על גיבורים חסרי מעצורים

במהלך הסיועים שלי בסדנאות הכרתי את אנט. היא, כמו כל האנשים שסייעתי איתם, מכירה את הבלוג ולכן הפוסט עליה יהיה יותר מצונצר מבדרך כלל. אנט בחורה ... רגילה - מה שהופך אותה לדי מיוחדת בעולם שלי! לא נראה שיש לה שאיפות מרחיקות לכת. היא משוחררת מכבלי האמביציות ויודעת להיות שלווה.. שלווה עצמית. מוזר שאני בדיוק הפוך מכך - שלו תמידית בכל סיטואציה למעט כאשר אני עם עצמי, אז האמביציות מתחילות לכבול אותי.

שהכרתי את אנט היה לה חבר, אז לא פעלתי בנידון. מה גם שהייתי כל כך עמוס בדברים אחרים שבמידה מסוימת אפילו שמחתי שיש לה חבר. גם הייתי די בטוח שזה לא ימשך ביניהם - פשוט היא לא דיברה כמו מישהי בזוגיות.. מפלרטטת עם בחורים, מסתכלת על בחורים.. הבחורה הזו לא מסופקת ממה שיש לה בבית!

כמה לא מפתיע! היא נפרדה מהחבר, והגיע הזמן להיכנס לתמונה...למדתי עליה במהלך הדרך שהיא מובטלת, ואיכשהו ממלאת את הזמן בהקמת עסק וסיועים בסדנאות. תוך כדי השוותי לעצמי.. שהרי גם הייתי מובטל תקופה לא מבוטלת. איך פ׳יית קראה לי: ״מובטל עסוק יותר מכל שכיר״ - שהייתי מובטל ישנתי פחות מאשר שהייתי שכיר, והנה אנט, רגועה, שלווה.. יודעת שאיכשהו הכל יסתדר - מסוגלת לישון שעות על גבי שעות ולא מודאגת מה ילד יום.

הסברתי לה שכל השמות בבלוג מזויפים אבל יש לי מעין שיטה כדי לזכור על מי כתבתי מה.. ובחרנו עבורה את השם אנט - שהזכיר לי נשכחות מהמודל לחיקוי שלי..

סבסטיאן דה ולמונט

בתור ילד חנון, נטול חברים וחברות, אבל סוג של עילוי מבחינה שכלית.. יצא לי לשחק הרבה.. משחקי אסטרטגיה במחשב ואז משחקי אסטרטגיה באנשים. שראיתי את הסרט הזה בפעם הראשונה הבנתי בעצם מה שלושת המדדים שאני מודד את עצמי לפיהם: יופי, עושר, ובינה.

הבנתי שאני רחוק מאד בכל המדדים מהיכן שאני רוצה להיות - למרות שכילד, יכול להיות שלא הייתי צריך לחשוב ככה. כל החיים שלי בעצם מהווים מרדף אחרי שלושת המדדים האלו - ואף פעם לא יהיה לי מספיק מהם.

הסרט מבוסס על הספר Les liaisons dangerous שעשו ממנו עשרות סרטים.. הגרסה היותר נאמנה למקור היא עם הרבה כוכבים בצעירותם נקראת בשם דומה. כמובן שקראתי את הספר, באנגלית ובצרפתית, והבנתי כמה מורכב הסיפור מאחורי הדמויות..

סבסטיאן, הדוכס ולמונט, השיג את שלושת הגורמים שעבדתי לפיהם והשתעמם מחייו. עד שאנט (מאדאם דה טרובל) נכנסה לחייו ובעצם הוכיחה לו בהתחלה שגורמים אלו אינם מספיקים כדי להשיג אותה. כיוון שלא הכיר דברים אחרים - הוא בעצם העצים את עצמו עד שהצליח להשיג אותה. בסוף... השאיפות הרגו אותו.. פואטי ונכון תמיד.

ביומהולדת שלי חגגתי הישגים מאד ייחודיים לשנה שעברה עליי. ההצלחות שלי השנה הן עמומות מעט לרוב האנשים. רוב האנשים לא מבינים כמה קשה להקים עסק וקשה להם להבין את ההצלחה בכך.. רוב האנשים לא לוקחים את הרעיונות שלהם לכדי יישום ומהמעטים שכן מיישמים - אחוז המצליחים נמוך עוד יותר. אנט לא האדם הנכון לחגוג איתו את ההצלחות האלו עבורי! אז הסטתי את השיחה עליה..

היא סיפרה לי על אירוע מכונן שעבר עליה. ואני הקשבתי, הייתי שם, מפוקס לחלוטין, מהופנט קצת מהחוויה שהשלכתי מעט עליי.. ניסיתי לרגע לחשוב על האירוע לגביי והבנתי שהייתי מגיב אחרת לחלוטין ממנה. אני יודע - אי אפשר לדעת באמת עד שלא התנסיתי.. אבל אני כן מכיר את המנועים שלי - אז יש לי אינטואיציה חלקית לגבי מה היו התגובות שלי.

היה נחמד בסך הכל כל עוד זה נמשך.. באופן לא מפתיע היא סיימה את הקשר - ניסיתי לחשוב לרגע אם גרמתי לה לסיים אותו, ההשפעה הסביבתית גרמה לה לסיים אותו או שהיא היתה עושה את זה בכל מקרה.. בכל מקרה - חשבתי שהולם שנראה את הסרט שעליו מבוסס השם שהיא קיבלה.. אנט ארגרוב - הגרסה לנוער של גברת טרובל. חשבתי כמה מצחיק זה שבגרסה האמריקאית תמיד יש סוף טוב.. תמיד הטוב מנצח, לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד מנצח! בגרסה האירופאית - איכשהו כולם מפסידים.. חלק מתים, והחיים היו מעדיפים למות!

כמילות השיר.. every me and every you..

ושוב התקופה הזו..

דצמבר אצלי הוא מעין חודש של תחיה מחדש. אני מבטל את כל הדברים שאיני רוצה בחיי, לפעמים גם במחיר של לבטל דברים שאולי אני מעוניין בחלקם - לדוגמה ניתקתי קשרים שהיו בסה״כ די מוצלחים בגלל שלא עברו אצלי קריטריון מסוים. השנה הזו תירשם כשנת ההכלה העצמית עבורי. קיבלתי את היכולת להכיל את עצמי ללא עזרה חיצונית. להבין שאני מוצלח בלי סמלים חיצוניים. ולהתפתח פיזית, מקצועית וזוגית בלי מסגרת שתדחוף אותי.

אז מה קורה השנה בדצמבר? האמת שאני לא רואה דבר אחד שנותר מדצמבר הקודם. עברתי דירה, החלפתי רכב, החלפתי חברים כמעט לחלוטין, החלפתי קריירה, ופתחתי עסק משלי, ולגבי מערכות יחסים..

שנת 2013 תירשם בתור השנה בה מיציתי סופית. אני שלם עם עצמי שאני אומר ׳מאסתי!׳ - הגיע הזמן למצוא את האחת ולא את האלף. כן - אפשר להימשך לאחרות, אפשר אפילו לפלרטט עם אחרות, כל עוד זה לא עוצר אותי מהחיפוש של האחת.

הבחורות בחיי (הידידות שלי)

במהלך השנה ניתקתי את כל ׳הידידות׳: עינב, ר׳, אורית ועוד.. עשיתי מעין ניתוח של מערכת היחסים שלי עם כל אחת והשורה התחתונה: אני לא בקשר זוגי איתן, ואני לא בקשר מיני איתן, ואני לא מפיק מהקשר תועלת אישית - אז מה הטעם בקשר? בחורות זקוקות לקטרזיס, לפורקן, לאינטרקציה עם עוד אנשים על מנת לקבל גירויים ואנלוגיות מבחוץ. את הגירויים שלי אני מקבל ממקומות אחרים ולא משיחות עם בחורות - אז חתכתי!

במהלך השנה חזרה לחיי פ׳יית - חברה טובה מימי התיכון. אני רואה בה כאחות. אני לא בקשר זוגי איתה (ולא אהיה). אני לא בקשר מיני איתה (ולא אהיה). אבל אני מפיק מהקשר המון תועלת. פתחנו עסק יחד! ואנחנו עוברים תהליך צמיחה משותף - הזוי ככל שיהיה. אני מניח שאמצא מישהי אני אאלץ להתמודד עם קנאה כלפי פ׳יית.

בכל הזדמנות שהחברות מהעבר ניסו לחזור לקשר קטעתי את הנסיון עוד לפני שבאמת התחיל. ר׳ עוד ניסתה בטובה לגשת לצד הרגשי שלי ולהודיע לי שאקסית שלי התארסה.בעוד שעניין האקסית כן נגע לליבי, חשבתי לרגע: ״לא דיברת איתי שלושה חודשים והדבר הראשון שמצאת לנכון להגיד זה ׳נו, אז איך ההרגשה שהאקסית שלך מתחתנת?׳?!@״ - מה נסגר איתך לעזאזל?

הבחורים בחיי

מדהים לראות שיש לי קבוצת קשרים עם גברים שמלווה אותי כבר שנים. הם לא שם על בסיס יומי או אפילו שבועי. אבל הם שם! תמיד מודעים לקיומי.. דואגים לשלומי. לאחרונה ניסיתי לפתח קשרים חדשים כאלו והגעתי למסקנה שאני לא ממש זקוק לזה. אני רווי בעשיה ואין לי מקום להכיל עוד חברים קרובים.

תחומים וכו'

השנה גם הגעתי לשיאים חדשים מבחינה גופנית. אני מודע למה אני מכניס לגוף ולמה אני עושה איתו יותר ויותר. למדתי להכיר אותו, להתבונן במדדים, ולתקן.. השנה הצלחתי לעשות מתח בפעם הראשונה בחיי, הצלחתי לבצע עמידת ראש ביוגה, הצלחתי להגיע למשקל הכי נמוך שלי בחיי הבוגרים, הצלחתי ללבוש בגדים במידה מדיום!

השנה גם השקעתי בעבודה התנדבותית די הרבה.. הפקתי אירועים, הדרכתי בסדנאות שונות.. קשה לי להצביע במדויק למה זה נותן סיפוק - כי זה לא תמיד מספק. זה יוצר תחושה של קהילתיות שנגרמה בזכותי, גם אם לזמן קצר - אני משער שמכאן נובע הסיפוק.

שקרים לבחורות

בעקבות פרשת אייל גולן.. החלטתי בעצם לחשוב על כל השקרים והשטויות שאמרתי במהלך השנים לבחורות, בין אם כדי לרצות אותן רגעית (כלומר להשתיק אותן) או כדי להשיג אותן (כלומר לדאוג שתהיה משיכה).. וואי, יש כל כך הרבה..

"אני כבר לא נהנה מכל הסטוצים האלה" --- האמת שזה חצי אמת, זה נכון.. פשוט לא נכון לרגע הסטוץ.. לימדו אותי להנות מהרגע :)

"איתך זה שונה" --- באמת, הdna שלך שונה משל כל הבחורות האחרות.

״נראה לי ששווה לבדוק אם נהיה זוג טוב״ --- לי אישית זה ברור שלא, אבל בוא נראה אם אצליח לשכנע אותך גם.

״אדבר איתך בהזדמנות״ --- בהזדמנות שארגיש ממש, אבל ממש גלמוד בעולמינו.

״מותק, לא חושב שאנחנו מתאימים״ --- רק בא לי עלייך בכל מובן..

״מי שמסננת אותי פעם אחת, אין לה סיכוי איתי יותר״ --- מסננת אותי עם מסננת הכוונה, כן?

״נראה לך? אני לא שוכב עם כל אחת״ --- אלא אם היא מביאה חברה ואז אני מוכן לשקול.

״חייב שיהיה לך גם אופי״ --- כי הרי בסקס האופי משחק תפקיד מהותי אחרי הדקה ה20.

״אני חושב עליך״ --- עכשיו שהתקשרת..

״שתדעי שבאף אחת לא השקעתי ככה״ --- היום.. אתמול השקעתי במישהי אחרת הרבה יותר.

״מלא זמן לא היתה לי אף אחת כמוך, את מיוחדת״ --- וואי, זה ממש שקר גס.

״אני אוהב אותך״ --- כרגע.. ברגע שאגמור אני אוהב ריצה בפארק.. ואח״כ גלישה באינטרנט..

״האקסית בכלל לא מעניינת אותי היום״ --- כרגע, כל מה שמעניין אותי זה להפשיט אותך.

״בוא נישאר חברים טובים?״ --- שלא מתראים ו/או מתקשרים מעבר לימי הולדת

״שמלה יפה״ --- מה לעזאזל חשבת לעצמך?!

״נראה לי מתאים לך לבן״ (לקוראים הפחות מפותחים שבינינו: רמז לשמלת חתונה) --- נראה לי יותר שסט של ויקטוריה סיקרט לבן יתאים לך!

והכי חשוב:

״אני אף פעם לא משקר״ --- אני מעוות את האמת לצרכיי! :)

אורגזמה וחצי

התחלתי עם מישהי שהייתי במשרד הפנים. בחורה נאה, חמודה, חיוך מקסים כזה של the girl next door. בסה״כ לא רע! לקחתי את הטלפון שלה ו... לא באמת עשיתי איתו משהו. אחרי כמעט שבוע התקשרתי - הייתי צריך להזכיר לה מי אני, ולמה לעזאזל לקח לי שבוע להתקשר אליה.. ״אל תשאלי, שבוע שלם אני חושב להתקשר אליך, אבל כל הזמן שניסיתי בדיוק התקשרו אליי, הייתי בפגישות, בקיצור, בשעה טובה הצלחתי סופסוף להשיג אותך.. אז מה קורה?״

היא בדיוק נסעה לצפון -

״טוב, אז נדבר שתחזרי מחר״ 

״מעולה, תתקשר?״

״כן.. אתקשר״

כמובן שלא התקשרתי - אני מקים חברה בימינו, נראה לך שיש לי זמן לעסוק בטלפונים? יום אחרי זה היא התקשרה אליי.

שיחה שניה בטל׳

״ד׳...״

״כן.. מי זו?״

״אורנית״

״אורנית?!״

״כן, דיברנו לפני יומיים..״

״הא, אורנית.. למה את מתקשרת ממספר אחר?״ - חשבתי ששמרתי את הטלפון שלה אבל הופיע לי מספר חדש.

״הא, כנראה שיש לך את המספר השני שלי..״

״טוב, אז מה המצב? מתי רואים אותך אורנית? בחיים לא עבר לי כל כך הרבה זמן מטלפון לדייט..״

״היום בערב?״

ניסיתי לחשב - יש לי מספיק עבודה ללילה לבן.. בכלל עוד לא סיימתי את הפגישות שלי.. אין לי שום סיכוי להיום.. מצד שני - השיחה איתה היתה אתנחתה במקום וכן רציתי לראות אותה - אז חשבתי לעצמי: שעה/שעתיים דייט ואז לילה לבן בעבודה.

״אני מסיים את הפגישות שלי בסביבות 21:00, אבוא לאסוף אותך לאחר מכן. שלחי לי כתובת.״

״טוב״

סיימתי את עיסוקיי ב20:00. התקשרתי אליה ואין תשובה! נו טוב - אפשר להמשיך לעבוד.
ואז קיבלתי ממנה שיחה ב21:30..

היא אמרה ״טוב, אני בקניות בסופר.. 22:00?״
״סגור, מה הכתובת?״
״xxxxx״

הגעתי אליה, וחיכיתי למטה.. כמה בנות אוהבות לגרום לגברים לחכות.. בינתיים עניתי למיילים מהאייפון. בשלב מסוים היא הגיעה והבנתי איזו טעות נוראית עשיתי - בעצם חזרתי ל׳מצב עבודה׳, הראש שלי התנהל ברמה של להגיב לבעיות ולבדוק האם הדרך נכונה. זה ממש לא המצב הנכון לדייט מוצלח.

אלכוהול, קלילות ונתגבר

״אז לאן הולכים?״ היא שאלה.. ואני חושב על המייל שלא הספקתי לשלוח.

״רמת החייל? לא הייתי שם כבר שבועיים..״

״הא.. מה קרה שלא היית שם שבועיים?״ - איזה דיבור של פסיכולוגית..

״הפסקתי לעבוד שם, וניצלתי כבר את השובר לקליי ספא שהיה לי, אז לא היתה לי סיבה טובה להגיע לשם״

היתה לנו שיחה קלילה ברכב.. הבחורה מדליקה, פסיכולוגית קלינית, כנראה ראתה עליי מעין כבדות והצליחה לאזן אותי בקלילות יתר שלה. ככל שהתקדמנו לתוך הדייט נעשתי קליל יותר.

הגענו לרמת החייל, היא רצתה לאכול משהו - הסברתי לה שלא אוכלים בשעה 23:00, ושעדיף שנשתה משהו.

היא הסכימה איתי וישבנו בבאר כי היה מבצע של אחד+אחד חינם... כמו ילדה בת 16, היא הזמינה אורגזמה.. זוכרים את הקוקטייל הזה מהילדות? אני שתיתי יין.

היא סיימה את הכוסית שלה תוך לגימה אחת, כנראה רצתה לבדוק אם המבצע בתוקף. בזמן שהכינו לה את השני ראיתי שהאלכוהול לא משפיע עליה טוב.. היא החלה לפלרטט איתי אבל ברמה מינית מדי לשלב הזה של הערב. זרמתי איתה, ושהגיעה הכוסית שלה לקחתי לה אותה בטענה שאני רוצה לטעום.

״אבל אתה נוהג, אסור לך לשתות הרבה״ היא אמרה.

״אני בסדר, ׳זה לא משפיע עליי החרא הזה!׳״  (ואני חשבתי שאני אלכוהוליסט)

״איפה אתה גר?״

״בתל אביב״ עניתי לה והרגשתי מטומטם, הרי מטרת השאלה הזו היא בעצם הכנה לתשובה בסגנון ״בואי נזוז, אני אראה לך״ או משהו דומה.. אבל לא רציתי סקס.. רציתי את הקלילות הזו שלה שאין לי בזמן האחרון..

״אני חושבת שאני שיכורה״

״וואלה? איך הגעת למסקנה הזו?״ וסימנתי לברמן שיביא חשבון.

יצאנו החוצה, הייתי צריך לעזור לה ללכת. אני גם לא הייתי במצב לנהוג כי בסה״כ עברה לה חצי שעה.. גם כן דייט.. הגענו אליה הביתה, היא רצתה שאעזור לה לעלות.. עזרתי לה.. היא רצתה שאשאר.. הסתכלתי בשעון, חשבתי על כמות העבודה שמחכה לי בבית, הבנתי שאני זקוק נואשות למשהו קליל.. נשארתי!

הבוקר שאחרי

בדרך כלל הבוקר שאחרי סטוץ הוא הימור.. שזה אצלי בבית אז התחושה מאד נוחה כי בסה״כ אני משתדל לתת הרגשה של ״את רצויה כל עוד את רוצה להיות רצויה״. שזה אצלה בבית - אף פעם לא הצלחתי לקלוע בדיוק לרצון של הבחורה בשאלה של ״האם אני רצוי פה? או שרצוי שאלך?״. שהרי מדובר בבחורות - מערכת קבלת החלטות חסרת כל הגיון! אז אם אני אלך, כמובן שיצאתי מניאק שבורח מהר מדי.. אם אני נשאר, אז אני מהנדבקים שלא יודעים לשחרר.. 

רציתי לשתות איתה קפה בבוקר, אבל לא ידעתי אם היא רוצה שאני אשאר לשתות איתה קפה. נשארתי, ואז היא אמרה: ״וואי, אני חייבת ללכת לעבודה״, ואני חייכתי.. לפתח נזכרתי כמה עבודה מחכה לי.

האם אני מכור לפורנו?

הלכתי לראות את הסרט דון ג'ון - לאלו שלא יצא להם לשמוע על הסרט.. מסופר על בחור מכור לפורנו - כל כך מכור, שלמרות שהוא מזיין את סקרלט ג'והנסון - הוא עדיין רואה פורנו אחרי כל סיבוב איתה! הטריילר:

הסרט הזה גרם לי לחשוב מתי פעם אחרונה שאוננתי בלי פורנו? מה בעצם התקופה הארוכה ביותר שלא צפיתי בפורנו? ו... אין לי תשובות! זה הצחיק והטריד אותי כאחד. אני לא רואה פורנו אחרי זיון עם בחורה - אבל lets face it - אני לא מזיין כל יום, ואני כן רואה פורנו בכל יום שאני לא מזיין! ניסיתי לייצר סטטיסטיקות בכרום לגבי האתרים הנצפים ביותר - pornhub בשלישיה הפותחת! מצבי לא טוב..

אולי אני לא מכור - אבל אני בבעיה! פורנו תפס נתח בחיים שלי שאני לא רוצה שהוא יתפוס. בזמנו הצלחתי להחזיק 40 יום בלי לאונן - אני חושב שלהחזיק 40 יום ללא פורנו צריך להיות משמעותית קל יותר. אז עיסוק חדש לי - לא לצפות בפורנו במשך 40 יום - ואתעד מדי פעם את ההתקדמות. תאריך התחלה 6 באוקטובר. תאריך סיום: 14 בנובמבר.

יום 2 - 7 באוקטובר - הבעיה אכן שם!

אכן הגעתי למסקנה שקשה לי לאונן בלי פורנו --- וקשה לי להירדם בלי לאונן. כלומר קשה לי להירדם בלי פורנו! בינתיים אני מחזיק מעמד - אבל אם העניין יגרום לי למחסור בשינה זו תהיה בעיה קשה עוד יותר.

יום 3 - 8 באוקטובר - dodging porn

שמתם לב כמה פורנו נגיש בימינו? אני חוסם פרסומות בדפדפן - ועדיין בכל אתר טורנט, ואפילו בYNET מופיעות בחורות חצי ערומות ברקע, שלחיצה עליהן כמה פעמים תוביל לאיזשהו אתר פורנו/סטוצים. יש מעין תאוריה שאומרת שאם תלחץ על הלינק הראשון בכל ערך בויקיפדיה תגיע בסוף לערך פילוסופיה. יכול להיות שאם תלחץ על תמונות של בחורות תגיע בסוף לאתר פורנו?!

יום 5 - 10 באוקטובר - אוננות ללא גירויים חיצוניים

טוב, אז אני מסוגל לאונן על דמיון! זה אפילו מרגיש טוב יותר. אני נזכר בבחורות ששכבתי איתן, בכל מיני דברים שעשיתי - ובמקום להרגיש ריקנות אחרי אוננות, אני מרגיש מלא. אתמול מצאתי את עצמי נהנה מאוננות ברמות כאלו שלא יכלתי להפסיק.

יום 7 - 12 באוקטובר - שבירה ראשונה

טוב, נשברתי היום.. שבת, שעמום, ואין כוח לצאת מהמיטה אחרי לילה מטורף. אין כוח לקרוא אקונומיסט או משהו אחר שאני בדרך כלל קורא באייפון. פשוט יש רצון להישאר במיטה -  אז pornhub באייפון. אני תוהה ביני ובין עצמי אם אני צריך לאפס את המונה..

יום 14 - 19 באוקטובר - סופ"ש בעייתי

אז הבחנתי בדפוס: מגיע סופ"ש, אני משועמם בבית, ואין תוכניות עבודה, וpornhub זמין! אז אני נכנס.. בודק מה קורה שם.. אני אכן מכור! פורנו זה מפיג השעמום שלי! אבל יש רצון גדול לשבור את ההתמכרות הזו - וזו התמכרות מהסוג הבעייתי ביותר.. כזו שלא חולקים אותה עם אחרים. יכול להיות שחצי מדיירי הבניין שלי חולקים את אותה בעיה ולעולם אני לא אדע..

התקנתי חוסם אתרים בראוטר שלי - כלומר מעתה pornhub ודומיו לא יהיו נגישים לי, לפחות לא בקלות. עכשיו כדי לראות פורנו אני אצטרך להיכנס להגדרות הראוטר שלי, עם סיסמה שאני לא זוכר בעל פה אז אצטרך לחפש אותה באחד מחשבונות האקדמיה שלי שבהם אני שומר את הסיסמאות שלי. אחרי שנכנסתי לראוטר - אצטרך לבטל את ההגדרה לחסימה ואז.. ורק אז אוכל לצפות בפורנו.

אם זה לא יפתור את הבעיה - אני אצטרך עזרה מבחוץ!

יום 17 - 22 באוקטובר - אין פורנו, יש יעילות

אני מפיק סיור בארכיטקטורה בתל אביב, מנהל עסק שעובר תהפוכות בשבוע האחרון ומחפש עבודה כשכיר.. וואללה - מוצא זמן לרוץ, ליוגה, להתאמן.. ברגע שאין פורנו החלל שנוצר מתמלא בעשייה הרבה יותר מועילה ועשירה.

31 באוקטובר - הפסקתי לספור ימים, והפסקתי גם לראות פורנו

אז... כל כך אהבתי את שיטת הגבלת הראוטר שעשיתי את זה בכל המחשבים עם תוכנה להגנת שימוש המחשב בפני ילדים.. רק שאני הילד של עצמי. מה גם שאני מקבל דיווח יומי, שבועי וחודשי על אילו תוכנות אני משתמש ואילו אתרים אני גולש.. מסתבר שאני לא משתמש כבד כמו שחשבתי של פייסבוק, ואני דווקא קורא המון economist, ynet.. אני גם רואה לא מעט סרטים (בממוצע שני סרטים בשבוע). ופורנו... אין!

7 בנובמבר - בחורות מושכות יותר

תופעה מעניינת שהבנחתי בה: אני נמשך להרבה יותר בחורות מבדרך כלל ברחוב. לפתע כולן סקסיות.. אני מניח שחוסר בפורנו גרם לי להבחין ביותר בחורות בחוץ.

9 בנובמבר - לקראת הסוף...

היום עברה לי המחשבה בראש של מה יהיה שבוע הבא? לכאורה אסיים את 40 הימים שהתחייבתי אליהם. האם אקח יום חופש ואצפה בפורנו כל היום? האם הפסקתי לתמיד? זו שאלה מעניינת.. מצד אחד אני לא רוצה לחזור להיות במקום שהייתי, אבל מצד אחר - לפעמים פורנו יכול להיות מעניין ואפילו מלמד.. איך שולטים במינון הזה?

14 בנובמבר - mission accomplished or not really?

למדתי מההתנזרות הזו המון על עצמי. למדתי כמה פורנו משנה אותי כאדם, מרוקן אותי מעצמי --- לאט לאט, בלי ששמתי לב. עכשיו למדתי כמה התנזרות מפורנו שינתה אותי.. אני רגוע יותר, נמשך יותר לבחורות, עושה יותר, מסתכל לבחורות בעיניים..

לא התנזרתי לחלוטין - במהלך הדרך היו נפילות.. לכן החלטתי שאמשיך כרגע עם ההתנזרות ״הכפויה״ לפחות עד סוף החודש. לאחר מכן החלטתי שבכל מקרה אני צריך לשמור על מינון, מאד קל להישאב לכך שפורנו יהפוך להיות ברשימת האתרים הנצפים ביותר.

למי שחושב שהוא סובל מאותה בעיה - שייצור עימי קשר.

הסכם טרום סטוץ

בתקופה האחרונה אני עובד המון מול עורכי דין לצרכי הסכמים שונים.. אתמול יצא לי לדבר על זה עם מישהי והיא הציגה לי משהו מצחיק שהיא מצאה באינטרנט.. הזכויות במקור של האתר פו״פנאי.

לאחר שאחד השותפים שלי עבר על החוזה, וגם הוא שומע ממני על כל ההסכמים והחורים השונים.. הוא מצא שחשוב להוסיף לחוזה המצורף מטה הצהרת גיל וצילום ת.ז. בנספח.

הסכם טרום סטוץ

נערך ונחתם ב________ ביום ________בחודש ________, 2013

בין: ____________ ת.ז: ___________   לבין: _____________   ת.ז: _________        

הואיל והצדדים הסכימו להיפגש לסיפוק צרכיהם המיניים בלבד ומעוניינים במערכת יחסים הכוללת יחסי מין בלבד (להלן: "הסטוץ");

לפיכך הוסכם, הוצהר והותנה בין הצדדים כדלקמן:

      1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מימנו.

2. התחייבויות והצהרות הצדדים:

הצדדים מתחייבים ומצהירים כדלקמן:

2.1. לעשות את הכל במהלך הסטוץ בכדי להביא את הצד השני על סיפוקו (בכפוף למפורט בסעיף 3 להלן), ובכלל זה משחק מקדים של לפחות שבע דקות, הענקת תשומת לב לכל אברי הגירוי הראשיים (איברי המין/פטמות/פה/לשון), ביצוע חדירה מלאה של לא פחות משלוש דקות, וגמירה במהלך חדירה במקרה הצורך.

2.2. במהלך הסטוץ ולאחריו לא תתבצע כל התקשרות רגשית, בין מילולית ובין בדרך אחרת.

2.3. על אף האמור בסעיף 2.2 לעיל, השימוש בביטויי אהבה, לרבות אך לא רק, חיבוק חם והשימוש במילים "אני אוהב אותך" יותר ובלבד שהצדדים יודעים, מבינים ומסכימים מראש, כי תוקפם של ביטויים אלו הינו למשך תקופת ההסכם, כפי שמוגדר להלן, ותוקפם יפוג עם הבאת הסכם זה לכדי סיום.

2.4. כי הם אינם משתמשים בשום אביזר מלאכותי אשר מטרתו לגרום להגדלת/הקטנת איברים ומאפיינים מסויימים בגופם, לרבות אך לא רק, חולצות מרופדות למראה שרירי, מגיני ביצים וכיו"ב.

2.5. כי במהלך הסטוץ יותר השימוש אך ורק בחומרים מעוררי מחשבה ו/או מעוררים מינית המפורטים להלן: סרטים כחולים, תוצרי הקנאביס/ אקסטזי/ אלכוהול/ ויאגרה/ פופרס/ סיגריה שאחרי/ אחר (פרט) _________.

2.6. כי הם מקפידים על רמה נאותה של היגיינה הכוללת הסרת שיער מיותר וסילוק ריחות לא נעימים מבתי השחי וחלל הפה, לרבות הימנעות מאכילת שום ועמבה לפחות שעתיים לפני הסטוץ. הפרת סעיף זה הינה הפרה יסודית ותביא הסכם זה לכדי סיום או לחילופין ביטול הסכמה בדבר פעילות אוראלית כאמור בסעיף 3 להלן.

2.7. להישאר ערים במהלך לא פחות מ-10 דקות לאחר סיום הסטוץ.

2.8. במידה ולצורך הגעה למקום הסטוץ השתמשו הצדדים בכלי רכבו של אחד הצדדים, מוטלת על בעל כלי הרכב האחריות לארגון הסעה הולמת, לרבות הסעה ברכב עצמו או תשלום על מונית, עבור הצד השני עד לביתו או עד למקום אחר אשר יוסכם מראש על-ידי הצדדים.

3. הסטוץ

כל פעילות, תנוחה או העדפה מעבר לפעילות סטנדרטית כפי שהטבע התכוון (להלן: "דוגי סטייל") מחייבת הסכמה הדדית בין הצדדים. שני הצדדים מתחייבים בזאת לשמור על כללי סטוץ הולמים, לפי הקריטריונים שלהלן:

· סטוץ ורסטילי: כן/ לא (אם לא: הצד האקטיבי ________. הצד הפסיבי _______.)

· סטוץ אוראלי: כן/ לא (הערות: ______   )  · סאדו-מאזו: כן/ לא (הערות:________)

· שימוש באביזרי מין: כן/ לא (פרט: _________)· שימוש במאכלים: כן/ לא (פרט: _______)

· אחר: (פרט: _____________________________________).

4. הוצאות

כל ההוצאות בקשר עם הסטוץ, לרבות קניית קונדומים, חומרי סיכה ואביזרים שונים, ככל שיש בהם צורך, יתחלקו בין הצדדים באופן שווה.

5. סודיות

שני הצדדים מתחייבים בזאת לשמור על דיסקרטיות מוחלטת לגבי זהותו של הצד השני, אופי ותדירות הפעילות שבוצעה ואם הצד השני בלע או לא, למעט דיווח קונקרטי למטרות אגו (להלן: "לרוץ לספר לחבר'ה")

6. תקופת ההסכם וסיומו

6.1. הסכם זה הינו חד פעמי ויהיה תקף ממועד חתימתו על ידי שני הצדדים ועד לחצי שעה לאחר ששני הצדדים גמרו (להלן: "תקופת ההסכם").

6.2. היה ויוסכם על ידי הצדדים על קיום סטוץ נוסף, בין אם בסמוך לתום תקופת ההסכם ובין אם ביום אחר, ימשיכו לחול הוראות הסכם זה בשינויים המחוייבים.

6.3. הפרה של אחד מהסעיפים  יביאו לסיומו של הסכם זה באופן מיידי ולזכות תביעה כנגד המפר בגין הפרת ההסכם, לרבות עוגמת נפש, עד סכום מצטבר של 500 ₪ או סכום השווה להוצאות הצד התובע לצורך ביצוע ההתקשרות (כרטיסי קולנוע, תשלום על ארוחה במסעדה, מוניות והוצאות כאמור בסעיף 4 לעיל), הגבוה מביניהם.

6.4. במידה והסטוץ יבוצע בדירתו של אחד הצדדים, מתחייב הצד השני לפנותה מיד עם סיום תקופת ההסכם, למעט במקרה בו הוסכם על שני הצדדים על קיום סטוץ נוסף כאמור בסעיף 6.2 לעיל.

ולראיה באו הצדדים על החתום:

שם: _________חתימה: ________              שם: __________ חתימה: ____________

דייט לפי הספר - עם דחיה מהעבר בסופו..

הכרתי לפני חודשיים בחורה בשם נועה. במשך חודשיים אנחנו משחקים בטלפון שבור, מפספסים אחד את השני בין נסיעות שלי לחו״ל, נסיעות שלה לחו״ל, בחורות שאני יוצא איתן, בחורים שהיא יוצאת איתם.. בכל מקרה - בסופו של דבר הצלחנו לקבוע דייט! מדהים כמה נחישות היתה מאחורי המהלך. אחרי חודשיים של הזזות, ביטולים, דחיות, ושיחות טלפון חפוזות - הצלחנו להיפגש!

פעלתי בניגוד לכל מה שאני מכיר בתכנון דייט ראשון: דייט ראשון צריך להיות תזזיתי מבחינה רגשית, רצוי שיהיה במקום שאינו באיזור הנוחות של מישהו משני הצדדים, רצוי שיכלול אפשרות לאינטימיות - לאו דווקא בקטע מיני, אלא יותר בקטע השיתופי, רצוי שיכלול אלמנט של משחק, אפשרות להתנתק מהשיחה ולהתחבר לכאן ועכשיו.

נתתי לה לבחור בפאב תל אביבי ברחוב שהיא גרה בו! רגיל ולא מעורר שום רגש, נוח, עמוס באנשים ולא מאפשר אינטימיות, מכיל אפשרות משחק מוגבלת, ומכיל אפשרות להתחבר לכאן ועכשיו - בעיקר שבא איזה נרקומן ומבקש חמישה שקלים. למזלי (או שלא) הפאב עדיין לא נפתח! אז בחרנו בקפה בהמשך הרחוב. כלומר אם בפאב לפחות היתה אפשרות שהאלכוהול ישחק תפקיד - הורדתי גם את האלמנט הזה מהדייט.

חשבתי למה בעצם הרשתי לזה לקרות - ולמען הסר ספק, הרשתי לזה לקרות מתוך ידיעה מראש והבנה לאן אני נכנס - אין לי שום יכולת לייצר משיכה בסביבת הדייט. לאחרונה אני מנהל קשרים דפוקים לחלוטין שמבוססים בעצם על כלום - ואני גם שם לב שהסביבה שלי מתנהלת בצורה דומה - אז החלטתי בעצם לשנות גישה. אני רוצה קשר שיווצר ממקום של ׳אינטימיות שכלית׳ - משהו דומה למה שהיה לי עם הדתייה שיצאתי איתה.

דייט by the book

ישבנו בבית קפה, ששולחן ליידנו שומע כל מה שאנחנו אומרים (כי אני שומע מה שהם אומרים), מקבצי נדבות באים כל כמה דקות. המלצרית כמעט שפכה עליה יין.. בקיצור, דייט די חסר תקווה.. עם חבר לא הייתי רוצה לשבת שם.

אחרי הבית קפה היה לה קר והיא התחילה ללכת מהר. אני התיישבתי על ספסל ברוטשילד.. רציתי איזושהי שליטה על מה שקורה בדייט.

״קר לי, בוא נלך״
״שבי..״
״אבל קר לי, בוא תלווה אותי״
״שבי..״
היא ישבה :),  פעם ראשונה במהלך הערב שהרגשתי שאני מוביל משהו. היא התיישבה ושמה את היד שלי עליה ואני נישקתי אותה. היא חייכה - הזכיר לי משהו מימים עברו: תמיד לסיים את הנשיקה ראשון. באנגלית: always keep her wanting more. קמתי מהספסל והיא התבוננה בי..

״קומי״
היא הסתכלה עליי במבט חצי כועס, חצי לא מבין..
״בואי..״ הגשתי לה את היד..

היא קמה, הלכנו קצת לכיוון הבית שלה. הגענו אליה, היא חיבקה אותי, הסתכלה עליי במבט שרוצה שאני אזום משהו, ואני לא עשיתי כלום.. למעשה עשיתי הרבה יותר גרוע מכלום..

״אז מה את אומרת? איך את מסכמת את הדייט?״
״מה? אתה רוצה את הרישומים עכשיו?״
״יאללה, למה לדחות דברים? בוא נראה מה צופן לנו העתיד..״
״אני לא יודעת.. לא חשבתי על זה!״
״גם אני לא יודע.. אבל יש לי כבר בסיס כלשהו לעבוד איתו..״
״אז יאללה, ספר..״
״לא יודע, אני חושב שאני מעדיף לשמוע ממך.. נראה לי שהעברתי מסר לא נכון לגביי היום״
״למה מסר לא נכון? אתה מקסים ואיש שיחה נהדר..״

דחייה בWhatsApp

איך שהיא אמרה את זה הבנתי שנכנסתי לfriends zone.. יום אחרי קיבלתי הודעות ממנה בוואטס-אפ שמסבירות שחסרה לה כימיה בינינו (כלומר לא הצלחתי לייצר משיכה), והיא תשמח להיות ידידה שלי (לחפור לי ולהזדיין עם מישהו אחר).

אם לאמר בכנות... לא מפריע לי שתהיה לי ידידה בימים אלו --- אבל חשוב לי שהידידות הזו תשרת אותי בצרכים שלי, שסקס הוא לא בדיוק אחד מהם. הצורך היותר מיידי שלי הוא בקשר אמיתי.

להחזיר את החשק לחיים...

כבר הרבה זמן שאני מרגיש ׳תפל׳ - אין לי מילה יותר טובה לזה. אני עושה המון דברים, אבל לא באמת נהנה מהם.אני פועל, ועושה המון - אבל בלי חשק! הפקתי אירוע ולא התרגשתי מהעניין. נסעתי לחו״ל ולא התרגשתי.. ראיתי צי של בחורות יפהפיות במוסקבה ולא ממש הזיז לי! פעם היה נתפס לי הצוואר עם כמות בחורות סקסיות כאלו.

אני מתחיל עם בחורות - אבל אין אפילו את ההתרגשות שבלגשת לבחורה, הפחד העתיק שהיה לי של ׳איך היא תגיב ואיך אני אגיב למה שהיא תגיב?׳. אני שוכב עם בחורות אבל גם מתוך מקום של ׳שיהיה!׳. פעם בחורות הצליחו לגרום לי לרצות לעשות להן דברים הזוים. היום זה יותר בגישה של ״הא טוב, הוא עומד.. יאללה בואי..״ ואז בוא נירדם לנו. התחלתי לחשוש שזו בעיה פסיכולוגית קשה! אני איבדתי את החשק לפעול.

עכשיו אני בעיצומו של פרוייקט הקמת עסק משלי חדש - ובאופן מפתיע, אני לא מתרגש.. אני מנהל את השותפים, את ההתקלות למודל העסקי שלנו, את היחסים עם רוב גורמי החוץ.. ואין! ניטש! נאדה! אין פחד.. אין שמחה.. אני שואב קצת מהרגשות של השותפים שלי, אבל אין לי באמת משלי..

בחרתי לסייע בסדנת סיוע לסדנה שהשתתפתי בה בעבר כדי לראות אולי משם תגיע הישועה! מה גם שהרבה שאלו אותי על הסדנה הזו לאחרונה. הגעתי לערב הראשון של היכרות עם המסייעים וסבלתי!!! אבל ממש ברמות! רציתי לצעוק על המשתתפים שיתחילו להקשיב לדברים שאומרים להם, למנחה שיפסיק להיות צוות בידור, ולהפקה שיפוצצו את הענן שהם חיים בו וירדו אל העם.. ערב של חמש שעות, לפי חישוב מהיר שלי, היה שם בערך חמישה עמודי תוכן - אני קורא חמישה עמודי דוח פיננסי של חברה ב10-15 דקות. נשער שהתוכן יותר מורכב (והוא לא!) אז חמישה עמודים זה בערך 20 דקות.. למה לעזאזל לבזבז חמש שעות מהחיים על ... לא ברור מה אפילו?!@

זו המסגרת שתלמד אותי להשיג משהו? רציתי לצרוח על אחראית הסדנה שפשוט ׳קיבלה׳ את הבינוניות של חלק מהמשתתפים.. ״אתה לא מתחייב לתוצאות, רק לעשייה״ - מה זו הפיקציה הזו?! אם אתה לא עושה בשביל תוצאות, עדיף שלא תעשה בכלל ותשמור את האנרגיה למקומות אחרים! אפילו המשפחות שאני מדריך בפרוייקט פעמונים (מסגרת הדרכת ניהול פיננסי) מראות יותר נכונות.

אבל בזמן שיתוף של אחד המשתתפים, שאני כולי אומר לעצמי בראש: ״באמא שלך --- הוא אמר לך את התשובה!!! תקשיב!!!״ ומוצא את הדיאלוג בין המנחה למשתתף מרטיט עצבים שכבר מזמן לא נגעו בהם.. נפל לי האסימון...

we are the people

אני בקצב כל כך מסחרר בחיים שלי שלרגע לא חשבתי איפה אחרים? מה הקצב שלהם? אני מתאים להם? בסופו של יום - אנשים מאושרים יותר ממני.. אז כנראה שאני לא מאוזן בקצב שלי ואני צריך לעצור מדי פעם ולהריח את הפרחים - אולי לקצת יותר משניה.

עכשיו מחלק מהדברים שקורים שם מעוררים בי סלידה: אם מישהו בעבודה מצטט לי איזה משפט אני מיד מוציא אותו מאיזון על ידי שאלה מפגרת כדי שיתחיל לחשוב. לצערי בסדנת הסיוע הזו יש המון ״בוגרים״ שלמדו טוב מדי את הכלים שנתנו להם - טוב כל כך שהם איבדו קצת את האישיות שלהם לטובת הצדקנות שהכלים האלו מאפשרים.

במסגרת העבודה האחרונה שלי, אם יש יכולת שלמדתי היא להקשיב - להקשיב למילים, לקול, לשפת גוף, לסביבה, לחדר ישיבות, למעלית בבניין, לתחושה האישית שלי. למדתי לקלוט מידע מהאלמנטים הזניחים ביותר. במסגרת העבודה הקודמת תפקידי היה למנף את כל המידע הזה לצורך יצירת ערך ללקוח. במסגרת הסדנה הזו, כיוון שהמקום לא באמת מעוניין לעבור תהליך ייעול וגם אם כן, אין לי את המנדט לבצע זאת --- החלטתי להנות מהמצב!

חשבתי אפילו להקים קבוצת ׳בוגרי סדנה עילאים ומתנשאים׳ בפייסבוק, סתם כדי להנות מהתהליך. במקום לקחת נשימה עמוקה בכל פעם שמשהו מרגיז אותי - אני פשוט צוחק מבפנים.. ואחר כך משתף את המסגרות האחרות שלי - בהן אנשים באמת חושבים!

ובחורות --- יש?

אז רוב המשתתפים בסדנת הסיוע הם מהמין היפה. נראה שאיפשהו במהלך השנים שאני לא הייתי חלק מענייני הסיוע, זה  הפך להיות ברובו סוג של קבוצת ׳שומרי משקל׳ - חלק מאד גדול של המשתתפים שמו לעצמם מטרה לרדת במשקל.. כל כך מוזר והזוי - בא לי לשלוח את כולם לפסטיבל פשוט.

יש בחורות יפהפיות בסדנת הסיוע - לצערי איני רואה את עצמי בונה זוגיות עם מישהי מהן. היום ברור לי מאד מה אני רוצה בזוגיות, וברור לי שלא כל אחת יכולה לספק את הסחורה.

המטרות שלי בסדנה

אז אחרי החפירה הנ״ל, מה אני בעצם רוצה להפיק מהסדנה הזו? בעיקר את הסבלנות שאין לי כרגע! היכולת להנות בקצב שלא אני מכתיב.

אני חשבתי שאם יש מקום שבו הקצב לא מוכתב על ידי, אבל אני עדיין איכשהו מוביל - זה בריקוד.. אז אני צריך לחזור לרקוד! לפחות אחת לשבוע. בנוסף שמתי לעצמי להיפגש עם חברים שאינם קשורים לעבודה אחת לשבוע לפחות.

בנימה אופטימית להמשך הסדנה:

ובקרוב אני אפרסם את אחד הפוסטים היותר חושפניים בבלוג הזה - שלקח ארבעים יום לכתוב :)

חוקי הדייטים - בארץ

חוקי הדייטים

אתה מקבל טלפון של בחורה:

אם אתה מתקשר מיד – אתה נואש.

אם אתה מחכה 4 ימים – אתה לא מנומס.

אם אתה מציע להיפגש בפאב – אתה רק מחפש זיון.

אם אתה מבקש ממנה להציע מקום – אתה לא יוזם מספיק.

אם אתה לא מציע לאסוף אותה – אתה לא ג'נטלמן.

אם אתה מציע לאסוף אותה בביתה – אתה לא מכבד את פרטיותה.

אם אתה לא מציע להזמין אוכל – אתה קמצן.

אם אתה מזמין אוכל והיא לא רוצה – אתה מרוכז בעצמך.

אם אתה דורש לשלם – אתה שוביניסט.

אם אתה מסכים להתחלק בחשבון – אתה קמצן.

אם אתה לא מלווה אותה לאוטו – אתה חסר נימוס.

אם אתה מציע ללוות אותה הביתה – אתה חצוף.

אם אתה מתקשר באותו הערב להגיד שלא נראה לך – אתה פוסל בלי לתת צ'אנס.

אם אתה יוצא איתה 3 חודשים כדי לתת צ'אנס ואז חותך – אתה שברת את ליבה.

אם אתה מחכה כמה ימים לתת לה צ'אנס לחוות דעתה קודם – אתה לא מתחשב.

אם אתה חותך ממנה ב-SMS – אתה חתיכת מניאק.

וכל זה בלי לקחת בחשבון שאולי שכבת איתה בפגישה הראשונה – אז אתה בכלל אבוד.

מסקנה: בכל מקרה אתה ניאנדרטל, גבר גס רוח, ילד שעוד לא התבגר, חסר כבוד וחסר טאקט, חושב את עצמו, שחצן, מריח לא משהו, בעל זין קטן, גומר מהר, תקוע בשלב האנאלי, לא שווה התייחסות, חסר רגישות, לא קשוב לרגשות אחרים, קמצן ובאופן כללי חרא של בן-אדם.

מה לעשות. ככה זה…

בנות - מה החוקים שלכן? :)

להיות טעון רגשית ולמנף את המצב

התקופה הנוכחית כל כך טעונה רגשית עבורי - אני מרגיש שאין לי יכולת להכיל אפילו את עצמי, שלא נדבר על אחרים. קשה להתחיל עם בחורות במצב כזה, אפילו ברשת - ניסיתי להיזכר במצב דומה ולמזלי יש את הבלוג, תיעדתי את התקופה שחזרתי לגור אצל ההורים ואיבדתי את הרישיון - אז לא יכלתי לגשת לבחורות עקב האפקטים שאירועים האלה גרמו להם. בזמנו תומר אמר לי: "אל תתחיל איתה, פשוט תחלוק איתה את מצבך.. תתפרק!"

בתקופה של תקיעות בתחומים כה רבים בחיי, והצלחות משמעותיות בתחומים אחרים, נראה שאי אפשר להשיג את הכל! אבל אני רוצה הכל! אני רוצה להבין את הייעוד שלי - ולדחוף שם כל הדרך! ובדרך, אני לא רוצה להיות לבד.. מסיבה לא ברורה, מערכות היחסים הקצרות מאד והאינטנסיביות מאד שאני חווה באירופה הן אלו שמשאירות אצלי את החותם הכי גדול. יכול להיות שאני פשוט מפחד להתחייב לבחורה 'נגישה' כי אז אני לא אוכל לסיים את זה?

אבל די ליבבות, הגיע זמן לפעול.. אני מרגיש לבד, מכל כיוון.. אז איך פותרים את זה? בדרך כלל שאני מרגיש תקוע אני מנסה לפשפש קצת בהסטוריה ולמצוא תקופה של צמיחה. בין אם מדובר בביקור בחיפה, פגישה עם חברים או משהו אחר. לא ברורה הסיבה, אבל שום דבר מהכלים הרגילים שהייתי משתמש בהם לא נראה הכלי הנכון למקרה שאני חווה. אז חשבתי לסייע בסדנת הומניקשיין שהזכרתי פה בעבר - הרי המקום הזה קיים כדי לתת לאנשים כלים להתגבר על מצבים שהם לא מעוניינים להיות בהם בין השאר.

התקשרתי לשאול מתי הסיוע הקרוב, נרשמתי לסייע, פלירטטתי קצת עם האחראית על רישום המסייעים... קבענו שאני חייב לה קפה. הגעתי לסייע... אחרי חמש שנים שרגלי לא דרכה במקום - לא מתוך בעיה לא פתורה עם המקום - סתם מחוסר זמן ו/או עניין. הרגשתי שמיציתי. ועתה.. אנשים התחלפו להם למצב שאני לא מכיר אף אחד. כולם בחברותא, מתחבקים, בבדיחות הפנימיות שלהם, בראשי תיבות שלהם, ואני מרגיש מנותק... איך בדיוק המקום הזה אמור לעזור לי לפתור את התקיעות שלי?!

סיוע כמראה

בסדנה, תפקיד המסייע, באופן לא מפתיע, הוא לסייע למשתתף לעבור את התהליך. בתהליך הפשוט של הרכבת חלקים, אני זוכר שפעם אחרונה שסייעתי הרגשתי שהתהליך הזה מיותר כי כל משתתף שעבדתי איתו סיים אותו בשניות. חשבתי שהתהליך פשוט מדי. עתה מצאתי עצמי עובד עם משתתפת אחת כמה דקות, והיא לא הבינה אותי! היא היתה תקועה, והבנתי שהתקיעות שלי מושלכת החוצה ואני לא מבטא את עצמי טוב מספיק. גם אני עברתי תהליך משל עצמי!

ביום שישי, בתהליך הארוך ביותר בסדנה, בו כל משתתף בוחר מסייע אישי, בחרה בי מישהי שלא הבינה אותי, לא הבינה את התהליך, ורק חפרה לעצמה בבעיות הפנימיות שלה.. באופן אבסורדי ניסיתי לחשוב מתי פעם אחרונה שאני הקשבתי לסביבה ולא חפרתי לעצמי עם הבעיות שלי? אני לכאורה חי את החיים של כולם, אבל ברגע שזה מגיע אליי אני מתעסק בשיט שלי במקום לנסות להבין מה אני רוצה.. אפילו הבלוג הזה התחיל כמסע חיפוש קשר ועתה הפך למעין יומן כיבוש נשים.. מה קרה לי?!

שירן, עדי, ותובנות מהסיוע...

בין הפסקות הסיוע, הספקתי להתחיל עם שירן. בתוך הסדנה יש קטעים עם מוזיקה, ומצאתי את עצמי 'מתחיל עם עדי' בלי מילים, פשוט חיבוק אינטימי תוך כדי שיר.. כמה שקירבתי אותה אליה לא הספיק לה והיא תמיד התקרבה עוד יותר. אבל שתי הבתחלות היו סתמיות! סתם להוכיח יכולת. הייתי במצב של כאב והיה חשוב לי מבחינת אגו להוכיח שאני מסוגל - אבל פנימית התפרקתי! כן, זה נתן לי מעין פלסטר נחמד להרגיש 'חזק'.. איזה מגניב שאני יכול לבחור בין שתי בחורות.. אבל ידעתי שבשניה שהן לא תהיינה, אני שוב אתפרק!

ויקטוריה מפגינה מהו כאב

אחרי הסדנה נסעתי לפ'יית, ויצאנו לנמל תל אביב - עם ארבע חברות נוספות שלה. אני וחמש בחורות נכנסים למועדון - הרגשתי איך הריקנות אוכלת אותי מבפנים. יש בחורה אחת מכל החברות שלה שראיתי בה סוג של עומק, סוג של כאב שמניע אותה.. השאר - כאילו בנות החושך, אין כלום בפנים. עניין אותי לדעת אם בכלל הן רואות אותי, ואם כן, מה הן רואות בי.

נתקלנו בכמה גברים שהתחילו עם פ'יית בעבר, היה משעשע. אחד מהם התעקש שאני אתחיל עם בחורות. אבל לא ראיתי אף אחת שעניין אותי במיוחד להתחיל איתה. לא מתוך סינון או פחד, פשוט כבר "סגרתי את היומית" שלי, ומועדון לא ממש הסצנה שלי. אבל כדי לשעשע אותו גם כן התחלתי עם מישהי.. אחרי שלא שמעתי מה היא אמרה פשוט המשכתי הלאה.

ואז ראיתי משהו שלא אהבתי.. בחור אחד, שאפילו היה בקבוצה שלנו לפני כן, התחיל עם איזו בחורה, אבל הבחורה לא באמת היתה נוכחת. היא היתה שיכורה לחלוטין, על סף איבוד הכרה! הורידה נעליים, ובקושי עומדת, נשענת על הבחור שמתחיל איתה ומתנגדת לנסיונות שלו לנשק אותה. בנקודת זמן מסוימת הוא עזב אותה, אז ניגשתי אליה ואמרתי לה: "בואי איתי, נצא החוצה לשאוף אויר", היא באה מיד, עצרה כמה פעמים בדרך, חשבתי שהיא רוצה להקיא אבל זה לא היה זה.. "למה אתה כל כך מיוחד?" היא רצתה להתמזמז, אוקיי.. התמזמזנו כמה שניות, ואז אמרתי לה "בואי נצא החוצה, יותר נעים שם"

בסופו של דבר, אחרי דרך מאד ארוכה, הצלחנו לצאת החוצה, חשבתי לנצל את ההזדמנות לעשן סיגריה אבל... היא לפתע התחילה לבכות שהיא רוצה למות ובאמת ניסתה לקפוץ מהגשר בין הנמל לתחנת כוח. נאלצתי להושיב אותה פיזית על הרצפה, בידיעה שהיא לא ממש במצב לקום בלי עזרה.

היא התחילה לברבר משהו על זה שכולם שונאים אותה, שהיא זונה ושאני צריך לעזור לה למות.. אחרי כמה דקות של בירבורים הבנתי שאני בבעיה! הוצאתי אותה החוצה כדי שתנשום אויר צח ושתרד לה השכרות לאט לאט - ואז היא תוכל לחזור פנימה למועדון או ללכת הביתה או מה שבא לה. לא חשבתי שאני אצטרך להיות בייביסיטר שאני בחוץ איתה! ביקשתי ממנה שתצטרף אליי לקפה במקס ברנר, אבל בנקודה זו כבר איבדתי אותה - היא היתה מעולפת חלקית ולא שמעה מה אני מדבר בכלל.

"ויקטוריה! מה את רוצה לעשות מותק? להזמין לך מונית הביתה? את רוצה שאני אביא לך קפה?" ואין תגובה... פאק! טוב, הדלקתי סיגריה.. בנסיון להבין מה אני עושה עכשיו.. איך  שהדלקתי סיגריה היא אמרה: "שב ליידי"
"אז בואי נלך לבית קפה פה, אני אקח אותך.. למה שנשב על הרצפה?"
"שב פה! לא רוצה בית קפה! אני רוצה למות"
התיישבתי ליידה, והיא נשענה עליי, סגרתי לה את הרגליים --- בחרה יום להיות בשמלה.
"אני רוצה בסך הכל משפחה שתאהב אותי, שתקבל אותי.. אין לי אף אחד! כולם שונאים אותי! כולם זרקו אותי!" - מה שמוזר הוא שהיא היתה במיקוד מלא שהיא אמרה את זה, הסתכלה לי בעיניים, השפעת האלכוהול החלה לפוג.
"מותק, אני איתך.. חבקי אותי, הישעני עליי ונשב פה.."

שחרור התקיעות

חשבתי מה הסיכוי שפ'יית תצא החוצה --- והבנתי שזה די לא סביר.. אני בעצם תקוע בסיטואציה הזו, והבנתי שהיא בעצם מהווה עבורי מעין המשך תהליך שחרור התקיעות שלי. היא שופכת עליי את השיט שלה - ואני לא באמת רציתי לשמוע אותו, סתם רציתי לעזור. אז התחלתי לשפוך את השיט שלי - בצורה שאני לא חשבתי שאני מסוגל לבטא לאדם אחר:
"תקשיבי, את במצב מעולה! בחור זר עזר לך במועדון..
אני נעלמתי לשעתיים כבר ואף אחד לא חשב איפה אני! אני בעצם לא קיים! לא נספר, לא נחשב, אני כלום! דיברתי עם לפחות 20 אנשים במועדון - ואף אחד לא שם לב בכלל שיצאתי!
למדתי לחיות עם זה, למדתי אפילו להעריך את הפרטיות האפשרית שמתלווה לאנונימיות כזו.. אבל זה כואב! זה פאקינג כואב! איך זה שאני בוחן איך כל אחד מרגיש ליידי ואף אחד לא חושב בכלל איך אני מרגיש ליידו?! ואם כבר סופרים אותי מתישהו - זה כדי להשיג משהו ש'יש לי', אפילו עכשיו בתוך המועדון: בחורים דיברו איתי במועדון כי הם מעוניינים בפ'יית.."

היא נישקה אותי, אחרי כמה שניות עצרתי אותה.. לא רציתי להזדיין, להתמזמז, להתנשק או שום צורה של הבעת משיכה! רציתי שתהיה איתי רגע אינטימית - חלקתי איתה את הכאב שלי, ולא רציתי שתברח ממנו על ידי סקס, רציתי שתחוש אותו איתי לרגע. ואז.........

תמיד יש את התחושה הזו ש"לי יותר מהשאר", אבל נראה לי שמה שקרה זו מעין קבלה לכך שבמקרה הספציפי הזה - באמת כואב לי יותר מהשאר. ויקטוריה לא יכלה להכיל את הכאב שלי אפילו לכמה שניות. היא התחילה לצבוט אותי, לנשוך אותי, הזזתי אותה בכוח ממני. ניסיתי לקום אבל היא התיישבה עליי ולא הפסיקה לנשוך אותי ולשרוט אותי. הייתי צריך לתפוס אותה בשתי הידיים ולהצמיד לה את הראש לרצפה שתפסיק. היא התחילה לצעוק עליי, לצרוח.. וכל הרחוב מסתכל על הסצנה הזו - ואני מסמל לאנשים לעשות משהו - ואף אחד לא עושה כלום.. שוב, אני לא נספר!

אחרי כמה דקות של שריטות, נשיכות וכו'.. המשטרה הגיעה - לפחות מישהו מתייחס! באו לעזור לה כמובן, כי הסטראוטיפ אומר שהגבר תוקפני. שעזרו לה לקום והיא התחילה לתקוף גם אותם - הבינו שהיא הבעיה, שמו לה אזיקים והובילו אותה לניידת. הדלקתי סיגריה, נכנסתי למועדון, חיפשתי את פ'יית, בדרך כולם שמו לב לקיומי! מצאתי את פ'יית - אמרתי לה: "הביתה, עכשיו!", היא ראתה את המצב הרגשי והפיזי שלי (חולצה מלאה דם מהשריטות שלה) ופשוט הלכנו.

סיכום

הפוסט הזה לא כל כך ברור - אפילו לי.. התחלתי עם בחורות, בלי רצון שיצא מזה משהו. הצלתי עוד בחורה שלא ביקשה את זה ברזומה שלי. אני מרגיש ריק יותר ממה שהייתי לפני כן - לפחות יצא קצת שיט ממני. גם כן נחמה!

יחסים מרחוק - חלק 2/2

בחלק הראשון סיפרתי על אלה, שהכרתי בקפריסין. אחרי בילוי קצר ואיכותי ביותר.. איכשהו היה קשה לנו להתנתק בפשטות והגענו לכמה מסקנות: א. בלי קשר לסקס, יש לנו מה לתרום אחד לשני. ב. הצלחנו לבלות יומיים שלמים בלי תקשורת עם אנשים אחרים וזה הישג משמעותי. ג. אנחנו רוצים עוד ממה שהיה שם.

היא סיפרה לי על כנס שיש לה באוקראינה - וחשבתי שזו הזדמנות פז להיפגש. אוקראינה מאד זולה, עם טיסות מאד זולות בתקופה הזו. שאלתי איפה היא שוהה ואם יש אפשרות שנשהה יחד במלון שלה. כמובן שהיא דאגה לזה שלא תהיה בעיה שאצטרף אליה במלון בתשלום זעום (10 יורו ללילה בשביל א. בוקר). אז אחרי שפתרנו את הלוגיסטיקה... דיברנו המון לפני הטיסה. למעשה אני די לא אהבתי את ההתנהגות שלה לפני הטיסה. היא דאגה לי כאילו היא אמא שלי ואני טס בפעם הראשונה בחיי. ניסיתי להבהיר לה שאני מסתדר! ללא הצלחה מרובה. אני חושב שהיא עד עכשיו בהלם שהצלחתי להגיע אליה למלון.

הגעתי אליה. בניגוד לפעם הראשונה שנפגשנו והסקס הגיע אחרי יום.. הפעם עוד לפני שפרקתי את המזוודה, לפני שהתחיל היום שכבנו בפעם הראשונה. זה היה סקס מצד אחד יותר hardcore מבחינת האקט, אבל הרבה יותר אוהב ורומנטי מהפגישה הראשונה שלנו. איכשהו כמובן שעלתה לי בראש ההשוואה לבחורות בארץ --- לא חושב שבחורה בארץ היתה מקבלת את ההתנהגות שלנו שם.

אחרי שהשלמנו פערים מיניים יצאנו לעיר.. היא הרגישה איזשהו צורך להוביל בעיר שבה הכל ברוסית, ואין אפילו שילוט בסיסי באנגלית. ביקשתי ממנה שתרגע - אני מסתדר בכל מקום, ואין שום סיבה שאני לא אסתדר בעיר הזו. היא הסבירה לי מעט על כל מיני אתרים תיירותיים/משמעותיים בעיר ודווקא די נהנתי. נתקלנו בתערוכת פרפרים - ורציתי להיכנס ולראות במה מדובר.. יש לי מעין אמונה טפלה שמלווה אותי מילדות שפרפר שמתלווה אליך הוא סימן למלאך שמלווה אותך. הסבירו לי על סוגי הפרפרים שהיו שם.. 250 סוגים מתוך 250,000 סוגים  שונים שקיימים בעולם. הוכחתי לה שוואלה - אני מסתדר גם עם הרוסית בלאי שלי! תמונה מהתערוכה:

אחרי שיט, לונה-פארק, תערוכת פרפרים ו20,000 צעדים (יש לי מד צעדים).. חזרה למלון.. אבל אז נזכרתי במשהו שדיברנו עליו בצהרים --- רצינו לבקר בחנות אביזרי מין. לאורך כל היום לא נתקלנו בכזו. אז עצרתי בחורות שנראו 'מבינות עניין' ושאלתי איפה יש. הבחורה השלישית ששאלתי הסבירה לנו בדיוק היכן למצוא את מבוקשינו.

בחנות מין עם חיית מין

ללכת עם בחורה לחנות מין זו חוויה מוזרה. מצד אחד יש את המבוכה מויברטורים שגורמים למה שיש לי להראות מיותר לחלוטין - אלהים, איך לא חשבת על אפשרות לשדרוג העניין? יש שדרוגים לשדיים, לשפתיים, לתחת --- ראית את הויברטורים באים ולא חשבת על הוספת אפשרות שדרוג? כמו שאומרים - bug in the design --- זין בdebug! אבל זה מה יש ועם זה ננצח!

למה אי אפשר לשדרג לאחד כזה?

צד נוסף בחוויה כולל את תחושת הבושה/אשמה על כל מה שהייתי רוצה לקנות ולהשתמש בו - איפה הגבול עבורה? יש את השטויות הרגילות של אזיקי צעצוע, שוט צעצוע וכו'.. אבל אם נסתכל יותר הארד-קור: nipple clamps, anal plugs, וכאלו.. בעוד שאלו מוצרים שיכולים לגרום לא מעט עונג (פיזי ורוחני) - מעורבת בהם מעין בושה.. כמו הבושה של אוננות בפעמים הראשונות. זה לא משהו שרצים לספר עליו לחברה.

"מותק - מתאים לך להיות ככה?"

והצד האפל מכל בחוויה (לפחות עבורי) - מה היא רוצה לעשות לי? נכון - רוב הציוד המוצע הוא לשימוש על בחורות, אבל בימינו.. לא חסרים מוצרים לשימוש על גברים. אם להיות כנה, החנות שהיינו בה היתה מכוונת נשים בלבד - לא היה שם מוצרים לגברים.

No way!

ואם חיית מין כמו אלה --- נדהמתי שהיא הובילה את הרכישות.. לא התביישה להתנסות בכל מיני דברים.. הגענו למצב שהשקעתי ממיטב כספי קרוב ל800 ש"ח בחנות מין באוקראינה -- זה שקול ל3,000 ש"ח בסיסטרס. יצאנו עם שקית מלאה צעצועים ולי היה לפתע מאד חשוב להגיע למלון.. 

יחסינו לאן?

אחרי עוד סופ"ש עשיר בחוויות, הבנו שיש בינינו משהו מעבר ל'כיף ביחד' - אנחנו נשארים עם טעם של עוד.. עוד להכיר אחד את השני, עוד ללמוד אחד מהשני, עוד לזיין אחד את השני.. ואז ניהלנו את שיחת הפחד. אני אתאר את התרגום שלה כאן:

היא: "אני אתגעגע אליך"

אני: "אני גם, היה ממש שווה לבוא לאוקראינה!"

היא: "מתי נתראה שוב?"

אני: "רצית לבוא לישראל בינואר, לא? את מוזמנת תמיד.. אני כנראה אבוא אליך באביב שיהיה חמים יותר אצלך"

היא: "ינואר זה ממש רחוק.. אוף, זה מרגיז הסיטואציה.. אני בגיל של מערכת יחסים יציבה שמובילה לאנשהו ואני שוב מחפשת משהו בלתי-אפשרי"

אני: "למה בלתי אפשרי? כבר היתה לי מערכת יחסים אחת עם מישהי בבולגריה - זה לא נגמר טוב, אבל כל עוד היא היתה היה נהדר"

היא: "אתה רוצה מערכת יחסים בינינו?"

אני: "חשוב לי להיות כנה.. אני רואה את התמונה הגדולה יותר - ולצערי זה לא נראה מזהיר. ננסה לבנות בינינו קשר -

אם הקשר לא יעבוד, אז נתבאס על ההשקעה שזה גזל מאיתנו הן מבחינת זמן והן מבחינה כלכלית ואפילו לא נקבל את ההטבות שיש בקשר שדורש פחות השקעה. 

אם הקשר כן יעבוד, אז המצב קשה יותר! כמות המכשולים שצפויה לנו היא גבוהה הרבה יותר מהמכשולים של קשר ממוצע. תנסי לדמיין אותך מביאה אותי להורים שלך... על מה אני אדבר איתם? באיזו שפה? נסי לדמיין עכשיו מישהו דתי אצלך במשפחה אומר מילה לא במקום על יהודים.. איך זה יעבוד?"

היא: "חשבת על זה?"

אני: "אני חושב על הכל. אני רוצה שתביני למה את נכנסת.."

היא: "ולך אין בעיה עם זה?"

אני: "אני אתמודד"

ותוך כדי שאמרתי את זה הבנתי שבאמת אין לי בעיה עם זה - פיתחתי רגש לבחורה.

כמה מילים לאקסית..

יש איזה קטע דפוק כזה.. שבני זוג נפרדים, הם "חייבים" להפסיק להיות חברים - לפחות לתקופה. וזה די טריוויאלי וברור מדוע - אחרת בעצם הקשר יגרר וימשך ורגע הפרידה יהיה כואב עוד יותר. אבל מצד שני - הקאט הזה, של לעבור ממצב של מישהי שלקחה חלק כל כך גדול בחיים שלי, למישהי שהיא זרה מוחלטת.. הוא לא טבעי!

אז הנה משהו שהייתי רוצה להגיד כמעט לכל אקסית שלי

פח אשפה לרגשות

יצאתי אתמול עם פ'יית, היינו במספר מקומות כאשר סגרנו את הערב עם איתי והיתה ביניהם מעין תקרית --- שאני חטפתי ממנה ריקושטים. איכשהו היום ספגתי את כל השיט של בחורות שיצאתי איתן לפני חודשים: אחת נפרדה מחבר במקום לקבל את הצעת הנישואים שלו, אחת עוברת מעין משבר זהות, אחת סובלת מסטוקר. כל אלה הביאו אותי למקום של "די!" - אני לא פח אשפה לרגשות של אחרים! יש לי רגשות משלי שאני צריך להתמודד איתם, ואני לא מפיל על אף אחד את רגשותיי - מבחירה מודעת ומושכלת שאף אחד לא יכול לעזור לי חוץ ממני - אז למה בחורות חושבים שזה קביל לשפוך עליי את רגשותיהן? 

הגעתי היום לתובנה קשה - הפכתי להיות למעין גרסה מתקדמת של העבר שלי. ד' הקטן מאשדוד היה מקשיב לצרות של כולם - וגם עוזר לכולם לפתור את בעיותיהן עם בחורים אחרים. ד' שהייתי היה מייצר בעיות לבחורות. ד' שאני עכשיו מקשיב לכולם, מקבל את המינימום ההכרחי מכך וממשיך הלאה. לא נקשר, לא נפגע.. פשוט לא שם! (מיותר?!)

נחזור לאתמול - יצאתי עם פ'יית, למפגש של קבוצת פייסבוק.. לא היה מדהים אבל היה בסה"כ די נחמד. בשלב מסוים אני ופ'יית רצינו להמשיך הלאה למקום אחר. המשכנו למועדון, שם נתקלנו בחלק מקבוצת הבקיקיוסק - יחד עם איתי, שחולק איתה הסטוריה. הבנתי כבר לאן הרוח נושבת ורציתי לגדוע את הערב. אבל איכשהו נפלתי למסע השכנוע של אחרים והמשכתי איתם לבקי. מצד אחד חשבתי לזה מבחן לפ'יית, איך היא מתמודדת עם הסיטואציה של להיות עם איתי ואם היא מספיק חזקה כאדם. מצד שני הכרתי את ההסטוריה שלהם וידעתי שהסיכויים שלה להצליח לעמוד במבחן הם קלושים עד לא קיימים. 

איתי יזם מהלכים, אני עוד בשלב הזה זרקתי מבטים ומשפטי מפתח שידעתי שרק פ'יית תבין - ספק אם בכלל היא שמעה את מה שאמרתי. ראיתי את הנפילה האיטית מאד שלה ברשת. אני חייב להודות שאיתי עשה עבודה למופת בעניין מבחינת להשיג בחורה ש'לא רוצה אותו' - לפחות לוגית לא רוצה - ומהבחינה הזו העניין דורש פוסט בפני עצמו, אבל כרגע נדבר על ההשלכות עליי.

פ'יית ביקשה ממני בכמה אופנים שאני "אגן" עליה ממנו - איפה זה מעמיד אותי שהיא עכשיו נופלת לאט לאט? אני אמור לריב איתו? הוא לא עשה שום דבר לא בסדר. אני אמור להרחיק אותה פיזית? אני תמיד העדפתי להרחיב את הגבולות של בחורות (שיעור ראשון אצל תומר - עקרון השמש). אני אמור לתת לדברים להיות ולהתעלם מהבקשה שלה ואח"כ להתמודד עם ההשתפכות שלה? נשארתי מסורס, חסר אונים ומושפל מול הסיטוצאיה.. לא רציתי ללכת לבקי כי ידעתי שהסיטואציה עלולה לצוץ, אבל הלכתי.

לא רציתי לריב עם איתי - כי הוא לא אנס אותה לעשות משהו, בסה"כ היא זרמה. לא רציתי למנוע ממנה לעשות משהו. אז כמו ד' הקטן מאשדוד... אני צופה, מקשיב, החבר הטוב שלא משתתף אקטיבית בחוויה אלא רק שותף פסיבי לה. והיום בבוקר התעוררתי למעין מצעד דייטים כושלים יותר ופחות מהעבר שמשום מה רצו לחזור לחיי. מחוסר חשק מוחלט הבהרתי: "כואבת לי הרגל, אני לא יוצא מהבית, את רוצה לבוא אליי - בכיף! את לא רוצה - ניפגש בפעם אחרת!"

כל אחת שהגיעה אליי התחילה להשתפך על מצבה בחיים וכו'. הייתי במצב רוח של דחייה מוחלטת, לאחת מהן אמרתי בצורה מפורשת: "וזה רלוונטי אליי כי...?" - רציתי לצעוק שאני לא פח אשפה לרגשות של בחורות. יש לי משלי - יותר מדי! שיגרמו לשלכן להראות כמו יבבות של ילדות קטנות שלא מוצאות את הבובה שרצו לשחק איתה. זה לא נאמר ממקום שאני חושב שאני "שווה" יותר - אלא ממקום פשוט של הצורך הבסיסי של כל אחד ללמוד להתמודד עם רגשות בצורה עצמאית. 

אני למדתי, בדרך לא קלה, להתמודד עם הרגשות שלי, הבושות שלי, הפחדים שלי, המגרעות שלי, האמונות המגבילות שלי.. אני בשמחה אפנה אנשים לתהליכים - אני לא אשמח להתמודד עם הרגשות של אנשים במקומם.

מעתה והילך אני הולך באופן מודע לגדוע כל ניסיון להשתמש בי כפורקן רגשי לא אישור ממני מראש. היום שמתי לב שברגע שאני מעמיד בחורות במקום בעניין הזה קודם כל יש נטייה לכבד את הבקשה בפרט ואותי בכלל, ובאופן לא ברור - נוצרת משיכה! שכבתי היום עם שתי בחורות שלא שכבתי איתן במהלך התקופה הקצרה שיצאנו.

יחסים מרחוק - זה עובד? חלק 1/2

במהלך החודשים האחרונים בהם אני מובטל, יצא לי לבקר בחו"ל מספר פעמים. בטיול לקפריסין הכרתי בחורה מופלאה.. אלה! אני והיא בילינו כמה ימים מדהימים בקפריסין ונפגשנו שוב לסופ"ש מדהים - ועתה השאלה העומדת על הפרק: "האם זה יכול להפוך לקשר רציני? או שמדובר במעין משחק של חופשה מדי פעם?" --- בחלק הזה אספר על ההיכרות והפעם הראשונה ובחלק השני אספר על הפגישה השניה ואעלה את השאלה של 'יחסינו לאן?'

שהייתי בקפריסין, שהיתי במלון ישן מאד, לבדי.. ובוקר אחד במעלית היתה איתי בחורה בלונדינית, נמוכה, מרשימה.. למרות שהייתי עדיין חצי ישן וחצי לבוש - החלטתי שאני צריך לבצע מהלך. פתחתי בשיחה, היא זרמה. ישבנו לאכול ארוחת בוקר יחד והסתבר לי שגם היא שוהה במלון לבדה ומחכה לטיסה שלה. השיחה היתה רחוקה מלהיות "טובה" - שנינו היינו עייפים מהלילה ולא באמת התעוררנו. אבל מתוך רצון משותף לא להיות בודדים בימים האלו - אילצנו את השיחה לזרום וקבענו להיפגש בצהרים.

בצהרים הלכנו במרכז העיר, שתינו קפה ודיברנו - השיחה צלחה הרבה יותר מהבוקר, אך עדיין המוטיבציה נראתה יותר כשנאת המן ולא אהבת מרדכי, כלומר זה לא שרצינו להיות ביחד, פשוט לא רצינו להיות לבד. שחינו יחד במלון, הבנתי שהיא נפרדה מבן זוג שהיה לה בקפריסין ומחכה לחזור לביתה. אחרי הצהרים הרגשתי הרבה יותר פתוח לדבר עם אנשים ופתאום התחלתי לדבר עם כל הבחורות במלון --- הצלחה גוררת הצלחה! אלה ירדה ללובי - היא ראתה אותי מוקף בבחורות ופתאום חיפשה את חברתי. היא שאלה אותי אם אני רוצה לאכול ארוחת ערב בחוץ - שהיא תשלם כי אני שילמתי על ארוחת הצהרים...

לילה ללא סקס - יום ללא אור

אחרי שאכלנו ארוחת ערב חזרנו אליי לחדר, התחלנו להתמזמז, אבל זה היה נראה מאולץ. משהו לא עבד שם. היא עדיין היתה בסרט רע מאד על הבחור שהשאירה בקפריסין. אמרתי לה שזה בסדר, לא חייבים לעשות סקס - אפשר סתם לשכב במיטה בכיף. היא התרשמה מאד שהצלחתי לקלוע בדיוק מה קורה אצלה בראש. לא שכבנו, אבל כמות הטיזינג שהיתה בערב הזה תירשם כשיא עבורי. 

שהגיע הבוקר היינו מחובקים במיטה, אמרתי לה בוקר טוב ושאלתי אותה אם היא רוצה לרדת לארוחת בוקר. היא קפצה עליי, הורידה את מעט הבגדים שנותרו עליי, ועשינו סקס חסר מעצורים, אבל ממש חסר מעצורים. חשבתי לעצמי מה בעצם קרה: היא מחזירה טובה על זה שנתתי לה להיות במחשבות שלה במהלך הלילה? היא הגיעה למעין רוויה מבחינת טיזינג שפשוט חייבת סקס?  היה לי קצת לא ברור.. אבל הסקס היה מעולה! אחרי הפעם הראשונה פשוט שכבנו במיטה כמה דקות להסדיר נשימה.

לא עברו יותר מעשר דקות ושכבנו שוב, הפעם שאני מוביל.. לא יודע אם זה מרוב טיזינג שלפני או שפשוט הייתי בשיאי - אבל גניחות כאלו באף סרט פורנו לא ראיתי. כיוון שאני לא שופך, הסקס נמשך שעות. אחרי שעצרנו, הסדרנו נשימה, היא הלכה לצחצח שיניים.. חזרה אליי, והתחלנו לדבר על הגשמת פנטזיות...

מסתבר שאני די שמרן בנושא הפנטזיות, לפחות ביחס לבחורות. הפנטזיות שלי בסה"כ כללו משחקי תפקידים למיניהם, אלמנטים של שליטה, כאב והנאה.. הפנטזיות שלה עירבו בתוכן איסורים מוסריים קשים - בכלל מעבר לאקט עצמו, מעין רקע שצריך לחשוב עליו תוך כדי האקט.

הערב הגיע --- הזדיינו פעם אחר פעם במהלך יום שלם. פנטזיה אחרי פנטזיה. הגעתי למצב שהיה לי קשה ללכת בערב. ירדנו למטה ללובי. היינו קצת רעבים אבל בלי כוח לצאת לקנות אוכל. הגענו למצב קטטוני. בסוף ביקשתי מאחת האורחות במלון שהלכה לסופרמרקט שתקנה לנו דברים בסיסיים. אלה התרשמה מכך שהצלחתי ליצור קשר אישי עם אנשים. אני התרשמתי מהיכולת שלה להבין את הצרכים שלי - גם בסקס וגם בחברה.. היא לא הפריעה לי שהייתי עם המחשב, היא נתנה לי לדבר על כסף עם בחור אנגלי שהיה שם..

יום לאחר מכן היא חזרה לארצה, ונשארנו בקשר...

בחלק הבא אספר על הפגישה הנוספת שהיתה לנו ויחסינו לאן..

תשעה דברים שכדאי לגבר לעשות כל יום..

טוב, זה פוסט פחות קשור לדייטים, חיזור, וכו' באופן ישיר אלא על ניהול אורח חיים גברי בריא... 

הפוסט מבוסס על 10 דברים שצריך לעשות על מנת לנהל קריירה בריאה, שנהנים ממנה ומקבלים ממנה יותר מאשר העברה בנקאית בכל חודש יש להפוך אותה למשהו שמשקיעים בו. אז המקבילה שלנו לעולם החיזור - על מנת להנות מחיזור ולראות את כל העושר שיש בעולם הזה, בלי קשר אם אנחנו בקשר או רווקים, כדאי לכל גבר לבצע את הדברים האלו על בסיס יומי:

• לקרוא מאמר/פרק בספר/פוסט בבלוג שקשור לחיזור.
• לקרוא משהו שקשור לגבריות באופן כללי (כושר, מכוניות, ספורט, בלייזר)
• לשלוח אימייל/הודעת פייסבוק/sms לשתי נשים שהיה איתן משהו או שרוצים שיהיה איתן משהו
• לחפש בפייסבוק מישהי אחת פנויה שמעוניינים בה ולפתוח שיחה איתה - אלטרנטיבה טובה יותר אך תובענית יותר היא לגשת לבחורה אחת שלא מכירים ולפתוח איתה שיחה של כמה דקות.
• לבדוק עם חבר רווק איך הולך לו, להציע טיפים אם יש מקום לכך, להציע תמיכה אם יש מקום, להציע להכיר לו מישהי אם יש כזו. אפשר לבדוק גם אם חברים בזוגיות מדי פעם במקום.
• לבדוק איפה עומדים ביחס למטרות הזוגיות (כמה בחורות הכרתי? כמה דייטים יצאתי? כמה הצלחתי להחזיק קשר אחרון?)
• לבצע שלוש פעולות שמקדמות את מטרות הזוגיות
• לתעד בחמישה משפטים בלבד את התובנות של היום - עדיפות לפרסום ברשתות חברתיות ככה אחרים יוכלו לתת משוב וגם תוכלו להעצים אותם.
• קחו דקה להעריך מה שעשיתם..

כל זה לא צריך לקחת יותר מחצי שעה ביום - ומעתה אני אנסה לבדוק את עצמי אם אני מסוגל לכך כל יום בשבוע הקרוב.

תקופת יובש => תקופת עושר

חזרתי לי מחו"ל לתקופת החגים.. תוך כדי שיחות עם ההורים, וצום כיפור (אני מאלו שמקפידים על כיפור מלא, בלי סרטים, בלי אוכל וכו') הבנתי שהמון זמן לא הייתי בקשר עם מישהי. כלומר קשר ארוך יותר משניים/שלושה דייטים עם מישהי מהארץ. אני מקשר את העניין חלקית למצב שאני לא עובד בצורה מסודרת כרגע - ואני קצת פרימיטיבי בכל נושא הגבר המפרנס, כלומר כרגע אני תופס את עצמי נחות יותר ממה שאני יכול להיות.

אבל לרגע בוא נסתכל על כל קשת ההשפעות של חוסר בקשר:

מבחינת קשרים בין-אישיים - אני בתקופה טובה יותר מבדרך כלל כי בניגוד לבדרך כלל, אני שומר על קשר רציף עם כמה חברים. לא קשר של פעם בחודש/חודשיים אלא קשר יומי/דו-יומי - יש לזה השלכות חיוביות: אני מרזה ואני ממלא את הימים שלי בפעילויות העשרה טובות. 

מבחינת להתחיל עם בחורות - אני פחות נוטה להתחיל עם בחורות, גם "אונליין" וגם במציאות. אין לי בעיה לדבר עם בחורות כל עוד ברור לי ולה שאין מאחורי השיחה איזשהם אינטרסים של בניית קשר. כפי שציינתי קודם - אני מקשר את העניין לסטטוס ה"מובטל" שאני נמצא בו. יש לי אמונה בסיסית, נתון לויכוח אם טובה או רעה, שגבר צריך להיות המפרנס הראשי בקשר (the provider). בעבר האמנתי שגבר צריך להיות רק מפרנס, היום אני מאמין שגבר צריך לאזן את היותו מפרנס עם היותו מאהב.

מבחינת כושר/עשייה פיזית - כנראה שזה קשור גם להיותי מובטל, אבל יש לי המון זמן להשקיע בעצמי. לתעד פעילות גופנית, אכילה, שינה, הרגלי עישון, שתייה.. כל אלו מובילים לכך שאני מרגיש ממש טוב עם הגוף שלי לאחרונה. לצערי אני חושב שגם פיתחתי מעין מיני התמכרות לפורנו מתוך שעמום בתקופה הזו - אבל אני מאמין שאני אוכל לטפל בזה ברגע שאתחיל לעבוד.

מבחינת עשייה אישית - אני מוצא את עצמי חלק מהמון פעילויות, בין אם מדובר בעמותות, ביוזמות עסקיות, פיתוח אפליקציות, קורסים בקבוצות ואונליין. העולם שלי נעשה עשיר יותר..

איכשהו אני יודע שברגע שקשר יצוץ לו, התופעות החיוביות האלו יחלו להתמתן לאט לאט. תוך כדי קשר לאט לאט מנתקים חברים יותר ויותר. לאט לאט הזמן מתמלא בקשר והמקום שנותר לכושר ועשייה אישית קטן.. ולמה זה קורה? כי קשר רומנטי הוא דבר תובעני.. והנה שיר שמסביר עד כמה..

חוק ה"ביי"

אי שם שהייתי נער.. עם מספר חברים מצומצם ביותר, היה לי חבר ילדות מאד קרוב, למעשה אחד היחידים שהיו לי. גם לו קראו ד'. ד' נראה טוב, אפילו היתה תקופה שהוא דיגמן. אני בזמנו נתפסתי בתור החכם בין כל החברים שלי. ד' שאגב היה ה"חתיך" בסיפור העתיק... יצא עם המון בחורות, ואיכשהו חוויתי את חווית הנעורים דרכו. בשלב מסוים המצאנו לנו חוק.. חוק ה"ביי"!

אחרי שד' שוכב עם מישהי (או שאני שוכב עם מישהי, לא שזה באמת קרה), הוא מתקשר אליי, אומר "ביי" ומנתק את השיחה. אני מבין מזה שהבחור כרגע שכב עם מישהי ואני צריך לשאול לפרטים כשניפגש. זה כן נתן לי איזשהו סיפוק כאילו גם אני שכבתי עם מישהי באותו הרגע. והרגשתי טוב עבור החבר שלי שכרגע "קיבל".

עם הזמן החברים הישנים התנתקנו ונוצרו חברויות חדשות. משום מה החוק הזה אומץ לאורך כל הדרך.. בגרסאות שונות ומגוונות! שהיתה לי שותפה לדירה והיא היתה צריכה את הדירה ריקה, היא היתה צריכה לדבר על ג'ורג' - ואני הייתי מבין את הרמז. שגרתי בצרפת לתקופה קצרה, אני והחבר הכי טוב שלי בזמנו סיכמנו על לואי ה14.. כל פעם שהבחור הוזכר בשיחה, זה בעצם מעין סימן לסקס פוטנציאלי/ממומש. 

פ'יית רצתה להתקשר אליי אחרי ששכבה עם איתי ולהגיד לי "ביי" לזכר הימים ההם. זה שיעשע אותי! האם הציפיה היא שכל פעם שאני שוכב עם מישהי אני צריך להתקשר להגיד "ביי"? יש לי תחושה קלה שהצורך להתקשר אליה אחרי ימנע ממני לשכב עם בחורות. אבל נחמד לחוות שסומכים עליי עם המידע הזה. 

האם אפשר לשנות את העבר? חלק שלישי ואחרון

סדרת הפוסטים הזו נקראת 'האם אפשר לשנות את העבר?' ואני חושב שבפוסט הזה אני אסביר למה קראתי לסדרה ככה. למי שלא קרא ומעוניין... חלק ראשון וחלק שני.

לאורך כל חיי יש מוטיבים כלליים שמלווים אותי. המצאתי את עצמי מחדש כמות מכובדת מאד של פעמים אבל מוטיב ה'מראה שלי' (אני מכוער) מלווה אותי לאורך הדרך יחד עם המוטיב של 'אני מיותר'. לא חשוב מה אני משיג אני מזניח את זה לעומת המוטיבים האלו ודואג להנציח את המוטיבים האלו בכל הזדמנות.

דוגמאות לכך אפשר לראות בצעירותי, שהסתובבתי עם חברים שנראים ממש טוב, חלקם דוגמנים. דאגתי גם לצאת עם דוגמניות רבות מאז שהתחלתי את המסע הזה - כדי להדגיש את העובדה שאני ממש לא נראה טוב ליידם. כל מקום עבודה שהייתי בו דאגתי להשאיר חותם כדי להיות חשוב אך דאגתי גם שהמקום יוכל לתפקד היטב בלעדיי לפני שעזבתי - כדי שארגיש מיותר.

אם אני יוצא עם מישהי שלא נראית טוב, זה כי אני לא נראה טוב. אם אני יוצא עם מישהי שנראית טוב, זה רק כדי להדגיש עד כמה אני לא נראה טוב. אם אני יוזם משהו בעבודה זה כי אין לי משהו חשוב לעשות ואני רוצה להרגיש חשוב. אם אני לא יוזם משהו בעבודה זה כי אני גם ככה מיותר שם. הלוגיקה הזו מובילה להתרסקות ההערכה העצמית שלי. וכל נסיון לתקן אותה נכשל! גם אם הוא הצליח - זה היה לתקופה קצרה.. בטווח הארוך המוטיבים האלו ינצחו תמיד.

אי-דייט עם רויטל ותקופת הרנסנס

עכשיו אני נמצא בתקופה של רנסנס, כלומר אני התקדמתי מאד בשנים האחרונות, ואז חזרתי אחורה המון, כאילו כדי לאסוף את השאריות מהעבר שלא התקדמנו איתי. ועכשיו אני מתקדם שוב - לאט יותר, אבל לוקח איתי מטען כבד הרבה יותר. היום אני מתחיל עם בחורות גם שאני לא לבוש עסקי, גם אם אני מובטל ואין לי סטטוס - כלומר אני מוותר על כל ההתפתחות שלי ונותן לד' הותיק להיות זה שינהל את האינטרקציה.

היום אני מנסה לקבל את העובדה שהחברים מהעבר הם לא מכשול, הם פשוט ליווי שיכול להזכיר לי מאיפה באתי - נקודת השוואה.

במסיבת הבריכה בחלק 2 התחלתי עם רויטל, שהייתי עם מכנסיים קרועים. שהוספתי אותה בפייסבוק פתאום ראיתי שהיא נראית פחות טוב - אבל לא הפריע לי. איכשהו כל פעם שקבענו להיפגש דחינו את זה ואז נסעתי לקזנטיפ. שחזרתי מקזנטיפ היתה מסיבת בריכה נוספת - נתקלתי בה ומסתבר שהיא אכן נראית פחות טוב. אולי העובדה שהמכנסיים שלי היו קרועות והפוקוס שלי היה עליי השפיעה על איך אני תופס אותה. 

עניין השבוע לגשת פיזית ושבוע לגשת באינטרנט עובד לא רע. בסה"כ אני מצליח לעמוד בהסכם עם עצמי. עתה הצבתי לעצמי יעדים חדשים. שבעצם לוקחים את העבר לתחומי החיים החדשים שלי. יתכן ואוציא לפועל מעין יוזמה עסקית עם פ'יית וכמה מחברי הבקיוסק - משהו שלא היה קורה לפני שנה. יתכן ואוציא לפועל יוזמה עסקית אחרת עם קובי, שמכיר אותי עוד מימי הטכניון.

מסקנות

אני מנסה לאחד בין העבר להווה ויש לי אחוזי הצלחה לא רעים. אי אפשר לשנות את העבר, אבל זה לא אומר שצריך להשאיר אותו כמטען לא פתור - אפשר לשנות את ההשפעה שלו על ההווה (והעתיד). היום בדייט לפני שאני אספר מי אני היום - אני אספר מי הייתי, כי מגיע לו הכבוד הזה.. ואם היא לא מקבלת את העבר שלי, אין לה זכות להכיר אותי כמו שאני היום.

kaZantip

הייתי בקזנטיפ.. למי שלא מכיר - מדובר באחד הפסטיבלים היותר שווים באירופה בימינו, tomorrowland נחשב למשעמם ליידו. תכף סרטון שמסביר.. פסטיבל מוזיקה אלקטרונית. בחוף. באוקראינה. עם רוב שולט של רוסיות ואוקראיניות (ואשרי הגבר שמבחין בין השתיים).. אני חושב שהעניין שווה פוסט!

עכשיו אני נמצא בבעיה. הייתי בקזנטיפ 4 ימים עם אריק ונצ'ו - ואם לאמר בכנות, אני לא זוכר הרבה.. זה לא שהייתי שיכור/מסטול - פשוט שקרו כל כך הרבה דברים והרף של "שווה לזכור" כל הזמן עלה, כך שדברים שבדרך כלל הייתי כותב עליהם פוסט שלם נזנחים פה. יתכן גם שאני פשוט מזדקן והזיכרון נפגע.

האירועים שאיכשהו רשומים בזיכרון ואספר עליהם פה..
א. הכישלון הקבוצתי שלי, אריק ונצ'ו.
ב. הבתולה מהמלון.
ג. החתונה השניה שלי.

הכישלון של הקבוצה שלנו

איך בעצם החלטתי ללכת לקזנטיפ? ערב אחד אצל אריק בבית ישבנו אני, אריק ונצ'ו, שתינו כהרגלנו, שמנו שירים מוזרים ביוטיוב ואז נתקלנו בקזנטיפ! והחלטנו ברגע של שכרות ליסוע. ספרדי, אמריקאי ויהודי באוקריאינה - נשמע כמו התחלה טובה, לא? הם בחרו לטוס בטיסה מוקדמת ואני בטיסה מאוחרת יותר (זולה יותר). הם בחרו להזמין מלון מהארץ. למרות שלא התחברתי לרעיון אבל זרמתי. נצ'ו בזוגיות מרחוק כאשר הוא גר בארץ ובת זוגו בספרד. אריק הוא אמריקאי רווק, חרמן, שלא זיין כבר המון זמן. ואני... נתגבר :)

בטיסה שלי הכרתי כבר אנשים: רוסים, קנדים, איטלקים.. אני טוב בדברים האלו! מצאתי אותם אחרי קצת חיפושים ושטיפת עיניים מהבחורות המדהימות ביופיין ברחוב. מקלחת קלה ויאללה - קזנטיפ! הגענו ליעד, כבר שקנינו כרטיסים שלוש בחורות שדיברתי איתן בתור נכנסנו איתי להצטלם לתמונת כרטיס כניסה. בדרך לכניסה דיברתי איתן - וסימנתי לאריק ונצ'ו לשתף פעולה. היה שיתוף פעולה מינימליסטי מאד! הבחורות (שנראו סבבה) עשו מאמץ להתחיל איתנו ואריק ונצ'ו ניפנפו אותן. 

שאלתי את אריק איך הולך לו בארץ? הוא התחיל לרדת על בחורה שהכרתי לו ומסתבר שלא ענתה לציפיות במיטה. שאלתי אותו מה היה הקטע עם שלושת הבנות - והוא אמר לי שאם אני רוצה לרדת בסטנדרטים מהיום הראשון זו בעיה שלי, אבל הוא מעדיף ללכת על השוות באמת... שאלתי את נצ'ו מה היה הקטע עם הבחורות? הוא הסביר לי שהוא בא לשטוף את העיניים - הוא נאמן ואין לי מה לבנות עליו בעניין הבחורות.

הבנתי שאני בעצם לבד.. נצ'ו לא מתכוון לדבר עם אף אחת - מה שלא הפריע לו לרדת עליי בכל פעם שאני ניגשתי למישהי. אריק מפגין חוסר כבוד שגובל בזלזול בבחורות ופשוט אין לי שותפים! טוב - גם ככה אני הכי טוב שאני לבד.. סתם תקפה אותי סוג של בדידות - חשבתי שקזנטיפ יקרב את החברות בין כולנו, במקום נראה שזה עשה את ההיפך.

הבתולה מהמלון

המלון שלנו היה בעצם וילה, שנתנו לנו חדר שינה בה. כאשר היה גם מטבח בוילה (כלומר מסעדה) וסלון נחמד (כלומר פאב). בעצם היה מדובר בבית משפחתי שמארח גם עובדות נוספות בתקופת הקיץ העמוסה יותר. בבוקר ביקשתי קפה, ושאלתי אם יש אינטרנט ואמרו לי שהוא לא עובד. ישבתי לשתות קפה עם 3 בחורות מצחיקות, ועל הדרך סידרתי להן את האינטרנט - גרמתי להן לאושר גדול. מעתה כל פעם שנכנסתי למסעדה - הכינו לי קפה על חשבון הבית.

אחת מהן, אלה, יודעת אנגלית לא רע, נראית פשוט מדהימה, אבל קצת ילדה קטנה.. משהו באיזור גיל 20. כל פעם שהיא ניגשה אליי היה לה חיוך כובש - נדלקתי על הילדה! החיוך המדהים הזה, איך שהיא קראה בשם שלי כל פעם שראתה אותי. באחד הערבים הייתי צריך להמתין לנצ'ו ואריק שיתארגנו על עצמם, אז הלכתי ל"פאב" ואלה מלצרה שם. היא שאלה אותי מה אני רוצה לשתות עם החיוך המדהים. והיא אמרה שממש כיף  היום כי אין אנשים ב"פאב" אז היא יכולה לרקוד, היא אמרה שאם אני רוצה משהו - שאני פשוט אקרא לה מהרחבת ריקודים.

היא רוקדת יחד עם עוד 7 בנות - אין בנים! מסתכלת עליי במבט חודרני.. בארץ מקום כזה כבר מזמן היה נכבש על ידי ערסים. היא ועוד חברה שלה באות אליי ולוקחות אותי לרחבה. רקדתי איתן קצת, בלי מגע, בלי איזשהו ניסיון למגע מהצד שלי - הבנתי שמדובר בסוג של מבחן. אחרי כמה דקות שאלתי אם היא רוצה להצטרף אליי לסיגריה, היא אמרה שהיא לא מעשנת אבל תשמח לארח לי חברה. חייכתי, והיא חייכה גם - היתה הבנה שהסיגריה היא סתם תירוץ.

אז יצאנו החוצה, ואז אריק ונצ'ו מגיעים בתזמון מושלם - אמרתי להם שיביאו לי את המפתח של החדר, ויהנו בפסטיבל, אני בינתיים אשאר פה. נצ'ו בהתחלה התנגד!!! אבל אריק לפחות הסביר לו את המצב, שהוא התקשה להבין לבד. אז דיברתי עם אלה בדיוק משפט אחד ואפילו לא נתתי לה להגיב, פשוט נישקתי אותה. התחלנו להתמזמז, היא מחייכת גם בין נשיקות - איזה דבר מדהים זה.
"בואי נלך לחדר שלי".
"לא יודעת, תן לי לבדוק שאני יכולה לסיים לעבוד הערב"
"תני לי לבדוק בשבילך.. (הסתכלתי לפאב) אין אנשים - את יכולה לבוא איתי"

הלכנו לחדר, התמזמזנו, התחלתי להפשיט אותה, דווקא מהחצאית כי רציתי שתישאר עם החוצלה המכופתרת המשובצת שלה. היו לה תחתונים של ילדה. הרגשתי קצת רע שאני הולך לשכב עם ילדה קטנה! עצרתי לרגע..

"קרה משהו?" היא שאלה.
"את יודעת בן כמה אני?"
"מה זה חשוב?"
"אני חושב שזה לא רעיון טוב.. את צעירה מדי"

בשלב הזה היא הפסיקה לחייך! הפנים שלה הפכו לקצת כועסות. היא הורידה לי את המכנס והתחילה לרדת לי. המכנס עדיין היה עליי (עדיין הייתי עם נעליים) אבל היא בשלה.. הסקס איתה היה אחד הסוערים שהיו לי בחיי! שעתיים של זיון מלוכסן אמיתי. אחרי שסיימנו, הסדרנו נשימה, היא שכבה עליי ושאלה אם היא יכולה לישון עליי - אמרתי לה שבכיף ונישקתי אותה. אני עדיין הייתי בהיי מטורף ואין מצב שהייתי נרדם, חיפשתי את האייפון שלי ביד החופשיה. מצאתי ודיברתי בוואטסאפ עם פ'יית וחברים אחרים. פתאום שמתי לב שהזין שלי מלא דם!

לא כואב לי, זה דם יבש, זה לא דם שלי.. הסתכלתי עליה, גם שהיא ישנה היא מחייכת! והיא חזרה להיות פתאום ילדה - לרגע חשבתי, בת כמה היא באמת?! שרק הכרנו נתתי לה 20, ועכשיו אני חושב יותר בכיוון של 16. יש מצב ששכבתי עם בתולה? איזו תחושה נוראית תקפה אותי. אם הייתי יודע --- הייתי אוהב אותה יותר, הייתי עדין יותר, הייתי.. יש מצב שלא הייתי שוכב איתה! מצד שני, בתור בתולה היא ידעה יותר איך להדליק אותי מרוב הבנות בארץ, אין מצב שהיא בתולה.

אחרי שאכלתי סרט רע במחשבות החלטתי להעיר אותה לרגע. ליטפתי לה את השיער, היא פתחה עיניים, עם חיוך (אני פשוט התאהבתי בחיוך שלה!), חיבקה אותי.. שאלתי אותה אם אני הראשון, היא אמרה שלא. קיבלתי את זה כמו שזה והלכתי לישון. שקמנו היא ראתה את הדם ואמרה שהזין שלי הכי גדול שהיא ראתה. אם לפני כן הרגשתי מלך - עכשיו הרגשתי אלהים!

החתונה השניה שלי

בקזנטיפ אפשר להתחתן, זו מעין חוויה פנימית של הפסטיבל, הנישואים לא אמיתיים - אבל מדובר בחוויה מעשירה. אפשר לעלות למגדל ולראות את כל העיר הקטנה של קזנטיפ רק אם מתחתנים. אפשר להכיר את המקים של קזנטיפ רק אם מתחתנים. אז התחתנתי פעם ראשונה - אני לא זוכר מהאירוע יותר מדי, רק שהייתי שיכור, וזה היה פחות בקטע של סקס ויותר בקטע של לראות את הנוף מלמעלה. 

ביום האחרון כבר לא התחשק לי כל כך להיות עם אריק ונצ'ו. הסתובבתי עם גיל מקנדה ועוד כמה חברים משוויץ'. פה ושם הכרנו בחורות. היתה בחורה חמודה שהסתכלה עליי בפאב, במבט לא קשור כל כך. קראתי לה עם היד. כמובן שהיא לא מדברת אנגלית אבל אלוהול זו שפה בינלאומית ידועה. שתינו יחד, התמזמזנו קצת, רציתי לאמר לה שאני טס בעוד כמה שעות ושאני רוצה שתבוא איתי לחדר - אבל לא בדיוק היה לי איך! ביקשתי מבן משוויץ' (שיודע רוסית שוטף) שיסביר לה. היא אמרה שהיא לא ממש יכולה לצאת מהפסטיבל כי הויזה שלה היא לא רב-פעמית. לא באמת שינה לי אם זה היה תירוץ או אמת - אבל סתם רציתי לסיים את הפסטיבל בכיף, אז שאלתי אם היא רוצה להתחתן (כלומר הצבעתי עליי, עליה ועל המגדל חתונות). היא חייכה ושאלה אם אני רציני..

בעודנו הולכים בחוף לכיוון המגדל - היא עצרה אותי, הסתכלה עליי, דיברה המון משפטים ברוסית שלא הבנתי. לימדו אותי להגיד דה שאני לא מבין - אז אמרתי דה, חייכתי, והמשכנו ללכת. התחתנו, ולמטה חיכו לנו חברים שלה וחברים שלי. אריק אמר לי שצריך להתחיל להתקפל. ביקשתי ממנו שיארוז לי את המזוודה ואני אגיע.. שתינו עם כולם, סיימתי את הכסף המקומי שנותר לי. שאלתי אותה איפה היא ישנה - והיא הצביעה לכיוון האוהלים. חייכתי אליה בשאלה של: "שנחגוג את נישואינו?" - היא נישקה אותי ואמרה "עוד מעט, בוא נשתה..".

"אין לי הרבה זמן, אני טס" (я улетаю - מהדברים הבודדים שאני יודע להגיד ברוסית)

"למה?" (почему)

(באנגלית עכשיו עם המון מחוות ידיים) "אני אבוא שוב, אבל עכשיו אני צריך ללכת.."

נראה שהיא הבינה מה אמרתי כי פתאום הלכנו מאד מהר לאוהל. לא היה סקס סוער כל כך, אבל היה נחמד לדעת שאני יכול להתחתן עם מישהי בלי לדעת עליה כלום :)