זו סדרת פוסטים קצת יותר אישיים על בעיה שאני חווה שקשורה לתחום החיזור, אבל בעקיפין.
לאחרונה אני מבלה לא מעט עם עינת - לבקשתה, מעתה והילך תיקרא פ'יית על שם פ'יית מקליפורניקשיין שאגב דומה לה. ואני סובל מרגרסיות למיניהן בכל נושא החיזור. שאני איתה אני מופנם, אני מפחד (שלא לאמר מבוהל), חושב מה נכון לאמר ומה לא, מהרהר במראה שלי יותר מדי, ומטיל ספק ברוב היכולות שלי. בקיצור, שאני איתה אני כמו שהייתי איתה לפני עשר שנים - לפני כל התהליך המדהים שעשיתי.
המרגיז בעניין הוא שאין לי שום זכות להטיל עליה או על מישהו את האשמה! היא מקבלת אותי, מקשיבה לי, מכבדת אותי ומאפשרת לי להיות מי שאני רוצה. החברים שלה (שלה?! לא שלנו?!) אפילו דוחפים אותי לסיטואציות שיגבירו את הביטחון שלי. אז מה לעזאזל עוד אני יכול לרצות? אני מקבל את כל המקום שאני יכול לרצות ועדיין אני תקוע בדמות הזו של ד' הקטן מאשדוד.. זו אשמתי!
אם נשווה - שאני לא איתה.. כשאני עם אריק, עם יאן, בחו"ל, או כמעט בכל מסגרת אחרת - אני כוכב! רק לפני כמה ימים חגגנו יומהולדת לחברה טובה בטיפסי והרגשתי שהעולם לרגליי. לא היו לי הצלחות מטורפות, אבל היו נסיונות שכל אחד מהם שווה פוסט בפני עצמו. התעליתי על עצמי מבחינת יצירתיות. אבל שאני עם פ'יית... אני לא ניגש לאף אחת - אני מנסה לשחזר מה שעובר לי בראש, וזה אבסורד לחלוטין: היא צופה בי ואח"כ תיתן לי ציון וגם תדאג להתבדח על זה עם כולם. מעניין אותה בכלל מה אני עושה?! היא במקום של לשפוט מה אני עושה או לא עושה? איכשהו דרכה כל העבר תוקף אותי - אני רואה בחורה אחת בעיניי ובמחשבות שלי יש קבוצה שלמה של אנשים ששופטים כל מהלך שלי.
תוך כדי כתיבת הפוסט יצאנו מספר פעמים עם קבוצת הבקיוסק (חברים שלנו). ניסיתי לפתח תכנית להתמודד עם המצב הנוכחי. קודם כל יצאתי מנקודת הנחה שבדיעבד לא חושב שהיא בריאה כל כך: אני מזיין את השכל! בסופו של דבר - הכל בראש שלי, היא מאפשרת, החברים שלנו מאפשרים, הסביבה החדשה הזו היא מעין אתגר חדש במצב שאני חלוד מעט וואללה - אני כל כך תופס מעצמי בעל יכולת שינוי וצמיחה - הגיע הזמן להתמודד עם האתגר.
המרגיז בעניין הוא שאין לי שום זכות להטיל עליה או על מישהו את האשמה! היא מקבלת אותי, מקשיבה לי, מכבדת אותי ומאפשרת לי להיות מי שאני רוצה. החברים שלה (שלה?! לא שלנו?!) אפילו דוחפים אותי לסיטואציות שיגבירו את הביטחון שלי. אז מה לעזאזל עוד אני יכול לרצות? אני מקבל את כל המקום שאני יכול לרצות ועדיין אני תקוע בדמות הזו של ד' הקטן מאשדוד.. זו אשמתי!
אם נשווה - שאני לא איתה.. כשאני עם אריק, עם יאן, בחו"ל, או כמעט בכל מסגרת אחרת - אני כוכב! רק לפני כמה ימים חגגנו יומהולדת לחברה טובה בטיפסי והרגשתי שהעולם לרגליי. לא היו לי הצלחות מטורפות, אבל היו נסיונות שכל אחד מהם שווה פוסט בפני עצמו. התעליתי על עצמי מבחינת יצירתיות. אבל שאני עם פ'יית... אני לא ניגש לאף אחת - אני מנסה לשחזר מה שעובר לי בראש, וזה אבסורד לחלוטין: היא צופה בי ואח"כ תיתן לי ציון וגם תדאג להתבדח על זה עם כולם. מעניין אותה בכלל מה אני עושה?! היא במקום של לשפוט מה אני עושה או לא עושה? איכשהו דרכה כל העבר תוקף אותי - אני רואה בחורה אחת בעיניי ובמחשבות שלי יש קבוצה שלמה של אנשים ששופטים כל מהלך שלי.
תוך כדי כתיבת הפוסט יצאנו מספר פעמים עם קבוצת הבקיוסק (חברים שלנו). ניסיתי לפתח תכנית להתמודד עם המצב הנוכחי. קודם כל יצאתי מנקודת הנחה שבדיעבד לא חושב שהיא בריאה כל כך: אני מזיין את השכל! בסופו של דבר - הכל בראש שלי, היא מאפשרת, החברים שלנו מאפשרים, הסביבה החדשה הזו היא מעין אתגר חדש במצב שאני חלוד מעט וואללה - אני כל כך תופס מעצמי בעל יכולת שינוי וצמיחה - הגיע הזמן להתמודד עם האתגר.
שישי קטלני בטיפסי
יצאנו לטיפסי.. הייתי שם רק לפני כמה ימים והיה לי ממש נחמד. בטיפסי הציגו לי עוד הרבה אנשים חדשים והיה נחמד. הגעתי למסקנה שאני חייב ללמוד לחייך יותר, גם אם זה מזויף - זו התרבות בארצנו. אני לא אוהב את זה, אני לא מתחבר לזה - אבל צריך לכבד את המקום בו אני נמצא.
יש לי נטייה לגונן על פ'יית. גם שדיברתי עם מישהי בבאר, הסתכלתי יותר עליה שהיא בסדר. לא שבאמת הייתי במצב רוח להתחיל עם מישהי - אבל הסתכלתי לראות שהיא נמצאת עם מישהו שהיא רוצה להיות איתו. מה גם שנחמד לחקור את המהלכים השונים שאנשים משתמשים בהם עליה! אני יודע מה עובר לה בראש אז נחמד לראות איך היא מגיבה פיזית לכל מהלך של מישהו ואיך היא מנתחת את זה לאחר מכן (רמז: יש הבדל!)
רונן, אחד מהחברה, שאל אותי למה אנחנו לא ביחד.. חייכתי לשם שינוי! הסברתי לו את הסיטואציה.. אכן - אני לא מאמין בידידות בין גבר לאשה ללא מתח מיני, אבל כמו בכל דבר, גם פה יש יוצאי דופן, אני חושב שמה שיכול לאפשר ידידות כזו היא היכרות מילדות (כלומר הבסיס של הראשוני של הקשר הוא לא מיני). אבל הסברתי לו שחשוב לי שיהיה לה טוב וחשוב לי לשמור אותה בחיי. היא מהווה עבורי מעין קפסולת זמן שאני מאד אמביוולנטי לגביה.
דורון הנוגע, איתי הפרפר וד' הנעלם
דורון, אחד מהחברה בטיפסי, בחור נחמד מאד, נדלק על פ'יית. הבחור מלא אנרגיה וחייכן תמידי (בדיוק ההיפך ממני) אבל לא בדיוק קולע לטעם שלה חיצונית - אבל האנרגיה שהוא מפזר עושה את שלה וקשה לא להישבות.. רק שהוא מקדם מגע יותר מדי! ניסיתי לחשוב האם זה קשור לעובדה שיצאתי עם דתייה לאחרונה ובאמת נעשתי הרבה יותר מודע למגע, כלומר הסטנדרטים שלי השתנו, או שמדובר באמת בקידום מגע מוגזם שלו. שאלתי את פ'יית והיא אישרה: הוא מגזים בנגיעות שלו
היה מוזר לחשוב על זה ככה: דורון מנסה למזמז את פ'יית, פ'יית מעוניינת באיתי, איתי פרפר חופשי שרוקד על כמה חתונות במקביל. איפה אני ממוקם בתוך כל זה? יצאתי לעשן סיגריה. אני לא בנוי לסביבה הזו - החוזקה שלי היא היכולת להקשיב, לדבר, לנתח --- בפעמים הבודדות שהצלחתי עם בחורות במועדונים, זה היה בעיקר בחו"ל, שם אין לי בעיה לעשות שטויות.
בחלק הבא --- מסיבת בריכה, פריצת דרך וקרע במכנס.
