שנסיון לנשיקה בסוף הדייט זה מתכון לאסון. חשבתי לעצמי איך אני פותר את הבעיה: אם אני לא מנסה לנשק אותה, יצאתי די באיזור של "ידיד", אם אני מנסה לנשק אותה והיא מסרבת - יצאתי "חלש", אם אני מנסה לנשק אותה והיא מסכימה - אני חייב להמשיך הלאה עד שאני מקבל לא - ולא רציתי לשכב איתה.הגענו אליה, יצאתי מהאוטו ופתחתי לה את הדלת, החזקתי לה את היד. היא אמרה: "אני שיכורה מדי לקבל החלטות עכשיו, אל תנצל את זה", אני ניתחתי מה היא אומרת.. אם אני אנסה לשכב איתה, היא תזרום אבל תעריך אותי פחות, ואם אני לא אנסה, היא תעריך אותי יותר. התחבקנו! במשך כמה דקות. חשבתי תוך כדי מה אני רוצה מהקשר הזה: זוגיות? חתונה? סקס? מישהי לפרוק את צרותיי עליה? אני נמשך אליה, אבל ברמה שאני מפחד לגעת בה כדי שזה לא יהרס - יצא לי בעבר לשכב עם מישהי שפינטזתי עליה במשך חודשים בילדות, וזה הרס לי את אחת מאבני הבניין שלי בחיים. זו המשיכה שלי כלפי אורנה: פינטזתי עליה מדי פעם במשך המון זמן - הצצתי בתמונות פייסבוק, חשבתי מה אם..., אבל לא עשיתי כלום --- עד הערב, הערב עשיתי צעד ואמרתי לה שאני רוצה, ופתאום אני לא בטוח שאני רוצה.
לא שכבנו! זה הדייט הראשון שהיה לי בתקופה האחרונה שלא הסתיים בסקס או לפחות מזמוז. באופן לא מפתיע, רציתי אותה יותר. מכירים את זה שבחורה הופכת להיות כל כך נערצת, שאפילו לאונן עליה אי אפשר? חשבתי לעצמי איזה מצחיק זה שלפני שיצאתי איתה הייתי יכול להיות איתה בראש בכיף, ופתאום זה נראה לא מתאים - לא בגלל שאין משיכה, להיפך, בגלל שהמשיכה חזקה מדי.
בבוקר שלחתי לה את המשפט שהכניס אותה להלם בערב לפני: "אני רוצה אותך!" - לא קיבלתי תגובה. התחלתי לחשוש.. איפה היא? זהו - כבר נגמר? היא לא נותנת צ'אנס? התבאסתי! ועם הבאסה חשבתי לעצמי... לעזאזל, יש לה חיים כמו שלי יש חיים, לא לענות לי לטלפון לא אומר שאני נפסלתי. אני גם תופס ממנה קצת יותר מאשר אחת שמסננת. חזרתי לעבוד. בערב קיבלתי שיחת טלפון ממנה בה היא קודם התנצלה שלא ענתה לי, פשוט היה יום עמוס.
