אתמול יצאתי לפאב עם
לימור, ידידתי הטובה, שסיימה מערכת יחסים רצינית - המטרה: להשתכר עד אובדן חושים. אחרי שני משקאות, לימור שאלה למה אני לא מתחיל עם מישהי, אמרתי לה "היום אני איתך, שומע את הבלאגן שלך, בהזדמנות אחרת נצא להתחיל עם בחורות". היא התחילה לעקוץ: "נו באמת, אין אף אחת בפאב שמוצאת חן בעיניך?". הבארמנים במקום מאד אוהבים את לימור, ולכן אנחנו מקבלים יחס מיוחד, ניהלנו שיחה..
אני: "טוב, שתי אלו שיושבות בפינה ממש לעניין.."
לימור: "טוב, תזמין להן צ'ייסר."
אני: "יש לי רעיון מדליק, בוא נזמין אותן לצ'ייסר מים, גילי (בארמן 1), רואה את הבחורות שם, תפנק אותן בצ'ייסר מים ממני.."
גילי: "אחי, עזוב אותך, הן ביקשו לשבת בפינה בכוונה שאף אחד לא יגש אליהן, אין מצב.. תמצא אחרת!"
אני: "מה ברצינות? עד כדי כך? לא יכול להיות, צ'ייסר מים אחי.. עליי, קח גם אחד בשבילך.."
לימור: "עזוב, אני רואה שהן בשיחה רצינית, הן בבאר כי אין לא יכולות להיות בבית, הן לא רוצות חברה."
אני: "את רואה, עד שאני מוצא כאלו שמוצאות חן בעיניי, ואת פוסלת - מתי תשחררי אותי כבר? (נאמר בשיא הצחוק).. טוב, מה עם שתי אלו שם?"
שתי אלו שם היו כוסיות, אחת עם מראה שחום מדליק ביותר, ואחת קצת פרידג'ית, אבל כוסית גם כן.. הנהנתי בראש שאני זורם עליהן יופי..
גילי: "מה להביא להן?"
לימור: "פיג', בנות שותות עדין."
אני: "מים"
לימור: "גילי, אל תקשיב לו, פיג'!"
אני: "יאללה, פנק אותן"
לימור: "טוב, אני לא פה, נחכה שהן יסתכלו"
אני: "נו באמת, רואים שאת לא מבינה כלום - להיפך, שהן יסתכלו, את צוחקת מכל מה שיש לי להגיד, הן בכלל לא קיימות, שיתייבשו 10 ד' וישאלו למה אני לא בא אליהן"
גילי (חוזר מהן): "אתה מסודר, הן מחכות שתבוא להציג את עצמך"
אני בינתיים מקשקש עם לימור, דואג שתצחק קצת.. הן דפקו מבטים ולימור העירה לי על זה.. אחרי 5 דקות אמרתי יאללה - הגיע הזמן...
אני: "אהלן.. מה קורה? וואי, חיכיתן לי לשתות, אני ממש מבסוט עליכן.. יאללה, לחיים!"
נילי (עדיין לא ידעתי את שמה, אבל גם ככה השם בדוי, אז שיהיה): "רגע, רצינו להגיד לך תודה רבה.. נעים מאד.. מי זו הבחורה שאתה איתה?"
מיכל מחייכת - מאושרת מעצמה..
אני: "שיהיה שבכיף.. אז מה אתן חוגגות?" - שימו לב שאני די מנותק מהבקשות שלהן.
נילי: "אנחנו לא חוגגות, סתם יצאנו. אז מי זו שאיתך? חברה שלך?"
אני: "כן - אני פה עם חברה שלי ושולח צ'ייסרים לשתי בנות, האמת שאנחנו בדיוק מחפשים מישהי לשלישיה - אתן בקטע? את בטח פולניה - אנחנו לא חוגגות, מה פתאום לשמוח? מי מרשה?"
מיכל: "וואי, אתה לא יודע על מי נפלת, היא הטיפוס הכי מדויק שיש בעולם!"
אני: "וואלה? מה זה מדויק? היא נראית כמו אחת שלומדת משפטים.. ואת... ביולוגיה/כימיה?"
מיכל: "טוב, קלטת בול עליה, עליי - לא ממש, גם משפטים"
צחקנו די הרבה, הן הציעו לי לשבת בשלב מסוים, טעות נוראית שלא נתתי לעצמי את האישור לשבת לפני כן! ישבתי איתן בערך חצי שעה, מסכנה לימור..
אחרי חצי שעה, אמרתי שאנחנו צריכים לעשות את זה שוב - להמשיך מאיפה שהפסקנו. הוצאתי את הטלפון, אני דיברתי יותר עם נילי, כמובן כי רציתי יותר את מיכל! אז בזמן הטלפון, התחלתי לרשום מיכל.. ואז הפדיחה הרצינית התחילה:
מיכל: "האמת ש... אני תפוסה... חשבתי ש... חשבנו ש... היא חשבה ש..."
אני מחפש איפה לקבור את עצמי - איך הצלחתי למחוק חצי שעה של הצלחה מסחררת ככה? אילתור מהיר..
אני: "אני לוקח את הטלפון שלך כדי שנוכל לדבר עליה.. איזה קטע איתך, כל אחד שלוקח את הטלפון שלך זה רק בשביל להתחיל איתך, נכון? אין מצב שסתם נחמד לי לדבר איתך על חברה שלך?"
לא שידרתי הלימות מספקת.. אבל המשפט דווקא היה די חזק.
נילי: "טוב, אתה יודע מה, אולי אנחנו ניקח את הטלפון שלך?"
אני: "בכיף, אבל תקשיבי, אצלי זה עובד ככה, שאני מתקשר ומזמין לדייט, אני אוסף אותך, אני מביא פרח, אני מפנק כל הדייט.. אם את מתקשרת, אני מצפה לאותו יחס!"
נילי: "וואי, כמה זמן לא שמעתי את המילה דייט.."
אני: "מסכנה, אל תדאגי, נעבוד על זה ביחד.."
מיכל: "אתה נכנס לאיזור מסוכן ---"
ופתאום קלטתי מה הולך שם - אני יוצא עם לימור כדי לעודד אותה כי איזשהו בחור נפרד ממנה.. מיכל יוצאת עם נילי כדי לעודד אותה מאותן סיבות.. ואני באתי טוב! עד שאמרתי שאני זורם על מיכל דווקא! כאן התחילה הנפילה.
אני: "טוב, תרשמי את הטלפון, ותבואו להגיד שלום לפני שאתן הולכות.. תכירו את לימור"
מיכל: "בכיף"
סיפרתי את הפדיחה ללימור, לגילי, לעינב (הבארמן השני), כולם הסתלבטו עליי - ואני יצאתי סבבה, בכל זאת הוצאתי טלפון! הן הגיעו אלינו.. הצגתי את לימור, הצגתי אותן.. הצגתי את הבארמנים, ממש סיור במקום עשיתי להן.. ניסיתי לתפוס את נילי לשיחה..
אני: "תקשיבי, האמת שחשבתי שאת לא מעוניינת כי לא חייכת אליי בכלל - אבל יאללה, בחיאת - עזבי אותך, סיפור לצחוק עליו עוד 20 שנה.."
נילי: "כן, הא? לא יודעת.."
אני: "תביאי נשיקה" (נותן את הלחי)
נילי: "יאללה, ביי" - לא בדיוק התגובה שציפיתי לה..
אני תפסתי אותה בכתף, הקרבתי אותה אליי.. ברמה של נשיקה אבל לא בשביל נשיקה - רציתי שתחוש קרובה אליי.. היא שמה יד על החזה שלי כאילו להרחיק, אבל זה היה יותר בקטע של להרגיש..
אני: "אני חושב על זה.."
היא: "גם אני.."
אני: "לילה טוב מותק" מלווה בנשיקה בשפתיים, עוקצנית כזו, לא צרפתית רצינית..
היא: "אני זוכרת עדיין"
אני: (מנסה להגיד את המילה האחרונה שוב) "גם אני, היה ממש טוב.. נדבר.."
היא: "נדבר"
אני: "ביי"
היא: "ביי, לילה טוב"
נשבר לי.. ויתרתי..
ובפוסט הבא - מה שקרה בהמשך הערב..
