קביעת מטרה

אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, איך תגיע לשם?

אז צריך לקבוע יעד, ואם כבר יעד, אז כזה שאני אוכל להגיד יום אחד: "אני פה!". רצוי גם שאפשר יהיה למדוד כמה אני קרוב אליו, או רחוק ממנו.. אז המודל שלי הוא מודל SMART. ואני היום אנסח טיוטה ראשונית.

טוב, מחשבות ראשונות מובילות למשפטים כמו:
לזיין כל שבוע בחורה אחרת. - במחשבה קצת יותר עמוקה, זה לא באמת מה שאני רוצה.. אני לא עד כדי כך חרמן, ואם להיות כנה לחלוטין, אני מחפש גם משהו עמוק יותר מסקס עם בחורה, אולי לא עם כל בחורה, אבל אני רוצה משהו עמוק יותר.

שבכל רגע נתון שאני ארצה, תהיה לי מישהי. - שאני קורא את זה, אני מרגיש בודד. וכל כך needy. זה לא נכון, אני די מוקף באנשים בחיי. אני אדם די משימתי, ולכן אני לא מחצין רגשות, אבל אני מרגיש, ואנשים שמכירים אותי יודעים לקרוא אותי.
מה גם שהיעד הזה בעייתי, הוא לא מדיד - מה זאת אומרת "שאני ארצה?"

בשנת 2011 אני מחוזר על ידי 3 בחורות לפחות בכל רגע. - עכשיו זה יעד מדליק, אני די מרוצה ממנו. זה אומר שאני צריך ליצור הזדמנויות באופן מתמיד, כי אף בחורה לא תחזר אחריי לנצח.

אז הרי המטרה:

החל משנת 2011 אני מחוזר על ידי 3 בחורות לפחות בכל רגע

מה זה מחוזר? זה אומר שהן מקדמות את הקשר איתי בכל האמצעים שיש ברשותן.

תרגול בלילה לא כל כך לבן..

אתמול היה מתוכנן להיות בתל אביב לילה לבן, אבל זה נדחה ליולי בגלל התרגיל השבוע.. אז אני ועוד שבעה משתתפים נאלצנו להתמודד עם לילה רגיל ברחובות רוטשילד.

בחלק הראשון של הערב, זה היה יותר ערב גברים, אולי יותר מדויק יהיה להגיד ילדים או גברים שמתנהגים כמו ילדים. זו לא הפעם הראשונה שאני משתטה, והאמת שכל פעם מחדש אני מגלה שממש נחמד לעשות את זה אחת לכמה זמן. לשבת ולעשות מדיטציה באמצע רחוב רוטשילד זה מרגיע ברמות.

הפתיע אותי שלא היה בי טיפת חשש לגבי מה שאני עושה, או מה שאני הולך לעשות. הייתי מסור לתהליך בצורה מוחלטת, ומה שיהיה יהיה. חשבתי על זה שאני צריך לדבר עם 15 בחורות בשעה אחת, ולא היה לי ספק שזה אפשרי, הרי כמה זמן לוקח לבחורה לדחות אותי? תוך 10 דקות אני יכול לסיים 15 בחורות. כמות התובנות שהיו לי בלילה אחד, פשוט מדהים..

אז ישבנו בצמדים, ועצרתי זוג בנות, ופתחתי בשיחה. אחת עצרה, נעמדה, ענתה, והשיחה זרמה, ואחרי בערך דקה, הבנתי שהן עדיין פה וכל הפחד הציף אותי. מה אני אומר עכשיו לעזאזל? אז ניסיתי איכשהו עוד לזרום בשיחה, הפרטנר שלי גם נכנס לשיחה. השיחה היתה קלילה, אבל די חסרת מטרה, כלומר סתם מעין גישוש באפילה. אז אחרי כמה דק' אמרתי לה תודה ושיהיה לה אחלה ערב.. ונפרדו דרכנו.

עכשיו כבר הייתי מלא ביטחון, אמרתי שגם אם אני לא אספיק 15 בנות, זה לא משנה, גם אם אני אדבר עם אחת שאני רוצה במשך שעה, הרי זה משובח! אז עצרתי מישהי שרכבה על אופניים, היא עצרה, היא היתה מדליקה ברמות, והתחלתי לנהל איתה את השיחה, אחרי בערך דקה, שאלתי אותה "איך קוראים לך?", איך שאמרתי את זה, היא כבר עשתה חצי סיבוב כדי להמשיך הלאה. ותומר זרק לי מהצד "איך קוראים לך? זו שאלה!" והרי אני צריך להפסיק לדבר בשאלות. נזכרתי שראיתי אותו אומר לבחורה "אל תגידי לי.. אסנת?"

האמת שבשלב הזה ירד לי קצת הביטחון, יכול להיות בגלל שהיא עזבה, יכול להיות בגלל ההערה, ויש מצב שפשוט הבנתי: זה שאני מבין בתאוריה לא מביא אותי לשלמות בביצוע. אז הבאות שניסיתי לעצור לא ממש זרמו איתי, אבל לא הפסקתי לנסות. גם אלו שכן זרמו איתי כבר לא עניינו אותי כל כך, ויכול להיות שזה מה שגרם לאחת מהן לעמוד במרחק 2 מטר ממני ופשוט לחכות שאני אגש אליה שוב.

לפרטנר שלי גם הלך לא רע. אין ספק שהוא יכול הרבה יותר טוב, לפי דעתי הוא לא היה מסור מספיק לתהליך, כל הסקפטיות לא באה טוב תוך כדי, אפשר לפני, אפשר אחרי, אבל תוך כדי סקפטיות פשוט הורגת את התהליך.

קרוב לסוף התרגול, הפרטנר שלי עצר מישהי, ופתחנו איתה בשיחה, והשיחה זרמה יותר בכיוון שלי, ואפילו הגענו לשלב שדיברנו על מתי ניפגש פעם הבאה.. ואז תומר שוב בא לעזרתי וכדי להגיד לי שוואלה, מסתיים התרגול, וזרק לה כמה הערות כדי להעלות את הערך שלי בעיניה. כשבאתי לרשום את הטלפון שלה!? היא שאלה אם אפשר לצאת איתו במקום איתי. הרגשתי די מושפל בעניין הזה, לא הוצאתי את זה החוצה, די זרמתי אם זה כאילו זו היתה בדיחה, בסוף כן לקחתי את הטלפון שלה, אבל לא יודע אם אני מתכוון להתקשר.

לסיכומו של ערב, עשיתי שטויות ברחובות תל אביב, ניגשתי לקרוב ל30 בחורות, עם בערך 75% התחילה שיחה. למדתי איך אפשר להפוך פתיח לשיחה זורמת יותר. הפתיח טוב בדיוק בשביל איך שהוא נקרא, לפתוח, בסופו של דבר, אני רוצה לדבר על מה שמעניין אותי, ולא על חטיפים.
אני ממליץ בחום לכל אחד לנסות להיכנס ללילה הלבן הבא ב1 ביולי 2010.

עוד טיפ קטן שקלטתי במהלך הערב:
שאני מציג את עצמי בפני בחורה, להגיש את היד מלמטה, והיא ברוב המקרים תתן כיף מלמלה, זו הזמנות לרדת עליה קצת וללמד אותה איך צריך ללחוץ יד, שהיא תגיש את היד שלה על היד שלי ואז להשים את היד השניה שלי על היד שלה. כלומר ליצור מצב שהידיים שלי עוטפות את היד שלה. כמובן תוך כדי מבט עיניים שמשדר "אני יכול לספק לך את הביטחון הזה תמיד".

שלכם,
ד.


פגישה ראשונה - משאירים את העבר למטה וממריאים

טוב, האמת שמתחשק לי להתחיל דווקא מהשיעורי בית שיש לי עד לפגישה הבאה, אבל נדחה את זה לסוף הפוסט..

אז פעם רצו לעשות עליי סרט, לתעד אותי לומד את אומנויות החיזור. אפילו יצא מיום צילומים מתיש פיילוט של 3 דקות! אבל עקב כל מיני בעיות לוגיסטיות, זה לא יצא לפועל. כמובן שיכול להיות שפשוט לא היה להם את הלב לאמר לי "אתה פשוט לא עובר מסך!".

אבל אחרי כל הסרטים שהאכיל אותי הסרט שבסוף לא יצא לפועל, החלטתי שוואלה, גם ככה לא ממש נכנסתי לזה בשביל הסרט, אז למה לוותר על החוויה אם אין סרט? ואכן התחלתי ללמוד היום את רזי האינטרקציה עם בנות המין היפה.

איך אני מסתכל על בחורות ואיך צריך להסתכל עליהן (או אליהן)?
אני חושב שאני מפחד מבחורות - שנים של נסיון רע למדו אותי לא להסתכל בכלל. אם היא מעוניינת, היא כבר איכשהו תגיע אליי, שתתאמץ! אני סבלתי מספיק מחברות שלה. אבל וואלה, התוצאות לא בדיוק מספקות.. היו כמה הצלחות בעבר, אבל לא ברמה מספקת. אני למעשה סוג של מתפשר על מה שאני מכיר - זה עובד, זה נחמד, זה בינוני!
אז איך כן לעשות את זה ? שוב, כרגע זה רק בתאוריה, יש לי עכשיו את שארית חיי להעביר את זה לפרקטיקה. בנות בסך הכל לא דורשות הרבה - קצת עניין, ורצוי כזה שמעבר לתחום המיני. מבט שלא רק מפנטז מה הייתי עושה לה אם היינו כאן לבד, אלא מבט שחושב "מה עובר לה בראש לעאזל?", "מה היא עושה עכשיו?", "מאיפה היא באה עכשיו?" ושאלות שמשדרות - אני רוצה להכיר אותך, ולא רק לזיין אותך.

אז היום הראשון היה ברובו תאוריה, הבדלים בין שאלות להצהרות, איך לגשת לנתח מצב במציאות בהווה. אחד הדברים ששמתי לב אליו, היא שאין לי בעיה בפרקטיקה, אני מיומן בלהבין מצב, אבל קשה לי יותר להביא את הדברים בצורה אנושית. כשאני מנתח מצב, אני עושה זאת בצורה "כאילו" מתנצלת על זה שאני אומר משהו בכלל - וזה יוצא ונשמע מאד חלש.. אז יש לי עשרה ימים לעבוד על העניין. wish me luck!

בסוף השיעור קיבלתי מעין בונוס - טיול של 5 דקות ברחובות תל אביב וראיתי שיחות עם 7 בנות שונות - ועדיין אני חושב, איך?! הבחור פשוט קורא אותן, מבין אותן ומתקשר איתן ברמה אחרת לגמרי.

יש לי גם שיעורי בית לקרוא שני ספרים וגם לראות סרט. בכנות לאמר, הסרט משעמם ברמות. לקח לי 3 שעות לראות אותו בגלל כל ההפסקות שעשיתי. אבל אין ספק שמלמד משהו לגבי יחס לנשים. הספר מעניין! מלמד המון דברים קטנים שכנראה בנות שמות לב אליהם הרבה יותר. עדיין לא סיימתי, אבל אני אעדכן פה.


עוד משימה נחמדה שאני ממליץ לכל אחד לאמץ: לשדר אנרגיה טובה לעולם! ואיך עושים את זה? הכי פשוט שיש - משימת המילה הטובה: להגיד לכל אדם שמתאפשר מילה (אחת) טובה..
רואים מישהו לומד - אמרו בהצלחה!
רואים מישהי מתעטש - אמרו לבריאות.
רואים מישהי שמסתובבת עם שקית קניות - תתחדשי.
מישהו שכרגע הלך לו ממש סבבה עם מישהי - סחטיין עליך!
מישהו מרים כוסית - לחיים!

מה משותף לכל האנשים שהצליחו בחיים?
כולם ניסחו בצורה ברורה, מדידה על ידי כמות וזמן, את המטרה אותה הם רוצים להשיג - וכך אני מתכוון לעשות בפוסט הבא שלי.

מקווה שתזרמו איתי לשאר הבלוג..

שלכם,
ד.