ויברטור שעושה אותך חכם

לא יודע כמה זה אמיתי או לא - אבל אני מוכן להשקיע את הכסף...

לא בשביל הסיפוק המיני - בשביל להיות חכם יותר :)

החשיבות של תחביבים

בוא נודה לרגע בעובדה ערטילאית שמרחפת לה באויר: לחפש זוגיות זה סוג של עבודה. משקיעים בזה זמן מאד רציני, יש חדשנות מטורפת בתחום שדורשת למידה והתנסות, מדברים על זה עם אנשים אחרים בתחום העיסוק (רווקים ורווקות) וחולקים ממצאים. אפילו יש מעין קטגוריות התמקצעות בתחום: ׳אני מחפש באינטרנט׳, ׳אני יוצא לבארים/פאבים׳, ׳אני מתחיל עם בחורות בבתי קפה׳, וכו׳.. וכל זה בלי להתחיל להיכנס לתחום החיזור/פיתוי שהוא עצמו מקור עבודה ללא מעט אנשים.

מצאתי לנכון שאם פעם שינוי סטטוס בפייסבוק היה הסמל החברתי להיותי במערכת יחסים - כיום המצב הוא שונה.. אני לא שיניתי ולא מעוניין לשנות סטטוס בפייסבוק. אבל מחקתי את כל אפליקציות חיפוש בת זוג בסמארט-פון. אני לא משקיע בלחפש זוגיות יותר. אני כבר לא מדבר עם בנות בצורה פלרטטנית כמו פעם - היום אני מדבר איתן בצורה עניינית יותר, כמו שאני מדבר לגברים, ואם מדובר בבחורות בזוגיות - אז אפילו אני צוחק איתן על להשיג בחורים. אני מסתובב פחות ופחות עם רווקים ורווקות...

נוצר חלל! לא חשבתי מעולם כמה זמן אני משקיע בלמצוא בת זוג, אבל מסתבר שדי הרבה.. עכשיו שהחלל הזה נוצר, פתאום אני מבין שכנראה השקעתי בעניין יותר זמן מכל עיסוק אחר שלי! ויש לי די הרבה עיסוקים. ברור מאליו שהזוגיות לא יכולה למלא את כל החלל שנוצר כי אז היינו ממצים אותה די מהר - אז מה אפשר לעשות עם כל הזמן הזה?

ניסיתי לחזור לעבר, ללמוד ממערכות יחסים שהיו לי... עם אורנה העיסוק העיקרי שלי היה העבודה שלי - שלמעשה דאגה למלא כל חלל זמן שהיה לי. עם אנט למעשה החלל שנוצר גרר את הפרידה בינינו. הייתי מובטל לקראת התחלה של עבודה חדשה אז לא הייתי במצב ׳חיפוש עבודה׳, סיימתי את לימודי התואר השני, איכשהו פעילות גופנית לא היתה בסדר העדיפויות.. בעצם לא עשיתי כלום! הייתי במצב המתנה, בעוד שהיא היתה בתקופה די סוערת בחיים - לא פלא שנפרדנו! עם אורטל (הבחנתי בדפוס שאני יוצא בעיקר עם בחורות ששמן מתחיל בא׳) למעשה הייתי בסוג של מרדף תמידי להשיג אותה.

אז התחלתי לייצר מדדים למה אני עושה בפנאי:

• כמה שעות ביום אני מבלה מחוץ לבית? 
• עם כמה חברים אני בקשר בשבוע?
• כמה אנשים חדשים אני מכיר בשבוע?
• כמה פעילויות בשבוע אני עושה לבד למרות שאנחנו יכולים להיות יחד?

המדדים האלו עוזרים לי לשמר חיים עצמאים בתוך קשר. הבחנתי שהחינוך שלי מהמשפחה נוגד את עניין העצמאיות בקשר ובעצם מעלה את מערכת היחסים על נס. השבוע נתקלתי בכתבה מעניינת בעניין התחביבים על החשיבות של ניצול פנאי נכון.

בעצם יש לי כל הרבה כישורים שצברתי במהלך השנים שאני יכול לארגן לעצמי חודשים של עשייה בלי להשתעמם, אז למה שאני במערכת יחסים פתאום כל הכישורים האלו מוזנחים והופכים למשניים? הכנתי לעצמי רשימה של דברים שאני צריך להשקיע בהם והייתי רוצה להשיג אותם במהלך השנה הקרובה במהלך מערכת היחסים, חלקם עם בת זוגי וחלקם בלעדיה... מקווה שאגיע ליעדים..

גברים זולים

טוב, קשה קצת לכתוב לאחרונה על חיי רווקות כי אני במערכת יחסים די אינטנסיבית... אבל במקום אני אכתוב על פ'יית וחיי הרווקות שלה. פ'יית התגרשה לאחר 10 שנות נישואים, כאשר במהלך השנתיים האחרונות לנישואים המושג 'באושר ועושר' היה מוגבל לאגדות בלבד. כעת היא אם חד-הורית לילד בן ארבע מקסים ופרפרית לא קטנה.

המשיכה לגרושות

גרושות נהנות יותר.. אין ספק שגרושות באופן כללי אטרקטיביות יותר לסקס. הן לא נותנות משקל רגשי עודף לסקס כי הן מתורגלות בכך שערכו מוגבל (אחרי שנות הנישואים וגירושים), הן מחפשות סקס מתוך הרגל - ובסה"כ מהוות מטרה נוחה. שיצאתי עם אורנה היא אמרה לי בצורה פשוטה בתחילת הקשר: "אתה יכול לשכב עם אחרות, איתי אתה תשכב רק שנהיה בקשר אמיתי". שאלתי אותה אם המצב נכון לגביה והיא ענתה: "לא עניינך כל עוד אנחנו לא בקשר אמיתי". כל הסיטואציה הזו גרמה לי לחשוב בזמנו למה?

היא רוצה לשכב איתי, ואפילו להפוך את זה להרגל - שהרי זה חלק מ'קשר אמיתי'. אבל היא לא מוכנה לשכב איתי כאן ועכשיו, ואפילו מוכנה שאשכב עם אחרות.. היא בעצם שידרגה את הסטטוס של סקס איתה - בניגוד לבחורות אחרות, היא הישג ולא עוד כיבוש רגיל. עד היום איני יודע אם היא שכבה עם אחרים בתחילת הקשר שלנו אבל אני ללא ספק נרגעתי ממסע הכיבושים שהייתי בו עד לאותה נקודה.

על התנהלותה של פ'יית...

פ'יית נולדה מחדש אחרי גירושים, וכמו אחרי שהיתה בכלא במשך שנים - היא ברוח התנסות.. זורמת :) לא ממש מצליחה להבחין בין טוב ורע מבחינת גברים ופשוט מגיבה אוטומטית. ישנם גברים שמריחים התנהלות כזו ונמשכים לזה - גברים זולים בעיקר - כאלו שלא ממש רוצים להשקיע בקשר, או שאולי הם כבר בקשר אבל דועך - גברים כאלו רואים בפ'יית מטרה נוחה. היא תנסה כמיטב יכולתה לרצות אותם והם יעלו על נס את הדבר האחד שבו היא לא מרצה אותם.

אם ניקח דוגמה למקרה: איתי. כבר הזכרתי את הבחור פה בעבר. למרות הצהרותיו, איתי רוצה את פ'יית, הוא אפילו מדי פעם עושה מהלכים שמראים שהוא רוצה אותה. היא מבחינתה לפחות בהצהרות אינה מעוניינת בו - אבל בפועל.. כל הסביבה שלהם חוץ מהם חושבים שהם זוג. זוג מקרתע ולא מתפקד - אבל זוג.. כמעט כמו הזוגיות עם בעלה לשעבר, גם איתי לא מתלהב מלהיות עם הילד שלה. כמו עם בעלה לשעבר, גם עבור איתי היא מתרצת.

איתי זו דוגמה שרצה לאורך זמן, פ'יית למעשה עיצבה את הזוגיות איתו להיות מה שהיא מכירה בתור זוגיות בעשר השנים בהן היתה נשואה. אבל אם ניקח גברים זולים אחרים.. לפני כשנה, פ'יית הכירה 'סופר' שכתב סיפורי סקס, היא מאד התרגשה מהם ואפילו התקשרה לספר לי שהיא נפגשת איתו - וגם ביקשה שאוודא שהיא בסדר. כלומר היא ידעה שמשהו לא בסדר במה שהיא עושה והיא עשתה את זה בכל זאת. לפני כמה ימים היא סיפרה לי על בחור אחר שכותב סיפורי זימה, רק שהפעם הוא החליף את השם של הבחורה בסיפור לשם שלה - וזה מבחינתה עבר את הגבול, הקש ששבר את גב הגמל... ?!?@

פ'יית טוענת שהיא לא רוצה שיחשבו עליה כבחורה זולה לסקס בלבד, אבל למעשה מנפנפת כל אחד שלא חושב עליה בצורה הזו בקובלנות של "הוא לא גברי מספיק", "הוא לא יוזם", וכו' וכו'. כלומר היא מנציחה את המודל של גבר אמיתי מתייחס חרא לבחורה.

עתידה של פ'יית

אני מניח שבשלב מסוים פ'יית תתעשת, היא כבר מתחילה להשתפר בבחירה של הבחורים שלה - זה גורר קצת חוסר הבנה מהצד שלה אבל בניגוד לפעם, היא לא נוטשת בגלל מצב לא מוכר אלא זורמת.. בינתיים אני נהנה לשמוע על סיפורי התיכון בגיל 30+ שהיא מספרת ומופתע כל פעם מחדש כמה בחורות הן עם מוזר.

מסר לפ'יית שקוראת את זה:

קנאה צריכה הזנה כדי להתקיים

קנאה היא לא דבר פשוט.. יש כל כך הרבה סוגים של קנאה.. קנאה בהישגים של אחרים, קנאה בתכונות של אחרים, ויש כמובן את הקנאה לאדם אחר. המשותף לכל אלו הוא שכדי לקנא ולהמשיך לקנא צריך לשמוע עוד על מושא הקנאה.

קנאה היא רגש מעייף, אולי מדי, היא רגש שדורש הזנה מתמדת של מידע, ורצוי שיהיה עם הרבה פרטים, ותיאורים.. ואולי עדיף שזה יבוא בתמונות! כי תמונה שווה אלף מילים :)

הנה הרצאה מעניינת שמסבירה קצת על קנאה...