יצאתי לבקר חברים בחיפה, אחרי שנפגשתי עם כמה, הלכתי למריה, מישהי שעבדתי איתה פעם לראות את הדירה החדשה שלה, ואת השותפה החדשה שלה, שנראית ממש טוב! אבל חצי נשואה - עם חבר כבר שנתיים, כמובן שניצלתי את ההזדמנות לפלרטט קצת כי בכל זאת - יש לה חבר שנתיים והיא בחרה לעבור לגור עם מישהי שהיא עובדת איתה - מה זה אומר על היחסים האלו?
אחרי זה יצאנו לבלאק-בר-בורגר בחיפה, אגב, שיטה טובה להיכנס מהר למקומות: חברים שלנו יושבים בשולחן בפנים, ואכן, נכנסנו, אני ומריה, היא זיהתה קבוצה של אנשים שהיא מכירה, ישבנו איתם, עד שהתפנה מקום על הבר - ואז עברנו לשם בנונשלנטיות.
איך שהברמנית הגיעה אלינו היא התנצלה שלא הספיקה לפנות את המקום שלנו, הסברתי לה שזה בסדר, כל עוד היא תשתפר בהמשך ברמת הפינוקים. היא חייכה קצת, בזמן שהיא מפנה את המקום שלנו, אני הסתכלתי עליה במבט חצי רציני מדי, וחצי שובב מדי - משדר מחשבות של "את בטח מאלו שגומרות בצורה שקטה במיטה, סוג של מתביישת, אבל אל תדאגי, איתי את יכולה להרגיש בנוח..", זה נראה הרבה יותר ארוך ממה שזה היה באמת. ואז התנהלה השיחה:
אני: "אז איך את מפנקת אותי?"
היא: "מה האירוע?"
אני: "מה זאת אומרת? אני בחיפה!"
היא: "למה? מאיפה אתה בדרך כלל?"
אני: "אני מהעיר הגדולה..."
היא: "טוב, אני לא יכולה, בעל הבית פה.."
אני: "אני סומך עליך שתמצאי דרך, מה השם?"
היא: "נטע, ואתה?"
אני: "כרגע נשאיר את זה ככה.." (אני כאילו בוחן אותה, אם היא תפנק, אולי היא תדע את השם שלי)
היא חייכה, והלכה לטפל בלקוחות אחרים.
אני (מחזיר אותה): "נטע, אני רוצה מוחיטו, מריה רוצה ג'ינג'ר-איל, ואנחנו רוצים איזה נשנוש, מה את ממליצה?"
היא: "אוכל אוכל? או נשנוש?"
אני: "נשנוש"
היא: "אדממה? מה התקציב?"
אני: "אנחנו נראים לך כאלה שמתעסקים בתקציב יציאה לפאב?" (מריה עובדת בהייטק גם כן)
היא: "טוב, אז אני אדאג לכם.. מתוק או מלוח?"
מריה: "מלוח"
אני: "מריה רוצה מלוח.."
בינתיים דיברתי עם מריה, חשוב להכיר קצת את הרקע, מריה ואני עבדנו ביחד, איכשהו כל העובדים ניסו לשדך/לשדל אותנו להיות זוג, אבל תמיד הסתדר לנו טוב יותר בלי הרעש של זה, אף פעם אפילו לא דיברנו על הנושא, או על סקס, הכל היה מאד עבודה והתקדמות מקצועית, שיחות די יבשות. אבל בכל זאת, אחרי כל התהליך הזה, אני כבר שכחתי איך לנהל שיחות יבשות. מריה היא טיפוס שקשה לו להרגיש משהו, מדחיקת רגשות סדרתית - סקס אצלה זה משהו מזדמן, או איך שהיא קוראת לזה: בוטי קול. אני אישית לא רוצה משהו איתה, ממספר סיבות - אבל האתגר כייפי.
אז מריה סיפרה לי על הבחור שהיא יוצאת איתו כרגע, מנסה לבנות לשם שינוי משהו רגשי. שאלתי אותה מה היא אוהבת בסקס, היא קצת לא האמינה שאני שואל, אבל זרמה עם זה, בזמן שהיא ענתה הסתכלתי עליה ישירות ושמתי יד על הרגל שלה. התשובה שלה קצת ביאסה אותי - היא מסתכלת על סקס כאילו זה סגירת חוזה לדירה: "אני לא יורדת כי זה משפיל, ובגלל זה אני גם לא אוהבת שיורדים לי כדי שלא יפתחו ציפיות. אני לא עושה אנאלי כי זה כואב. אני לא שוכבת עם מישהו בדייט ראשון. אני אוהבת להרגיש את הבחור מעליי.". שמתי לב שאני נתתי לה ציון על התשובה בלי שבכלל רציתי, כל זמן שהיא אמרה משהו שלא מצא חן בעיניי, הורדתי את היד ממנה, ושהיא אמרה משהו שכן מצא כן בעיניי, החזרתי את היד.
ואז נטע הגיעה עם שתי כוסות שוט ובקבוק וודקה, מריה לא שותה אלכוהול שהיא נוהגת, אז אמרתי לנטע: "אולי את תשתי איתי?", ושתינו שוט וודקה עם קרמל, והיא התחילה שיחה:
נטע: "מה מביא אותך לחיפה?"
אני: "גרתי פה שבע שנים, אבל עכשיו תל אביב הגדולה.. קצת נמאס מתל אביב, אז באתי לבקר"
נטע: "וואלה, אני דווקא ממש אוהבת.."
אני: "נו בטח, בחיפה יוצאים פעם בשבוע וזה ביג דיל.. אני יוצא כל יום, פעם בשבוע אני נשאר בבית, וזה הופך להיות לביג דיל - אל תשאלי, אתמול נשארתי בבית, קראתי ספר, היה אדיר!"
נטע (מחייכת ומרוצה מעצמה): "וואי, אדיר!"
אני: "את חייבת לנסות, אני אביא לך את הספר.."
היא שאלה איזה ספר והלכה לטפל בלקוחות שקראו לה.
בינתיים אני המשכתי עם מריה, עד שהתעייפתי קצת, היה נורא קשה לשמור על אנרגיה איתה, הזמנו חשבון מברמן אחר, היה חשוב לי שנטע תדע שהיא לא היתה נותנת שירות, היא היתה אחת מהאנשים שיצאתי איתם. שילמנו את החשבון ונטע באה והתנהלה השיחה:
היא: "תבוא יותר"
אני: "אני צריך סיבה.."
היא הצביעה על מריה כאילו לאמר שהיא בת זוג שלי..
אני: "חברה טובה מהעבר, אני צריך משהו מההווה, תרשמי לי את הטלפון שלך.."
היא: "אני לא יוצאת עם גברים מהמרכז"
אני: "ואני לא יוצא עם בנות מחיפה - תרשמי את הטלפון שלך."
היא: "אז למה הטלפון?"
אני: "את נראית סיבה מוצלחת, אבל אני צריך לבדוק קצת יותר. יאללה, אני צריך לזוז, נדבר כבר בטלפון."
היא רשמה את הטלפון על מפית וקראה לי שאני אבוא לקחת, כי הייתי כבר די רחוק.. באתי לבר שוב, הסתכלתי עליה, והיא עליי, חושבת אם להביא לי את המפית או לא.. הבאתי לה נשיקה ליד השפתיים, איטית כזאת, רטובה קצת, לא מהנשיקות העוקצות בלחי.. ולקחתי לה את המפית מהיד..
אני: "אני אתקשר"
היא: "עד מתי אתה פה?"
אני: "עד מחר בבוקר"
היא: "אני מסיימת עוד שעה, תבוא?"
אני התחלתי לחשוב, אין לי דירה בחיפה, אני לא באמת מתכוון לקחת אותה אליי לרמת גן ולהחזיר אותה לחיפה אחר כך. אני לא טיפוס של סקס באוטו. ולהביא אותה למריה והשותפה החדשה שלה נראה לי קצת יותר מדי. היא לא נראית כמו אחת שגרה לבד.. בזמן שאני מריץ את כל ההיסוסים האלו:
היא: "טוב, לא משנה", והולכת לה.
אני תופס לה את היד ואומר: "בואי לפה, צאי מהבר רגע.."
היא יצאה מהבר: "מה?"
אני: "עוד שעה וחצי אני אוסף אותך" וכיוונתי לנשיקה, היא בשלב מסוים הבינה שהיא עובדת ועצרה אותי ואמרה: "אחר כך"
מריה התעצבנה עליי קצת על כמה שהיא חיכתה לי, אבל תפסה ממני מאד. שאלה אם אני מתכוון להתקשר, היא לא שמעה שאני חוזר לשם עוד שעה וחצי. אמרתי לה שאם אני לוקח מספר טלפון, זה בשביל להתקשר, לא בשביל שיהיה לי עוד מספר. אגב זה שיעור חשוב שלמדתי - לא לקחת מספר טלפון ממישהי שאני לא מתכוון להתקשר אליה. מריה שאלה אם בא לי לעשות לה מסג' - אני אמרתי שבכיף.. חזרנו אליה הביתה, עשיתי לה חצי שעה מסג', היא רצתה שנישן מחובקים, אמרתי לה שאני חייב לחזור למרכז. היא אמרה שאני שיכור ואני לא יכול לנהוג, אני חייב להישאר איתה, שימו לב, לא פה - איתה!
הלכתי לאסוף את נטע.. בסוף מסתבר שהיא כן גרה לבד!
אם להיות כנה - אני לא בדיוק מעריץ מושבע של ארבעת הבחורות האלו שסגורות על זה שהעולם צריך להסתובב סביבן, והסביבה בעצם קיימת כדי לספק להן בידור ודברים נוצצים להסתכל עליהם. אבל וואלה, שרלוט דווקא כוסית בצורה חנונית מסוימת, ולקארי יש כמה הצתות נחמדות.
