ההיא מהעמותה - חיזור באינטרנט

כתבתי את הפוסט הזה לפני יותר מחצי שנה - ועכשיו קלטתי שלא פרסמתי אותו, אז בוא נקרא לזה פרסום מאוחר.

כחלק מהדברים שאני עושה בשנים האחרונות - אני הייתי במהלך חלק מהשנה רכז פעילות של עמותה. בזמנו שרק נכנסתי לעמותה אז התחלתי עם מישהי משם ואפילו סיפרתי על זה בבלוג. כיום אני כבר לא ממש חלק מהעמותה, וניתקתי קשר עם רוב האנשים שם. יחד עם זאת - אתם יודעים איך זה, שנהיים חלק מקבוצה - כולם מוסיפים את כולם כחברים בפייסבוק, בלי באמת להכיר אחד את השני. 

העברתי יום ממש משעמם, ולאחרונה לקחתי על עצמי מעין פרוייקט ניקיון פייסבוק - להישאר עם פחות מ800 חברים. שעברתי על הפרופילים, נתקלתי בטליה.. בחורה שיצא לי להיתקל בה בכמה מפגשים אבל מעולם לא דיברנו. חשבתי למחוק אותה ואז חשבתי - למה לא להכיר אותה יותר, היא היתה מחוברת.. זו הזדמנות לבדוק את השטח. הסתכלתי קצת על תמונות שלה, על הפרופיל שלה - בחורה כוסית לגמרי - אני חושב שאם לא הייתי בזוגיות הייתי בשמחה מתחיל משהו באחד המפגשים שנתקלנו אחד בשני. היה לה סטטוס שמבקש ניתוח של חברות שנשכרות בבורסה, אז חשבתי לגשת מהכיוון הזה.

שוחחנו בפייסבוק, בהתחלה על מה שהיא צריכה, ואז היא התחילה לתחקר מה אני עושה בחיים (התעניינות שלה!), התעלמתי והמשכתי לדבר עליה, שהיא התעקשה אמרתי שהיא כמו חוקרת במשטרה והגישה שלה לא מתאימה - היא צריכה להיות יותר השוטרת הטובה אם היא מצפה לשיתוף פעולה. לא מדובר בפרחת הפייסבוק הרגילה שתענה על דבר כזה ב"חחחחח" - היא אמרה שהיא תפסיק לשאול, והשיחה נתקעה קצת, אז שאלתי אותה על המשפחה שלה.. והיא האשימה אותי שעכשיו אני חוקר, אז אמרתי שהרגשתי צורך להמשיך את השיחה, והיא אמרה שאני צריך לבחור את השאלות שלי יותר בקפידה - מסתבר שיש סיפור מאחורי עניין המשפחה.

אחרי שיחה די ארוכה היא שאלה אם היא יכולה להתקשר אליי, אז הבאתי לה את הטלפון ושאלתי מה שלה - היא אמרה שכבר יש לה את הטלפון שלי! חשבתי לעצמי מאיפה? מסתבר שהעמותה מחלקת את הטלפונים של כולםםם - כיף, נכון? רק אני מעולם לא השתמשתי בשירות אז ביקשתי את הטלפון ממנה בצורה מפורשת ואמרה שנדבר.

לא התקשרתי עד עכשיו. אני במעין לימבו מערכות יחסים - יוצא לדייט עם בחורה ולא באמת נוכח בדייט. יוצא עם חברים ומתחיל עם בחורות, אבל לא מעוניין לקדם את העניינים. לא ברור לי למה אני מחכה - אולי שאני אתחיל לעבוד, אולי שאעבור דירה..

פעמונים, פירמידות והיכרויות...

היה לי שבוע נהדר.. עבדתי המון, נהנתי מהאנשים בעבודה, נהנתי מהעבודה עצמה ופשוט זרמתי לי. שהגיע יום חמישי חגגתי את הסופ"ש שהגיע ואיפשהו הייתי קצת עצוב שהסתיים לו שבוע כה כייפי. כבר לא עבדתי ומצאתי את עצמי קורא מתעדכן במצב המדינה. כתבות על גזרות האוצר, נטל המשכנתא,וכל מיני צרות אחרות גרמו לי להבין שאני מנותק מהמציאות.

אני לא מליונר, אפילו לא קרוב לשם, אבל אני יודע לנהל את עצמי כלכלית נכון ולא חסר לי כלום - אני חי חיי נוחיות ומצליח להיות עצמאי. כשאני קורא את כל הכתבות האלו אני מבין שהיכולות שלי (ותודה להוריי שלימדוני) הם לא ברירת מחדל. אנשים קורסים תחת העומס. החלטתי להתנדב לפעמונים - כמה חברים בעבודה שלי כבר מתנדבים שם, אז חשבתי שיהיה מדובר בהתנסות חיובית.

בזמן שקראתי את כל הכתבות על קריסת מעמד הביניים, חבר טוב התקשר אליי וסיפר לי שהוא מבואס. החבר עוסק בשיווק רשתי של תוסף תזונה, הוא ארגן ערב היכרות אצלו בבית ואנשים ביטלו לו. על אף ההתנגדות הבסיסית שלי לשיווק רשתי, החלטתי לבוא בכל זאת - לא כדי להיכנס לתחום אלא כדי לעמוד לצידו וחשוב יותר, להבין מי האנשים הפועלים בתחום. מה גם שהיתה לי התחושה שהבחורות בערב יביעו עניין בי - בכל זאת, אני נראה עוף זר בערב כזה.

הגעתי לערב, והבאתי איתי את לי, מישהי שיצאתי איתה בעבר והתקשרה אליי שעה לפני כן. הגענו ראשונים ודיברתי עם חבר שלי בזמן שלי דיברה עם בת זוגו. התחילו להגיע אנשים והבנתי מול מה אני עומד:

אנשים ממעמד סיוצו-אקונומי נמוך משלי, שעל מנת להרגיש עוצמה/כוח התנתקו מסולם הסיוצו-אקונומי ובחרו בסולמות דירוג אחרים, בהם הם מרגישים עליונים. אחת סיפרה לי שהיא מטפלת במגע ושהיא יכולה לעזור לי. שאלתי בכנות ולא מתוך התנשאות "לעזור לי במה?" והיא התחילה להסביר לי שהיא רואה שיש לי קשיים באינטימיות וכו'. ההתנשאות שלה גרמה לי איפשהו לחוש מתנשא עוד יותר ורציתי להוכיח לה שהיא... נחותה ממני - אבל התאפקתי, חייכתי ואמרתי לה שאני אשמח אם היא תוכל לספר לי עוד אחרי הערב. היא נתנה לי את הטלפון שלה ואני נתתי לה כרטיס ביקור שלי... והמשכתי לאדם הבא.

אחד התעניין מאד בעיסוק שלי כי הגעתי מהעבודה ישר והייתי בלבוש עסקי. האדם פתוח מאד להקשיב והתעניינתי במה שהוא עושה - "עבודה עם חיות" נראה לי כללי מדי אבל כל שאלה ששאלתי רק סיבכה אותי יותר. לא קיבלתי תשובה אמיתית לגבי מה הוא עושה למעט מכירה של ציוד לבעלי חיים. 

ביקשתי סיגריה מאחת הנוכחות שהצטרפה אליי לעישון, בחורה יפה, צעירה.. שאלתי אותה בישירות: "what's your story? what brought you here?". בהתחלה היתה לה איזושהי התנגדות אבל שהיא הבינה שאני מתעניין באמת ולא שואל מתוך מס שפתיים היא סיפרה לי שהיא עובדת במוקד שירות ואת הדילמות שלה לגבי העבודה. שאלתי אותה איך היא הגיעה למפגש והיא אמרה שאחת המשתתפות האחרות ביקשה ממנה לבוא אז היא באה אבל היא לא ממש בטוחה מה היא עושה שם כי היא לא בקטע של שיווק רשתי. נשמעת בחורה לעניין! לצערי לא הספקתי להמיר את השיחה לחיזור..

חבר שלי התחיל בהרצאה ואז הגיע אדם נוסף, "הבוס שלו", אדם חלקלק עם נטייה מרשימה לשיווק. מצאתי פרצות לוגיות בכל ההרצאה אבל העדפתי שלא להפוך את ההרצאה לויכוח. התעניינתי באיך אנשים מתנהגים, מקשיבים (או לא מקשיבים), ורציתי להישאר לראות את הדינמיקה אחרי ההרצאה עצמה. 

לצערי לי רצתה לעזוב אז עזבנו את האירוע ופספסתי את הדינמיקה של אחרי ההרצאה.. עזבתי עם לא מעט שאלות:

האם למכור מוצר או רשת שיווק עסקי זה קשה יותר או קל יותר מלשווק את עצמי בחיזור?
עד כמה אני מוכן לקבל ולכבד אנשים שבראש סולם הערכים שלהם עומדת "שלווה"? כלומר המנעות משאפתנות, מהתנסויות שיכולות להשאיר צלקת (או חור בכיס) וכד'.
איך מחזרים אחרי מישהי שההצלחות שלי בעינייה אינן הצלחות?





לא דייט - מציאות מדומה

נתקלתי בפייסבוק בחיבור שכתוב פה למטה והחלטתי להגיב עליו...

עצוב שאנשים הגיעו למצב שהכל ידוע מראש, שכבר יש להם רשימה של סטראוטיפים שהם מסמנים עליהם וי בכל מישהי חדשה שהם פוגשים. מתי פעם אחרונה יצאת לדייט בלי רשימת המכולת שמגדירה דייט בשבילך? לפחות לפי קריאה ראשונית דייט בשבילך הוא: להתלבש לא בנוח, בחורה בעקבים ופוש-אפ, ג'ינס לוחץ, מקום מושלם - עדיף עם שקיעה ושמיים עם חייזרים, בלב העניינים עם מאמץ לא להיראות, לדבר ברעש, הבחורה תרעב ואתה תמנע מלהשתכר, והשיחה היא סמול-טוק מעורבב עם שקרים מיותרים על עצמך ועליה... אני מבין למה אתה לא רוצה לצאת לדייט!

אני אנסה לתת קונטרה לעניין - לא בקטע הרוחני והעמוק של כל אדם הוא מיוחד והבולשיט הרגיל - אלא בקטע של נסיון לגשת לדייט בתור חוויה, אי אפשר לשפוט חוויה לפני שחווים אותה, אבל אפשר לנתח אותה. בוא נשתמש במודל ניתוח פשוט ומוכר לרוב העולם: SWOT. אדם עירני צריך לעשות ניתוח כזה לעצמו מדי פעם לכן הגיוני יותר לעשות את הניתוח לגבי השאלה: "מה  המפגש (דייט) הזה מביא עימו?"

אני אריץ את זה על הדייט האחרון שהיה לי בדיעבד..
חוזקות: שיחה זורמת, קלילה וכייפית בטלפון.
חולשות: חוסר מיקוד, וחוסר משיכה.
איומים: השיחה תיתקע פנים מול פנים; היא תהפוך לסטוקרית; אני אהפוך לסטוקר; ...
אפשרויות (חלק מתרגמים להזדמנויות): להכיר מישהי באמת; לחלוק רגע - להניח את חומת הציניות; אחלה סקס; אחלה אלכוהול;

ועכשיו הגרסה הצינית, העצובה, העצורה, שצועקת "נואשתי" של רן אפלברג:

רן אפלברג:

בואי נצא ל - "לא דייט".

נתלבש בנוח.
את תרדי ממגדלי העקבים שמחבלים לך ברגליים ותשתחררי מהפוש אפ שמועכת לך את החזה בניגוד לכוח המשיכה.
אני אוותר על הג'ינס הלוחץ, שעושה לי ישבן יפה אך מוריד את סיכויי להביא ילדים לעולם ואשאיר בבית את הכובע השיקי עם החולצה היחידה בארון שעדיין מגוהצת.

לא נצטרך למצוא את "המקום המושלם", מראש נוותר על שקיעות, ים ספוג מפרשיות ושמיים זרועי חייזרים.
נפסח על לב הסצנה עם כל אלו שמתאמצים להראות כמה שהם לא מתאמצים להיראות.
נשב על בירה וקפה באיזה חור שומם בו נקבל יחס של מלכים מבעל-בית מיואש שהתכוון, רגע לפני שנכנסנו, לתלות את עצמו על המאוורר תיקרה.
נוכל לדבר שם בשקט, מבלי שמוזיקה קולנית תכריח אותנו לצעוק זה אל זו כמו תנים אבודים בלילה. 

תרגישי בנוח לטרוף מה שבא לך.
אני ארגיש בנוח לשתות את עצמי מדעת.

זה "לא דייט" אז לא צריך למכור אחד לשנייה שקרים מיותרים על עצמנו.
ברשותך, נרד מהסמול-טוק, כולנו כבר יודעים מה מזג האוויר ומי זכה אתמול בריאליטי בתור "זמר השנייה".
נתעלם משלל עצות מתוך ז'ורנלים שנונים על "עשרה דברים שאסור לדבר עליהם בפגישה ראשונה" וכמו ערכת סכיני שף נפרוס על השולחן לפנינו את השריטות שלנו, כי בינינו, זה מה שהופך אותנו למעניינים ולא לשיבוט מחויך של דוגמנים מפרסומת לסודה-לייט.

אם את רוצה לדבר על ילדים ומשפחה, הרגישי בנוח. 
אם בא לך לספר על הרגע הזה בלילה שהתקרה נלחצת לך לגוף ואת חשה לכודה בתוך חייך מבלי יכולת להשתחרר - אל תתביישי.
משתוקקת לדבר על הגרוש? תזרמי, אפילו אם רק היום הוא שלח לך הודעת "מתגעגע, יפתי", שדגדגה לך קצת בלב למרות שהוא תמיד התנהג אלייך בנבזות מרגיזה ואת לא מצליחה להבין למה המחשבה עליו עדיין מרגשת אותך. האם את עוד אוהבת אותו או שזו ההתמכרות ההיא לסבל מתוק ברוטב דמעות מלוחות, כמו אז, בגיל 15, שבהחבא שרטת לעצמך את הרגל עם סכין יפאנית?

בתמורה אספר לך על תסביך "פיטר פן" שלי, שמאמלל אותי כל פעם שמביט עלי מהמראה גבר מקריח עם זיפים לבנים, שתוהה להיכן נעלמו נעוריו, כמו חלום פלאי שמקיצים ממנו בבוקר וכמה שרוצים לשוב אליו זה אף פעם לא עובד. 
אתוודה שאני סובל, בסתיו ובאביב, מדיכאונות בהם המוות קורץ לי מכל עלה נושר ופרח. 
ואם זה לא מספיק - אקנח בכך שאני עדיין מאוהב, מבלי יכולת להפסיק, בזו שברחה ממני לפני שנים והשאירה בי חלל שהתמלא בייאוש בצבע זפת ואם היא רק תשלח איתות זעיר: אחצה יבשות ואוקיינוסים כדי לשהות במחיצתה, ולו לרגע, כדי לשמח אותה על כל שנייה שבה גרמתי לה לצער.

אם את רוצה להשתכר – תפאדל.
מבטיח לא לשלוח ידיים. 
הלילה לא נעשה את זה. פאק איט. אנשים בורחים היום למיטה כל-כך מהר רק כדי לא להכיר את הבן אדם שניצב מולם, מרוב פחד שהאשליה תתנפץ עליהם עוד לפני המבזק של חצות.
האמיני לי, אני לא פה בגלל סקס, יש מספיק אתרים שמוכרים אותו בזול, אתה מתוודה על הפנטזיות שלך, היא עונה בשלה ואתם נפגשים לערב מזיע בטעם של שמן סיכה בריח איקליפטוס, מנסים להעמיד פנים שהחיים הם פורנו ואתם הכוכבים.
אני זקוק ליותר מגוף שנחבט בגוף.
אני כמה להיעלם באישה שאצלה אצליח לשכוח אותי.
זה קורה לי רק כשאני מאוהב.
וזה לא קרה מזמן.
וזה גם לא יקרה איתך.

***

בסוף ה"לא דייט", בו נתלבש לא בהתאם, נשב במקום לא ראוי, נאכל, נשתה ונלך לשירותים כמה פעמים שיבוא לנו מבלי להיות נבוכים, אחרי שנתפשט מהשקרים ונציג זה לזו את החולשות והחרדות והחלומות והתקוות וחוסר השלמות העצמית שלנו, נרגיש מעט יותר טוב, כי שיתוף באומללות זה משכך מכאובים ידוע.
אז, נגיד יפה שלום, נפרד בחיבוק חברי ונחזור לביתנו, לבדידותנו, את תציצי בתיבת הדואר, אולי הוא שלח לך עוד פרח משוקולד ואני אחפש בחשכה איתות זעיר לאהבה.

תקופה אחרת - סרט עם ר'

 לאחרונה אני מרגיש שאני איבדתי את הרצון לחזר - זה לא פחד לגשת, זה משהו מעבר.. אני מדבר עם בחורות, ואפילו יצאתי עם מישהי לאחרונה, אבל אין בי את הרצון שקשר יתפתח. אני במצב שאני מעדיף להשאיר את הדברים ככה.

כמובן שמרפי עובד אצלי שעות נוספות ואיכשהו בחורות ממש מתעניינות בי, שואלות מה אני עושה היום/מחר/השבוע? ואני איכשהו מנסה להסביר ש"אני לא יודע מה אני עושה - אבל זה לא איתך!". יש בנות שאני יודע שגישת הנתק לא עובדת איתן ופיתחתי מעין גישה מעניינת להתמודד עם מערכות יחסים סתומות (כלומר שלא מפיקות תועלת לאף אחד משני הצדדים) - אני מוסר את הכדור ברגע שאני מקבל אותו. כלומר אני מגיב להודעות, לטלפונים ולא יוזם פגישה.

אני אשתמש בר' (שלימדתי איך להשיג בחורים) על מנת להבהיר את הגישה. אבל אם כבר, בוא נספר איך הגעתי למצב שאני לא מעוניין בכל קשר איתה.

ר' התקדמה בצורה מפחידה ביכולת שלה להתחיל עם בחורים שסיימתי איתה, אני לא אשכח את הפגישה האחרונה שלנו בה לא היה לי ברור אם היא מדגימה לי את הטכניקה שהסברתי לה לעורר משיכה או שאני באמת נמשך אליה. בפגישה זו אמרתי לה שאני לא יכול לעזור לה יותר ושנראה שהיא בעניינים ויכולה להשיג את מי שהיא רוצה. היא התנגדה קצת בהתחלה אבל זרמה עם זה וחזרנו להיות "חברים טובים".

קצת לפני שיצאתי עם אורנה הזמנתי את ר' אליי לסרט, היא באה, כל הסרט נמרחה עליי וכל פעם שניסיתי לקדם עניינים היא עצרה אותי. שאלתי אותה למה היא עושה את זה - היא אמרה שלא מתאים לה שיהיה בינינו משהו כי זה סתם יהרוס לנו את הקשר. אז שאלתי אותה למה היא עושה טיזינג? היא טענה שהיא לא וזה סתם אצלי בראש. ניסיתי לרגע להסתכל על העובדות - יש לה מספיק מקום לשכב בסבבה בלי לגעת בי ובכל זאת היא בחרה להימרח עליי, היד שלה מטיילת על הבטן שלי ובכל פעם נשארה טיפה יותר זמן למטה.. כאילו מחכה להוראה לגעת בזין שלי. אבל זה הכל בראש שלי!

אחרי הסרט היא קמה וסידרה את השמלה שבאה איתה, הצלחתי להרים את השמלה במהלך הדרך ולענג אותה קצת, אבל כל הבגדים עלינו - מעין dryfuck של בני 16. שאלתי אותה אם בא לה להישאר והיא ביקשה שאני אלווה אותה לרכב. ירדתי איתה למטה, לא דיברתי.. היא שאלה על מה אני חושב ועניתי "על מה אני עושה איתך..." ואז היא ענתה בצורה שהעליבה אותי: "מה זאת אומרת? אתה לא עושה איתי כלום."

ואכן, אני עד היום, 10 חודשים אחרי, לא מתעניין במה שקורה איתה, לא מנסה להיפגש איתה. מהיכרות איתה אני יכול להגיד שאם הייתי מנתק קשר באופן רשמי ("אני לא רוצה לדבר איתך יותר") זה לא היה עובד - היא היתה מוצאת דרך חזרה לחיי. אבל שמירה על מצב פסיבי של 'לא יכול' עובדת יופי. מדי פעם היא כותבת לי על בחור חדש ואני עונה: "מגניב! שיהיה בהצלחה!", או שהיא כותבת לי על כמה חרא לה בעבודה ואני עונה: "יעבור.. עניין של תקופה" בלי שבאמת אני יודע אפילו למה חרא לה בעבודה.

היום קיבלתי הודעה מר', היא רוצה שנדבר.. אמרתי לה שתתקשר אליי בערב, בידיעה שהיא תחכה שאני אתקשר והיא לא תתקשר. כמובן שהשיחה לא הגיעה.. 

ובלי קשר --- שיר שאני חופר בשבוע האחרון ונראה מתאים למצב הרוח שלי: